הפילהרמונית הישראלית תקיים ערב מחווה לדיוק אלינגטון בחיפה

הפילהרמונית מארחת את תזמורת הג'אז הישראלית בערב מיוחד המוקדש ליצירות הסימפוניות של אגדת הג'אז דיוק אלינגטון. לראשונה בישראל נחייה את הג'אז הסימפוני הנוצץ של אחד היוצרים האמריקאים החשובים בכל הזמנים, שלא פחד לשלב ג'אז ניו-יורקי מחוספס עם תזמורת סימפונית קלאסית, וליצור מוזיקה סווינגית, סקסית ומפוארת.

אתם מוזמנים לשחרר את הראש ואת הלב, וכן – הפעם מותר (ורצוי) לרקוד בכיסא…

 דיוק אלינגטון היה פסנתרן, מנצח, סונגרייטר, מלחין, מנהל להקה, ועוד הרבה דברים אחרים. כמעט בלתי אפשרי להגדיר יוצר כל כך ורסטילי, ומצד שני זה אולי הדבר שמגדיר אותו הכי טוב. אלינגטון נחשב לאחד המלחינים האמריקאים החשובים של המאה ה- 20, ובמקביל, לאחד ממבצעי הג'אז הגדולים בכל הזמנים, שהופיע בארה"ב, אמריקה הלטינית, אירופה, אסיה והמזרח התיכון. היצירה שלו כוללת יצירות למחול, קונצ'רטי, סוויטות, סטנדרטי ג'אז שהפכו לקלאסיקות, מחזות זמר, מוזיקה לסרטים, ומנגינות נושא לתוכניות טלוויזיה. במהלך חמישים שנות קריירה, אלינגטון חלש על אינספור ז'אנרים וסגנונות תוך שהוא מטשטש גבולות מלאכותיים ויוצר שפה מוזיקלית אישית וחופשית. אלינגטון הביס כל קטגוריה שניסו להצמיד לו ובאופן מודע סירב להתאים את עצמו ואת הכתיבה שלו לציפיות או תבניות מוכרות. המחמאה הכי גדולה שהוא עצמו יכול היה לתת לאמן אחר היתה לומר שהוא "מעבר לכל קטגוריה", וכנראה זה מה שהוא עצמו שאף וגם הצליח להיות. כזה הוא גם הקונצרט המיוחד הזה, בו נבצע כמה מהיצירות החשובות שאלינגטון כתב וביצע בימי חייו, יצירות שחיות על התפר הסימפוני שבין ג'אז וקלאסי, ויוצרות חוויה מיוחדת ומענגת.

המנצח והסולן הערב הוא המנצח/ פסנתרן/ מעבד/ מלחין/ מורה ירון גוטפריד, שההגדרה הרב תחומית שלו מסבירה מדוע אין מתאים ממנו להוביל ערב המוקדש לאיש הרנסנס דיוק אלינגטון.

שלוש יצירות גדולות

לצד שירים וסטנדרטים אהובים של אלינגטון שיבוצעו בערב זה' גם בגרסתם המקורית לביג בנד וגם בעיבוד לתזמורת סימפונית, נבצע שלוש יצירות סימפוניות שהוא כתב, כל אחת מהווה נדבך חשוב בפסיפס המוזיקלי של אלינגטון:

Black, Brown, and Beige Suite

היצירה שתפתח את הערב היא סוויטה מתוך יצירה מונומנטלית שאלינגטון הלחין בשנת 1943, לכבוד הקונצרט הראשון שלו בקרנגי הול בניו-יורק. היצירה המקורית הייתה רחבת יריעה באורך של כמעט שעה, ונועדה לשקף את ההיסטוריה האפרו-אמריקאית בארצות הברית. זו היתה היצירה השאפתנית ביותר של אלינגטון עד אז, והיתה גם אחת מיצירות האמנות הראשונות שחתרו להנכיח את התמה האפרו-אמריקאית בתחומי האמנות ה"גבוהה".

Three Black Kings

היצירה "שלושה מלכים שחורים" היא הקומפוזיציה האחרונה של אלינגטון, והיא מייצגת אולי יותר מכל יצירה אחרת שלו את המהות של ג'אז – שיתוף פעולה בזמן אמת. אלינגטון כתב אותה בשנת 1974, בה הוא גם אושפז בבית חולים בניו יורק ומת (בגיל 75) לפני שהספיק לסיים אותה. ב"שלושה מלכים" אלינגטון ממשיך דפוס קבוע של הלחנה בהשראת נרטיב חיצוני, כאשר את היצירה הזו כתב כמעין הספד לדר' מרטין לותר קינג. אלינגטון נהג לדחות את סיום ההלחנה של יצירותיו עד ליום הפרמיירה עצמו, וכך עשה גם הפעם. מי שהציל את המצב היה בנו מרסר, שהיה מלחין ומנהל להקה מוערך בפני עצמו. יחד עם המעבד והמלחין לותר הנדרסון, הוא סיים לכתוב ולעבד את היצירה בדיוק בזמן כדי להציג אותה בבכורה מרגשת שנערכה בשנת 1976 לזכר אלינגטון. הכוריאוגרף אלווין איילי יצר מחול שילווה את היצירה, והמעבד מוריס פרס (אותו אחד שערך את היצירה הקודמת) יצר גרסה לתזמורת סימפונית. הרבה ידיים מלאות כישרון עבדו יחד כדי לממש את החזון של אלינגטון, שהתממש ביצירה יוצאת הדופן שנבצע כאן.

Night Creature for Jazz Band and Orchestra

היצירה "יצור לילה" נכתבה בשנת 1955, והיא ביטוי מאלף לתעוזה של אלינגטון לחבר בין עולמות מוזיקליים שלמראית עין הם רחוקים זה מזה. הרעיון של אלינגטון היה לכתוב יצירה בהשראת ה"קונצ'רטו גרוסו" הבארוקי, בו תזמורת כלי קשת הייתה בתפקיד המלווה, וקבוצה קטנה יותר של נגנים בתפקיד הסולן. אלינגטון מתרגם את המבנה הזה לתזמורת סימפונית גדולה שמלווה הרכב ג'אז קטן יותר שמתפקד כסולן. הדמיון הפורה של אלינגטון מצא דרור ב"יצור לילה", כפי שאפשר להבין מהאופן בו הוא עצמו סיפר על היצירה: "היצירה מתארת יצורי לילה שהם אקזוטיים וארוטיים" אלינגטון הסביר, "יש ביצירה זבוב עיוור שהוא מלך הלילה ומפלצות שרוקדות בוגי ווגי. כולן מחכות לבוא החשיכה כדי לזרוח כמו כוכבים".

"יצור לילה" תחתום את הערב בבכורה שלה בישראל, עם הפילהרמונית ותזמורת הג'אז יחד על אותה במה. הניסוי המרגש והיצירתי של אלינגטון ממשיך לחיות דרך ערב המחווה הזה, שיקסום לחובבי ג'אז, קלאסי, ובעיקר לאלה שאוהבים את שניהם.

המופע יתקיים ביום  שלישי, ה-2 במאי בשעה 20:00

מרכז ברוך ורות רפפורט לאמנות ותרבות, חיפה

כרטיסים ניתן להשיג בטלפון – 3766* או באתר התזמורת הפילהרמונית

טווח מחירים: 185-250 שקלים

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY