בפסק דין שהוגש לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה חויבה חברת דואר ישראל בתשלום פיצויים לאזרח אריאל כהן, לאחר שמכשיר הטאבלט ששלח באמצעות הדואר לארצות הברית לא הגיע ליעדו וחזר ארצה כשהוא אינו תקין לחלוטין
אריאל כהן תושב חיפה הגיש תביעה כלפי חברת דואר ישראל על סך 2,977 שקלים בגין נזק שנגרם למחשב הלוח שלו ("טאבלט") אשר נשלח באמצעות הדואר לארה"ב, לא הגיע בסופו של דבר לנמען, וחזר לישראל לידי התובע, כשהוא אינו תקין ואינו עובד כלל. לטענת כהן, הטאבלט נמסר למשלוח כשהוא עטוף בנרתיק פלסטיק ומעטפת דמוית עור, ולאחר שהוכנס למעטפה בה היתה שקית של בועות אוויר אשר היוותה שכבת מגן נוספת לטאבלט.
כשהציג את תכולת המעטפה בפני פקידת הנתבעת , זו אישרה כי האריזה מספיקה ולא ביקשה אריזת מיגון נוספת כלשהי. באותו מעמד הציעה לו פקידת הנתבעת לרכוש כיסוי ביטוחי עבור משלוח הטאבלט. התובע שילם את עלות הכיסוי הביטוחי.
המשלוח נשלח לנמען בארה"ב, הנמען קיבל הודעה כי החבילה הגיעה לסניף הדואר, ואולם משהגיע לקחתה, נתברר כי המשלוח לא נמצא. מקץ חודשיים לערך, לאחר שבוצעה חקירה לאיתור המשלוח, הוחזרה החבילה לידיו של כהן , אז התברר כי הטאבלט לא נדלק והמסך חשוך.
לטענת חברת דואר ישראל היא פעלה על פי סעיף 82 לחוק הדואר ובהתאם להודעה בדבר הגבלות ותנאים לאחריות רשות הדואר לדבר דואר וחבילה בשירות הבינלאומי. הנתבעת הפנתה למסמך שכותרתו "תמצית תנאי משלוח בשירות EMS" ובפרט לסעיף 5.2 המעניק פטור מנזק שנגרם כתוצאה מהחלטת המכס ו/או במקרה של אריזה לא מתאימה ו/או נזק שנגרם באשמת השולח או הנמען. היא הדגישה כי אין פיצוי בעבור נזקים עקיפים, לרבות אי פיצוי בגין דמי המשלוח ששולמו.
עוד ציינה כי מבירור שערכה עולה כי הטאבלט התקבל למשלוח ביום 5.10.15 , הגיע לארה"ב ביום 7.10.14, עבר שחרור במכס ובתאריכים 8.11.04, 14.11.14 ו-22.11.14 נערכו ניסיונות מסירה, ולאחר תקופת המתנה הושב המשלוח לישראל בציון "לא נדרש", ונמסר לתובע ביום 26.11.14.
פניית התובע בדבר אי תקינות הטאבלט נבדקה, והתברר כי המכשיר משומש, ללא סימני נזק (שבר), ולא נארז כנדרש על מנת שיעמוד בטלטולי הדרך. משכך, קבעה הנתבעת כי אין לה כל אחריות לנזקי התובע.
השופטת תמי לוי יטח ציינה בנימוקיה לקבל את התביעה כי התובע החזיק מסמך שמראה שמהשלוח לא התקבל בידי הנמען, לא מפאת אי דרישתו ע"י הנמען , כפי שטוענת רשות הדואר, אלא מאחר והמשלוח לא אותר בחו"ל. "תמוה בעיני כי אין כל תיעוד לעניין זה במרשמי הנתבעת, עליהם היא מסתמכת ומבססת הגנתה.
לדבריה, "למותר לציין כי יש משמעות לעובדה כי המשלוח לא המתין בסניף הדואר משך מספר שבועות עד לדרישתו על ידי הנמען (כנטען על ידי הנתבעת), אלא לא אותר משך תקופה ארוכה, ורק בחלוף, כחודשיים הושב ארצה. ככל שהמשלוח עבר "גלגולים" והעברות רבות יותר, ולא ברור באילו תנאים הוא הוחזק, ברי כי המשלוח הועמד בסיכון יתר להינזק יותר מאשר משלוח אחר אשר היה מגיע ליעדו במועד". עוד הזכירה השופטת יטח כי הנתבעת מבקשת להימנע מחיובה מפיצוי בגין נזק שנגרם למשלוח, בהסתמכה על הוראות החוק והנהלים החלים עליה. מאידך, הנתבעת ביוזמתה, ובאמצעות פקידיה, מציעה ללקוחותיה לרכוש , תמורת עלות כספית נוספת, כיסוי ביטוחי למקרה של נזק שייגרם למשלוח, ולאחר מכן מתנערת מהזכאות לקבלת פיצוי הימנו. "התובע, אשר עדותו הותירה רושם מהימן עלי, העיד כי התייעץ עם פקידת הנתבעת, בנוגע לאריזת הטאבלט, וזו אישרה בפניו כי האריזה תקינה, ולא דרשה הימנו כל דרישה נוספת בעניין. התנהלות פקידת הנתבעת, אשר אישרה את עטיפת הטאבלט, בשילוב עם הצעתה לרכישת כיסוי ביטוחי, מחייבת אותנו למסקנה לפיה על הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו לטאבלט, בהתאם לכיסוי הביטוח שנרכש".
היא סיכמה ואמר כי לאור תחולת הכיסוי הביטוחי שנרכש, ולאור היותם של הנזקים שנגרמו לטאבלט נזקים ישירים, היא מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,700 שקלים , ובנוסף הוצאות משפט על סך 400 שקלים.
