לא רבים יודעים אבל באוני' חיפה פועל אחד ממרכזי המחקר המובילים בעולם בנושא טיפול באומנויות. פרופ' רחל לב ויזל אחראית המרכז פתחה לנו את המעבדה וסיפרה לנו על המחקרים המרתקים שנערכים במקום: כיצד ספר על פילים מסייע לאתר פדופילים ? איך מחקר באמצעות תא לחץ וטיפול באומנות סייע משמעותית לנפגעי פוסט טראומה ומה ההבדל בין פנטזיות נקמה של גברים ונשים שחוו תקיפה מינית ?
באווירה סטודנטיאלית עם נוף משכר וללא חשיפה מרובה פועל באוניברסיטת חיפה אחד המרכזים הייחודיים בסוגו בעולם בכל הקשור לטיפול באמצעות אמנויות. ״מרכז המחקר לטיפול באמצעות אמנויות ע"ש אמילי סגול״ הוקם לפני כשמונה שנים על ידי פרופ' רחל לב ויזל, עובדת סוציאלית וחוקרת בעלת שם בינלאומי בתחום פגיעות מיניות בילדים.
"זהו המרכז היחידי מסוגו בעולם לטיפול באמנויות שהמטרה שלו היא להרחיב את התשתית המחקרית אמפירית בכל הקשור לשימוש באמנויות בטיפול" מספרת לב ויזל.
הטיפול באמצעות אומנות התפתח במהלך מחצית המאה הקודמת, ובישראל החל העיסוק בכך החל משנות השמונים של המאה העשרים, לכן נעשים מאמצים בעולם וגם בישראל להסדיר את העיסוק דרך הצעות חוק ולשם כך צריך לתת לתחום זה תיקוף מדעי. "למעשה" מסבירה לב ויזל "אנחנו יודעים כי טיפול בבני אדם מחייב שימוש והתייחסות הן באמצעות השפה המילולית והן הלא-מילולית.עם זאת, על אף שקלינית ברור כי שימוש באמנויות יעיל ומועיל, ביסוס מחקרי בתחום חסר".
ממד נוסף אשר מרכז המחקר פועל בו החל משנת 2011 הוא הרחבת הידע באמצעות ספרים וחוברות הדרכה. יונתן ליפו, מטפל באמנות וסטודנט לשעבר של פרופ׳ לב ויזל, פרסם לאחרונה ספר בשם 'סודו של פדו הפיל' שיצא בהוצאת מרכז המחקר. מטרת הספר היא לעזור לילדים, להורים ולמורים לזהות תוקפים מינית ולעודד שיתוף וגילוי הסוד לאדם עליו הילד סומך.
"אני עובד עם ילדים במרכז לנפגעי תקיפה מינית בחיפה ומשתמש בספר הזה" אומר ליפו "הספר מאפשר לילדים לדבר על כך באופן יותר משוחרר.הספר מתאר בשפה פשוטה ויפה פילים בצבעים שונים. יש פילים שמסייעים ויש פילים שפוגעים, לאלו קוראים פדו-פילים (כלומר פדופילים)".
מחקר מעניין נוסף שהובילה פרופ׳ לב ויזל יחד עם פרופ' שי אפרתי, יאיר בכור וד"ר אמיר עדני נעשה במשך שלושה חודשים בביה״ח ״אסף הרופא״ והוא משלב טיפול בתא לחץ ע"י מתן חמצן וטיפול באומנות "השילוב הזה הכרחי" מספרת לב ויזל "מכיוון שגם טראומה נפשית פוגעת באזורים במוח נוצר שם למעשה פצע רק שהוא אינו נראה אם כי בסריקת MRI האזור נראה כמתפקד ברמה נמוכה" המחקר הסתיים והממצאים שלו מאוד דרמטיים: לאחר הטיפול אובחנה ירידה משמעותית בסימפטומים ועלייה באיכות החיים וכן אותם אזורים במוח שחזרו לתפקד באופן רגיל. הממצאים של המחקר מוכיחים שטיפול נכון באנשים שחוו פגיעות מיניות יהיה לא רק שילוב של טיפולי גוף ונפש אלא גם מה שקרוי טיפול היפרבארי'".
מרכז מעבדת המחקר לטיפול בילדים בסיכון ועובד בצמוד לפרופ' רחל לב ויזל הוא גיא סימון (28) שבימים אלו מסיים תזה בנושא פנטזיות נקמה בקרב אוכלוסייה כללית וכאלו שנפגעו. ״מחקר זה נועד לבדוק השפעות מגדריות על תפישה של פנטזיות נקמה אשר עלו בעקבות אירוע טראומטי או התעללות הנגרמת על ידי אדם אחר״. מספר סימון וממשיך ״ מתוך מדגם של 281 מבוגרים גילינו שככל שתחושת העוול תהיה גבוהה יותר, הרצון לנקום יהיה גבוה יותר ויגביר את פנטזיות הנקמה. בהשוואה בין גברים לנשים גילינו שגברים נוטים להשתמש בפנטזיות נקמה יותר מאשר נשים, ונשים תופסות נקמה כחסרת טעם יותר מאשר גברים, סימון כיום מטפל במבוגרים ובנוער בקליניקה ובילדים בבתי ספר. "כנער בעייתי" הוא נזכר "הייתי מעורב בענייני סמים, נשרתי מהלימודים בכיתה י׳״ עד מהרה סימון התעשת וכיום מתמחה בעבודה נוער ומבוגרים במצבי סיכון, התמכרויות ופסיכוזה. מייעץ למטפלים בנושאי התפתחות אישית ומקצועית וגם מוצא מזור והנאה בהשכלה אקדמית. מאז הספיק לסיים תואר שני בטיפול בפסיכודרמה, עובד על תואר שני בעבודה סוציאלית ומשלים לדוקטורט. בשנה שעברה היה שותף לפתיחה של בית ספר אנתרופוסופי בחיפה שכיום הוא מטפל בו.את למרות שנשים דווחו על חשיפה רבה יותר למעשי עוול ותחושת אי-צדק גבוהה
אחד הדברים איתם מתמודדים אנשי טיפול הוא הפער בין הצרכים והעבודה בשדה ובין הלימודים התיאורטיים שלא תמיד חופפים האחד עם השני. לצורך כך פיתחו חוקרים של המרכז פורטל אינטרנט בשם “KIT-CAT”
(Knowledge intervention techniques in creative arts therapy)
שם יצרו אנשי מקצועות הבריאות, רווחה והחינוך אתר שהוא סוג של ויקיפדיה למטפלים בו ניתן למצוא מצגות, סרטונים, פודקאסטים וספרים אלקטרוניים. בקרוב יתווספו גם קורסי הכשרה."אני אתן לך דוגמא לשילוב מוצלח בין השדות" אומרת לב ויזל "במחקר שנערך נמצא כי חמישית מהילדים בישראל נפגעו פגיעה מינית, מתוכם רק כשלושים אחוזים שיתפו בפגיעה ולא בהכרח את אנשי המקצוע. אז איך ניתן להסביר את הפער שבין התוכניות למזעור התופעה לבין השכיחות הגבוהה של הפגיעה? ובכן בדקנו כיצד הילדים תופסים פגיעה מינית ופגיעה בכלל. מצאנו שילדים תופסים פגיעה מינית בשונה ממבוגר רק כאשר מבוגר מבקש מהם לגעת באברים המוצנעים שלו עצמו, ואילו בתוכניות החינוכיות בבצע הספר מעודדים ילדים לשמור על גופם שלהם מנגיעה של אחר בהם. לכן התפיסה שלהם את הפגיעה מינית שונה מתפיסתם של חוקרים ומטפלים״. עוד אומרת פרופ' לב ויזל: חשוב גם שידע שנצבר בשטח יגיע לאקדמיה "אין סיבה" היא אומרת "שכלי מסוים שפיתח מטפל מנוסה לא יגיע וייבדק אצלנו בכלים אקדמיים. אנחנו יודעים שיש לא מעט מטפלים שמפתחים שיטות שונות ומגוונות שידועות במקרה הטוב רק לעמיתיהם והם העובדים אינם מקבלים על כך זכויות יוצרים״.
בניגוד למעבדות אקדמיות אחרות במעבדת סגול המחקרים מכוונים יישומי והחוקר אינו במרכז הבמה "אנחנו פונים אל השטח" מספרת לב ויזל "ושואלים מה אתם צריכים כדי לשפר את יכולותיכם? יחד עם אנשי השדה אנחנו בונים מחקר או כלי אותו אנחנו בודקים, ואת התוצאה מחזירים לשטח לרווחת אנשי הטיפול. לדוגמא: אנחנו מפתחים חוברת לאיתור ילדים שנפגעו מינית או פיזית שמיועדת לילדי כיתות א' עד ג'. החוברת מחולקת להם בתחילת שנת הלמודים. הילדים מתבקשים לצייר ציור לפי הוראות שהם מקבלים. בסוף החודש המורה אוספת את החוברת ומנתחת את התשובות כדי לדעת מי מהילדים זקוק לעזרה".
מרכז המחקר מפתח בשיתוף עם בית הספר לטיפול באמנויות פרויקטים בינלאומיים בעיקר במדינות עולם שלישי. בוגרי בית הספר לדוגמא מכשירים מורים בעולם השלישי בשימוש באמנויות בחינוך. כך למשל בוגרים במסגרת התמחות הכשירו מורים לעבודה עם חרשים בפנימייה בטנזניה. במחנה פליטים בקניה הכשירו מדריכים, פליטים לעבודה עם נערים נפגעי טראומות. "המטרה שלנו" אומרת לב ויזל "היא להרחיב את הידע הבין תרבותי ולהנגיש את השפה האומנותית שהיא חוצה תרבויות".
מחקר חדשני נוסף עליו עובדים במרכז משלב אינטליגנציה מלאכותית ועבודת מחקר רבת שנים של פרופ' לב ויזל כשהמטרה היא לפתח אפליקציה שתאפשר לזהות פגיעה מינית בילדים מעל גיל 4 על פי ציורים שלהם "המחקר" מציינת לב ויזל "נערך ביחד עם חברת ההזנק אנימה והוא יאפשר לזהות מגוון רחב יותר של נפגעים מינית ובמידת הצורך הפניה לגורמים טיפוליים.יתר על כן, האפליקציה תאפשר לזהות ילדים ומבוגרים אשר נפגעו מינית אך אין עדויות פיזיות לגבי הפגיעה בהם באמצעות בדיקה שאינה פולשנית".
לפרוייקט KIT-KAT
