מה שהיה אמור להיות מפגן של העצמה לקהילה הגאה ובתמיכת העירייה, הפך לאירוע בעל טונים צורמים במיוחד. ראש העיר יונה יהב הדהים את הקהל באומרו : "זאת העיר שלכם בדיוק כמו שזו העיר שלנו". הפעילה החברתית ד"ר יאלי השש הורדה מהבמה אחרי שפנתה בחריפות ליהב לגבי נושאים עירוניים שונים. "אם לא נוח ליהב לשמוע, שיבלע את הצפרדע. גם לי לא נוח לבלוע חלקיקים של זיהום אוויר", היא אומרת
התחושה בשבועות האחרונים הייתה כי השנה מצעד הגאווה יהיה מרגש, מרשים ומכבד במיוחד. לראשונה מאז שהחל בחיפה, דגלי הקהילה הצבעוניים נתלו בכל העיר, ראש העיר יונה יהב הכריז תמיכתו והזדהותו עם קיום המצעד וכולם חיכו לאירוע, אשר בסופו של דבר נשא טונים צורמים ותחושות כעס ועלבון.
בתום הצעדה ברחובות הכרמל הגיעו אלפי חברי הקהילה והמזדהים עימם לגן האם שם התקיימה עצרת שכללה נאומים של דוברים רלבנטים והופעה של הזמרת עדן בן זקן.
יהב עלה לבמה לשאת דברים, אולם כפי שמספר רוני, אחד הנוכחים באירוע, הם הצליחו להעליב ואף להרגיז רבים: "בסוף נאומו הוא אמר דברים שכביכול היו אמורים להיות בקטע friendly ומקבל אבל היו אולי הדבר הכי מתנשא, הוא אמר ' תהינו, תחגגו, זו עיר שלכם כמו שזו העיר שלנו', אתה רציני?? זה כמעט כמו ברמה של להגיד 'גם ערבים הם בני אדם'. אני לא מבין איך הוא עדיין ראש עיר".
השיא היה בהמשך כשעלתה לבמה ד"ר יאלי השש, פמיניסטית הפעילה בארגון "אשה לאשה", שהחלה להקריא מדברים שכתבה בטורה האישי שהתפרסם אתמול (שישי) במקומון 'כלבו' החיפאי, אולם לא הספיקה לסיים אותם. זו הורדה מהבמה על ידי המאבטחים, שכן אנשי העירייה כנראה לא אהבו את העובדה שהיא הזכירה את זיהום האוויר, ארגון מי כרמל והבית בקרית חיים, השש אמרה על הבמה ליהב, כי עליו לפרוש מכל תפקידיו בדירקטורים של האיגודים הציבוריים העוסקים בסביבה במפרץ חיפה בשל מה שהיא מכנה "שיתוף הפעולה" עם המפעלים.
בין השאר היא אמרה : "(יהב) הייתי רוצה שתחשוב על בעלי ההון ועל התאגידים המאיימים לחסל את חיפה, שנים אמרו לך שאם לא תיענה לתביעותיהם הכל פה ייהרס, אבל ההחלטות שאתה מקבל בעקבות תודעה כוזבת עולות לנו בבריאות…אני רוצה שתחשוב למשל על תאגיד המיים המתעמר בנו תושבי חיפה ובגלל שהשתכנעת כל כך שמה שהם עושים זה מה שצריך לקרות, תושבים המקבלים חשבונות פיקטיביים מתאגיד דורסני. תחשוב על הארנונה בחיפה מהיקרות ביותר בארץ שהיא אינה גזירת גורל".
לדברי ד"ר השש, כשהייתה לפני סיום נאומה קטעה אותה מנהלת אגף האירועים בעירייה, לא בגלל אילוצי זמן כפי שחשבה בתחילה אלא בגלל צנזורה. "התעקשתי לקרוא את הפסקה האחרונה שלי אבל הם כיבו את המיקרופונים ולא יכולתי להמשיך, אמרתי שאני מוכנה לרדת רק אחרי שאסיים להקריא, הקב"ט אמר לי שהוא קודם יקרא ורק אם יראה שזה בסדר יאשר לי לסיים את דבריי. זה לא מתפקידו של קצין ביטחון לאשר טקסט למצעד הגאווה, לא יכולים להחליט עבורי מה להגיד ומה לא".
– ואז פינו אותך בכוח.
"הם נורא לא רצו להגיע למצב פיזי של לפנות בכוח, מצד שני גם לא הצליחו להגיע למצב שיקבלו אישור לתת לי לדבר. לבמה עלו שתי חברותי, לילך בן דוד ונינה מזרחי ואחרי כעשרים דקות החליטו שהם הולכים על פינוי בכוח, פשוט גררו אותנו משם. לי זה לא כאב פיזית אבל לחברות שלי כן. מדהים שאירוע שהוא בסימן נשים העירייה בעצם הפעילה כוח כדי להשתיק אישה שעומדת על הבמה.
"המנחה הדראג קווין גלינה כל כך כעסה ולא הסכימה להמשיך להנחות. האירוע יצא מצב מאד מסובך ומורכב גם עבור הקשת החיפאית כי זו עמותה של אנשים מקסימים שעשו המון להשיג את הדבר הזה והקשר עם העירייה חשוב להם, מצד שני קשה להם שהעירייה פתאום דורשת צנזורה. העירייה אמנם עוזרת לממן את המצעד אבל אין לה שום זכות לקבוע את התכנים שלו".
"הקהילה הגאה בחיפה היא באופן מסורתי קהילה פוליטית שהתפקיד שלה לא רק להשיג לעצמה זכויות ולהיות סקטוריאלית, אלא גם להתחבר למאבקים נוספים . לכן דיברתי גם כל זיהום האוויר, תאגיד מי כרמל והבית בקריית חיים. אנחנו רוצים לחיות בעיר טובה יותר, בסך הכל לשים אתגר ליונה יהב ולהראות לו שהוא יכול להיפרד מדפוסים ישנים".
ד"ר השש מגחכת נוכח העובדה שבעמוד הפייסבוק של העירייה פורסמה הודעה בה נאמר כי בעירייה מצרים על כך ש"הגברת שביקשו ממנה לרדת מהבמה לא הסכימה לרדת". "זהו חוסר הבנה מוחלט של המשמעות של מצעד הגאווה והתפקיד שלו, חוץ מזה שלקחו ממני את התואר ובמקום זה עשו ממני גברת, מישהי בלי שם שזה מקטין, כאילו הייתי אשה שנתקעה על הבמה"
– את יכולה להבין למה הם רצו שתרדי?
"כן, בסדר, הם אומנם מימנו את המצעד וזה לא נוח לשמוע ביקורת אבל חוסר נוחות היא לא תמיד סיבה לפעולה. בולעים את הצפרדע וממשיכים גם לי לא נוח לבלוע חלקיקים מזהמים בעיר או שתאגידי מים שולחים לי חשבונות פיקטיביות או לסבול מארנונה בין היקרות בארץ".
נכון לזמן כתיבת שורות אלו טרם התקבלה תגובת עיריית חיפה.
