בית המשפט העליון קיבל את ערעור עיריית קריית ביאליק וביטל את החלטת בית המשפט בחיפה בנוגע לתובענה ייצוגית שהוגשה נגד העירייה. התביעה הוגשה על ידי תושבת הקריה שטענה כי הרשות אינה רשאית לגבות כסף על הנפקת תווי חניה שנתיים
בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה בנוגע לתובענה ייצוגית שהוגשה נגד עיריית קריית ביאליק.
כפי שנכתב בפסק הדין, העירייה מנפיקה לתושביה המתגוררים ברחובות שהוכרזו כאזורי חניה מוסדרים תווי חניה המאפשרים להם להחנות בחינם ברחוב מגוריהם. בנוסף לתווים אלו מנפיקה העיריה תווי חניה שנתיים המאפשרים למחזיקים בהם להחנות בכל הרחובות המוסדרים בעיר. התווים מונפקים תמורת תשלום של 35 שקלים לשנה שלמה ובכך, כפי שנטען, מטיבה העירייה עם מחזיקי התוו השנתי כיוון שהחניה לפי שעות בודדות עולה 3 שקלים לשעה.
שרה רווה תושבת הקריה לא אהבה את רעיון התשלום והגישה תובענה ייצוגית נגד העיריה בטענה כי הרשות אינה רשאית לגבות כסף בגין הנפקת תווי חניה שנתיים. בית המשפט בחיפה אישר את תביעתה כייצוגית, אולם בהמשך העירייה הגישה ערעור, בו נכתב כי היא אינה כופה על איש לרכוש תווי חניה שנתיים ולפיכך "שגה בית המשפט בקביעתו כי התשלומים אותם דרשה תמורת הנפקתם הם תשלומי חובה". בנוסף נכתב בערעור כי התשלום אותו גובה העירייה הוא זעום ביחס לשווי ההטבהשהם מקנים לבעליהם. הערעור שהתקבל על ידי בית המשפט העליון, בכך ההחלטה של בית המשפט בחיפה בוטלה.
בפסק הדין נכתב כי "המשיבה, תושבת העיר, לא הוכיחה קיומה של אפשרות סבירה הקובעת כי אין הלימה בין התשלום אותו דורשת העיריה בתמורה להנפקת תוו חניה שנתי והשירות אותו היא מספקת. מהראיות בתיק עולה כי בכל תחום העירייה ישנם חמישה רחובות וחניון אחד בלבד שהחניה בהם כרוכה בתשלום. לכן לא הוכיחה המשיבה כי תו החניה השנתי מהווה מצרך חיוני ואין אפשרות מעשית להימנע מרכישתו". עוד נכתב כי המשיבה לא הוכיחה שרכישת תוו חניה מהווה תשלום חובה. מטעמים אלו החליט בית המשפט העליון לקבל את ערעורה של עיריית קריית ביאליק ולדחות את התביעה הייצוגית.
