רטרוספקטיבה של 50 שנות יצירה תוצג החל מיום שלישי הקרוב בבית האמנים ע"ש שגאל. באותו מעמד יושק גם ספרה בעל אותו שם. הציבור מוזמן
האמנית אביבה שמר תפתח בשלישי, 29.3.16 , תערוכת יחיד הנושאת את השם "אדום כתום" בבית האמנים ע"ש שאגאל בחיפה. שמר, אמנית חיפאית, עובדת באופן אינטואיטיבי לפי נושאים. כשנושא אחד מפסיק לרתק אותה וכשאחר מעורר את סקרנותה, באחת היא עוברת לחקור אותו. בזמנו היא יצרה בהשפעת שירה ומשוררים כמו וורדוורת, שלי קיטס, פול צלאן, ביאליק, אסתר ראב ומרדכי גאבירטיג. כיום היא מציירת בעיקר בהשפעת ספר הזהר, שהוא מלא דימויים ומפעיל את כל כולה בציור, פיסול וכתיבה. החוויה היא כה גדולה שיש בה צורך להנחילה לעולם. המטרה היא להוסיף יופי ואהבה לעולם ולחבר את כולם לכל היופי הזה.
אוצר התערוכה, יעקב חפץ: "תערוכת יחיד זו מתקיימת בעקבות השקת ספר אמן של אביבה שמר, בעל שם זה. ספר מקיף שצובר בתוכו עשרות שנות יצירה מאוד אינטנסיבית. יצירה המקיפה כמעט את כל תחומי האמנות הפלסטית. הספר מציג איכויות מצטברות שחלקן הגדול לא נחשף".
לדעתך שמר "התבזבזה" בחיפה?
"רבות מהיצירות המכונסות מתכתבות עם יצירותיהם של אמנים בולטים כמו אביבה אורי, אורי ריזמן, משה קופפרמן ואמנים נוספים. המוזר הוא שעם חלקם שמר כלל לא ניהלה שיח ובמידה רבה היתה רחוקה ממרכז הפעילות, כלומר מתל אביב. אביבה יוצרת בחיפה, עיר שלא הצליחה ליצור מרכז אמנות דומיננטי, זו בחירתה ולכן אפשר להבין מדוע גופי יצירות מרתקים נשארו בסטודיו ולא חרגו אל השיח המרכזי".
אביבה שמר ידועה כרשמת מצויינת.
"תהליך מרתק במיוחד הוא הרישום של אביבה שמר, רובו צומח על רקע התבוננות עמוקה בנוף, נוכחותה של היוצרת בנוף מורגשת. מדי פעם צץ ועולה הגוף הנשי. אביבה מנתחת את הסטרוקטורה אך באותה מידה "מחברת" את תחושותיה למקום, המקום אינו נשאר כאובייקט. הסובייקט קיים בתוכו ולכן הגוף הנשי צץ מדי פעם, יש משהו ארוטי בטיפול בנוף בדרכה של אביבה, היא כובשת את הנוף בנוכחותה. הרישום בקו שחור בוטח, חזק, מוחלט, אך גם מסתורי. כאמור האמנית ממקמת עצמה בתוך ה"נוף". הצבע: צבעי הפנדה עזים, קונטרסטיים, הנוף משרת את מאווייה של שמר, הרישום בצבע חוזר על עצמו באופן אובססיבי, אינטואיטיבי ומהיר. שמר נמצאת בתוכו. מחד זה תהליך הפשטה של נוף אך במקביל תהליך של חשיפה רגשית".
בתצוגה המקיפה יוצגו גם עבודות שמן גדולות של שמר, כשלצדן ציורים קטנים אינטימיים מונוכרומטיים. ניגוד?
"אכן כך. עדות למורכבות רגשית ולניסיונה הבלתי פוסק של אביבה לבחון ולבדוק היבטים שונים. הציורים הגדולים מעידים על יכולת שליטה. אביבה מתמודדת בהצלחה מול האתגר של ציור בכל גודל ומצע נבחר. התערוכה מזמנת חוויה ברמות שונות, עוצמה, מידתיות, התפרצות והפנמה, קונצרט של תזמורת רבת מנגנים של יצירה שמורכבת מחלקים רבים שמשלימים לעוצמה אחת מרתקת".
בגלריה יוקדש חלל לחפציה האישיים של שמר, אשר נלקחו מביתה, מהסביבה הטבעית שלה. אביבה שמר מוגדרת כ"טיפוס". ביתה עמוס וגדוש בחפצי אמנותה ובריהוט אקלקטי, בעל צבעוניות יוצאת דופן, בדיוק כמו לבושה. בתערוכה תוצגנה מספר שמלות של אביבה שמר, עם מעט ריהוט שנלקח מהסביבה בה מתנהל סדר יומה, לכאורה בחירה של טעם ואופנה, אך למעשה מתגלית בבחירה זו האחדות שבין חיי היום של האמנית והקשר ליצירתה, קשה ליצור הפרדה. זהו חלק לא שגרתי בתערוכה. זו "הסביבה" שאביבה יוצרת, חלל המגורים ונוכחותה מוצגים בתצלום מוגדל מתוך ספרה. כל אלו משלימים את הפעילות היצירתית המקיפה. כאמור תצוגה זו מתמזגת עם הציור הצבעוני עז ההבעה. הצופה אמור לחוש את הגודש והעוצמה הצבעונית, כחוויה ישירה שלא מותירה אותו אדיש.
