חברת ונוס ברגבה ומורשה נגישות ששכרה נתבעו על סך 140,000 שקלים בגין הפרת הוראות הנגישות הנדרשות על פי חוק, בעת שיזמה את בניית אולם האירועים סנדרין
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה לבית משפט השלום בחיפה תביעה כנגד חברת "ונוס ברגבה" ומורשה הנגישות חסן שולי, בגין הפרת הוראות הנגישות שבחוק התכנון והבניה ובתקנות הנוגעות להם.
בתביעה דורשת הנציבות פיצויים בסך 140,000 ש"ח, ובנוסף גם פסק דין הצהרתי שיקבע כי שולי פעל בחוסר אחריות ובחוסר מקצועיות בתפקידו.
חברת "ונוס ברגבה" יזמה את בנייתו של אולם האירועים 'סנדרין' שבמושב רגבה. יצוין כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחוק התכנון והבנייה מחייבים שכל בנייה חדשה תהיה נגישה לאנשים עם מוגבלות פיזיות. בהתאם לכך ולפי דרישת החוק נוצר התפקיד של מורשים לנגישות, אשר אמורים ללוות את הבנייה החל משלב היתר הבניה ועד לקבלת תעודת גמר. מורשה נגישות הוא אדם הרשום כמהנדס, אדריכל או הנדסאי אשר עבר הכשרה מתאימה ונרשם במדור מורשי נגישות במשרד הכלכלה. על פי החוק, הועדות המקומיות לתכנון ובניה אינן מאשרות את התוכנית ואת המבנה לאיכלוס עד שמתקבלת בין היתר חוות דעת של מורשה לנגישות שמאשר אותו.
מכתב התביעה שהוגש על ידי עורך הדין ד"ר יועד הלברסברג מהלשכה המשפטית של הנציבות במשרד המשפטים עולה, שהמורשה הראשון ששכרה החברה בתחילה הצביע בפני הבעלים על שורה ארוכה של ליקויי-נגישות שמחייבים תיקון. אלא שבמקום לתקנם החליפה החברה את מורשה הנגישות ושכרה במקומו את חסן שולי, שהוא אמנם מורשה לנגישות אבל העלים עין מהליקויים ואישר את המבנה עד כדי ש"גילה חוסר אחריות חמור והתרשלות במילוי תפקידו". כתוצאה מכך, הועדה המקומית לתכנון ובניה אישרה את המבנה לאכלוס, והאולם פעל במשך כ-20 חודשים כשיש בו ליקויי נגישות קשים, רבים, בולטים ומגוונים.
בין היתר באולם לא הותקנה מעלית, התגלו ליקויים חמורים במידות החניות, במדרגות, בכבשים ובתאי השירותים שהיו צרים מידי וחסרי אביזרים הכרחיים. כמו כן נראה מחסור בשילוט נגיש חשוב לאולם עצמו, ללובי ולשירותי נכים. נטען כי ליקויים אלה פגעו בצורה קשה בציבור האנשים עם מוגבלות, המהווה כ-20 אחוז מאוכלוסיית המדינה.
יתירה מזאת, בכתב התביעה נטען שכאשר הנציבות ביקשה לברר עם המורשה שולי, את הפרטים הנוגעים בדבר הוא מסר לה מידע שאינו אמת.
הליקויים הרבים התגלו בפיקוח שערכו מפקחי הנציבות, אשר שלחה מכתב התראה והוציאה צו נגישות לבעלים של המקום. רק לאחר 20 חודשים ושלושה ביקורים חוזרים שערכה הנציבות תוקנו הליקויים, וזאת לאחר שהיזם החליף את המורשה פעם נוספת.
בתביעה נכתב כי "הנציבות רואה בחומרה רבה את הפרקטיקה שלפיה מורשה לנגישות שמצביע בהתאם לתפקידו על ליקויים מוחלף במורשה רשלן אשר מעלים עין מהליקויים. כמו כן נחושה לעקור מהשורש התנהגות פסולה כזו, המנוגדת לחוק, לתקנות ולתקנת הציבור".
על כן הוגשה התביעה הדורשת פיצוי מן הבעלים ומן המורשה הן בגין הנזק שנגרם לאנשים עם מוגבלות בהפעלתו של אולם שאינו נגיש והן בגין הנזקים שנגרמו לאוצר המדינה בשל הצורך לבצע אכיפה של הנציבות ופיקוחים חוזרים. כמו כן, תובעת הנציבות קבלת פסק דין הצהרתי שיכריז כי מורשה הנגישות פעל בחוסר אחריות ובחוסר מקצועיות, וזאת כדי שתוכל לפנות לאחראי על המרשם במשרד הכלכלה בבקשה ששמו יוסר מן הפנקס.
את תגובת האולם לא היה ניתן להשיג עד כה. חסן שולי אמר שאינו מעוניין להתייחס עד שלא ילמד את כתב התביעה.