סדרן הקולנוע ששינה את עולם המסעדנות המקומי, האח הבכור שהמשיך את המסורת ופרש לפני כמה שנים והקבב האלוהי. המסעדה האייקונית הנצרתית 'דיאנא' חוגגת יובל שנים ומה יותר מתאים מלקפוץ לביקור
למסעדת 'דיאנא' שמור מקום של כבוד בנוף המסעדות המקומי. הרבה לפני שמישהו פה שמע על 'המטבח הערבי המקומי' ומילים כמו עראייס, פריקי ושושברק היו ידועים רק בקרב המגזר הפציעה בשמי נצרת 'דיאנא'. כאשר בשנת 1972 החליט מחמוד ספדי, שהתחיל את דרכו כפועל בניין לקח על עצמו משרה נוספת כסדרן בבית הקולנוע היחיד בנצרת – דיאנא וכמה שנים לאחר מכן פתח דוכן פלאפל ושיפודים שפועל שם עד היום. "בדוכן שלו האבא היה מגיש גם תבשיל אחד בכל פעם – סיר גדול ומהביל שאותו הייתה מכינה בבית אם המשפחה" מספר לי עזיז בטו שנשוי לקיפאח אחת משלוש האחים לבית ספדי שמנהלים כיום את המסעדה.
לאחר שניהל במשך כמה שנים את הדוכן פתח אב המשפחה את דיאנא שהפכה 'לרולס רויס' של המסעדות כפי שהתבטא פעם ראש העיר נצרת. "אנחנו שומרים על תפריט כמו שהוא פחות או יותר כמה למעלה מיובל שנים" מסביר בטו שנכנס לניהול המקום במהלך הקורונה לאחר שהמסעדה נקלעה לקשיים והצליח לייצב אותה.
בשנת 1993 נכנס לנעליו הגדולות של האב, האח הבכור דוחול שידע גם כמה טריקים תקשורתיים שהפכו אותו לפנים של המסעדה ולמי שייצג את האוכל הערבי בראיונות ובאירוח של מפורסמים ואנשי בוהמה במסעדה. בשנת 2019 פרש במפתיע כדי במטרה להתרחב מבחינה עסקית
כיום לקח את שרביט הובלת המסעדה האח הצעיר ואסים ספדי שהפך לשף הראשי. וגם הוא מודע לשינויים בענף המסעדנות בנצרת ובארץ כאשר גם הנשים הערביות שינו את אורחות הבילוי שלהן וכל אחד הפך 'לפודיס' ותוכניות הריאליטי מלאות במתכונים "אבא היה הפודיס הראשון ועוד לפני שאנשים הבינו בפרות יום הוא היה חוזר מהדיג ומביא".
אני מגיע למסעדה בשעת ערב ביום הראשון של הרמדאן "אנחנו מציעים גם ארוחות סיום רמדאן עם מנה של צוואר או כתף טלה ממולא. מוח של כבש עם רוטב שום, פלפל חריף ובהרט, עלי גפן ממולאים בפריקי ואגוזי מלך, אותם אני משרה במיץ רימונים טבעי". ועם ממש יתמזל מזלכם אז אולי תזכו למנת רולדת קבב כבש ממולאת באורז ותבלינים
בשולחן ממולי יושבים חבורת גברים שחלקם מעשנים בכבדות, אלו שייכים לאליטה האינטלקטואלית המקומית בסצינה שנראית כאילו נלקחה מסרט ערבי ישן
עדיין מנת הדגל היא הקבב האלוהי "אנחנו מכינים אותו באותה סכין גדולה שקנינו לפני 40 שנה בבית לחם. היא שומרת על הבשר, כולנו משתמשים בה. אני מעדיף לא לשים יותר מדי תבלינים בקבב, כדי שהם לא יאפילו על הטעם של הבשר".
עם השנים המסעדה קצת התרחבה ונוסף עוד חדר עם ציור יפהפה של נצרת ומעל כולם מתנוססת תמונתו של האב המייסד שמצולם עם נכבדיי המקום בימים הראשונים לפתיחת המסעדה
