סוגיות חברתיות, כאב בין דורי ושונות חברתית ודתית אפיינה את קולקציית בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה ויצ"ו חיפה שהציגו בשבוע בתערוכת הגמר. הנה כמה דוגמאות מרשימות : סתיו אלפסי יצרה קולקציה של בגדי חתונה לזכרה של סבתה – סימי שנאלצה בגלל נכותה להתחתן בגיל 12 לבן זוגה שהיה בגיל 30 במרוקו, ג'ואנה דהן עיצבה קולקציית בגדים שמורכבים מרכיבים אותם אספה ממגרשי מכוניות שעברו תאונות דרכים במטרה לעורר מודעות לנהיגה בטוחה. שיר דנגור יצרה קולקצייה בהשראת 'יוקר המחייה' אותה היא חווה באופן אישי כסטודנטית ששוכרת דירה ונאלצת לתמרן בין דרישות הלימודים לקשיי הפרנסה. נומיי הדבה עיצב בגדים תחת הכותרת 'לידה מכאב' כדי לעורר את המודעות להתעללות בילדים בחברה הערבית – פלסטינית זאת בעקבות "קשר השתיקה וטאבו החברתי שיש בנושא". ניקול ח'יאט שגדלה במשפחה מעורבת מוסלמית – נוצרית מבקשת בקולקצייה שיצרה "להציף את בעיית הזוגות המעורבים מדתות שונות בחברה הערבית בה הם נאלצים לעקור את שורשיהם ולנדוד לכן קראתי להם 'פליטים של אהבה'. אדר הוכוולד שמגיעה מבית דתי לאומי יצרה קולקציית בגדים עם הפסוק 'שעשני אשה' במטרה לעורר מודעות לגל הפמיניזם הדתי ששותף את המגזר. בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה במרכז האקדמי ויצו חיפה הציגו את פרויקטי הגמר שלהם בתצוגת אופנה ייחודית
סתיו אלפסי (29) ממרחביה, גדלה במשפחה מרוקאית שורשית בעפולה. כשאמה הייתה בהריון עמה סבתא סימי הלכה לעולמה אך סיפורה והמושתק ליוו את המשפחה כמו גם התוכנות המעצימות שלה כאשה "היא לא הייתה נוכחת בחיי אך הרוח שלה הייתה נוכחת". סבתא סימי נאלצה בגלל נכותה להתחתן בגיל 12 עם בעלה שהיה בגיל 30 "זה סיפור שלא סיפרנו אותו בחוץ אבל הוא היה שם וזה משהו שמלווה לא מעט משפחות ממרוקו ובכלל בארצות ערב שנשים נאלצות להתחתן בגיל מאוד צעיר". אלפסי היום כבר נשואה ובהיריון מתקדם החליטה להקדיש את עבודת הגמר שלה בלימודי האופנה הקשים לזכרה של סבתא סימי "למרות הסיפור הקשה היא הייתה אדם אופטימי שניהל ביד רמה את הבית. הקולקציה מתחקה אחר סיפורה האישי של ילדה שהפכה לכלה ובן לילה גם לאישה, שבתוך המוסכמה התרבותית מקבלת את גורלה בהכנעה ומפתחת מולו אופטימיות ויכולת הישרדותית. זהו סיפור 'קטן –גדול' על אישה פשוטה מלאת השראה". בתום התצוגה בה נראים בגדי חתן וכלה מסורתיים שכולאים את האדם בו אבא של אלפסי היה נרגש מאוד "אנחנו לא נוהגים לדבר את התרבות שלנו ופתאום לחזור לשורשים".
האם מכונות אכן עומדות להשתלט על החיים האנושיים? כיצד משפיעים מאבקים חברתיים על האופנה? וכיצד פיתוחי טקסטיל יכולים להשפיע על המסר שעובר דרך הבגד?
הפרויקטים המרתקים ויוצאי הדופן שהוצגו במסגרת תצוגת האופנה של בוגרות ובוגרי המחלקה לעיצוב אופנה במרכז האקדמי ויצו חיפה עסקו בסוגיות חברתיות, סביבתיות ועתידניות והשפעתן על עולם האופנה.
המחלקה לעיצוב אופנה במרכז האקדמי ויצו חיפה סיימה את השנה באירוע שיא. כ-24 בוגרי המחלקה. הקולקציות נוצרו מתוך סיפורם האישי של הסטודנטים או שנשענו על מגמות חברתיות וסביבתיות שהשפיעו על הסטודנטים (נושאים נוספים בתצוגה: התמודדות עם מוגבלויות, תאונות דרכים, פמיניזם ועוד)
בין הקולקציות הבולטות ניתן למצוא את "הדהוד גנטי" של הסטודנטית בר אלבוים מחקרים שנעשו בעקבות השואה מראים שטראומה עוברת בגנים לדורות הבאים בשתי דרכים: דרך חוויה שסופגים בסביבת הגידול או דרך הביציות ברחם שספגו את הטראומה. הגנים שלנו עוברים תהליך של אבולוציה מהשפעות טראומטיות סביבתיות וככל שההשפעה גדולה יותר – היא תעבור ליותר דורות קדימה. הקולקציה שיצרה, מתמקדת בתורשה גנטית של הנפש המהדהדת לדורות ומשלבת צורניות גאומטרית משוכפלת ומרצדת המייצרת אפקט של הדהוד שברירי מרחף הנע בין שלם לבין מתפרק. הפרויקט מבקש להעלות מודעות לחשיבות בטיפול בבריאות הנפש לא רק עבור האדם עצמו אלא גם לצאצאים שלו, הבאים אחריו.
בפרויקט אופנה מלאכותית, המחקר העיצובי של אושרת פפיר בחן את התגובות של AI לקלט אנושי. הקולקציה בוחנת את השילוב בין בינה מלאכותית ליצירתיות של מעצב אופנה, תוך התמקדות בתפקיד שיתוף הפעולה האנושי בפיתוח מודלים של AI. כצעד ראשון לפיתוח הקולקציה, הוזנה המכונה במשפט הבא: the fashion world will not run without humans וממנו נוצר הדגם הראשון. הקולקציה היא מיזוג בין דגמים קיימים שבוצעו במהלך לימודי התואר לעיצוב אופנה לבין תוכנות מחשב מבוססי בינה מלאכותית. הדגמים שעוצבו תורגמו באופן מלא ויוצרו בדקדקנות ויזואלית וטכנית עד להתאמה מלאה. הקולקציה מציבה מולנו את השאלות המפחידות ביותר לגבי השפעת הבינה המלאכותית על תעסוקת מעצבים ועל עתיד עולם העיצוב. ביצירתה, מדגישה הקולקציה את הפוטנציאל המרגש לשיתוף פעולה בין בני אדם ל-AI שבסופו של דבר תלוי באדם.
ד"ר רחל גץ-סלומון, ראש המחלקה לעיצוב אופנה במרכז האקדמי ויצו חיפה: "הפרויקטים שיוצגו השנה מציגים טווח רחב מאוד של עשייה עיצובית, ומשקפים את הוורסטיליות ורוחב המבע העיצובי אשר אליהם אנחנו שואפים בלימודי האופנה במחלקה. העבודה על הפרויקטים נעשתה בליווי מקצועי צמוד של המנחים וגם שלי, כראש מחלקה, ובאופן הזה יכולנו לעבות את התהליך המחקרי והעיצובי של הסטודנטים כך שהפרויקטים יהיו בעלי עומק ועמוד שדרה ראוי. אני מאוד גאה בתוצאות; הסטודנטים לא חששו לגעת במקומות כואבים, לעסוק בנושאים נפיצים ולהתעמת עם שאלות בוערות במרחב הזהותי, הישראלי והאנושי. אנחנו מזמינים אתכם לפגוש את העבודות ולראות כיצד מאפשרת האופנה ללמוד, לאתגר ולהוות פתח לחשיבה מחודשת עבור כולנו"
עוד פרויקטים מיוחדים שהוצגו :
דברים שלא רואים משם | ליאל מרום – אשליה, טשטוש ומריחה, עומדים במרכז הקולקציה, במטרה לספק תובנה על חווית ראיית העולם, כפי שהיא נתפסת על ידי אנשים עם לקות ראייה. הקולקציה מבקשת לטפח אמפתיה והבנה לבעלי לקות ראייה ולהעלות את המודעות לאתגרים העומדים בפניהם.
שרה שרה שיר עצוב | ענבל שומוביץ – באמצעות הקולקציה מסופר סיפורה המשפחתי שמתמקד במסע גבורה של סבתא רבה של ענבל, אישה יחידה, שטוותה תכנית בריחה מפולין לרוסיה ובאומץ רב יצאה עם שבעת ילדיה ביערות, ברכבות ובדרכים שונות למקום מבטחים. העבודה על הקולקציה הובילה אותי למחקר היסטורי שהוא גם אישי ועמוק, ששאב השראה מעולמות היהדות, מעולמם של פליטים ומסיפור השואה הפרטי שלנו.
שעשני אישה | אדר הוכוולד – הקולקציה עוסקת בפמיניזם דתי ומספקת הצצה לעולמן של נשים דתיות רבות השואפות לקדם רעיונות, עמדות, פעולות ותמיכה בקידום מעמדן של נשים בחיים היהודיים תוך מחויבות מלאה לעולם ההלכה. הקולקציה משחקת בגבול הדק שבין מהפכה למסורת, בין נשיות למרחב גברי ובין מציאות לפנטזיה.
בתוך הרצף | לי אור דביר – הפרויקט מתמקד בחוויה אשר נגרמת עקב גירוי חושי וההתמודדות איתה אצל אדם על הספקטרום. האמן היפני Kiyoshi Yamashita אשר ידוע כבעל תסמונת סוואנט מהווה השראה לקולקציה. שיטת ה chigiri-eהרפיטטיבית בה הוא משתמש סייעה להבין כיצד משקף העיסוק הטקסטילי הרפטטיבי את ההתמודדות של אנשים על הרצף במהלך היום יום.
ילד אחר | רולא סאלח – הקולקציה מבליטה את לקות השמיעה עמה גדלה סאלח ומנסה להביא את השיח והמודעות לקדמת הבמה כנגד הסטיגמות המושרשות בחברה וכנגד בעיות ההנגשה של הסביבה לצרכים מיוחדים.
יוקר המחיה | שיר דאנגור – הפרויקט עוסק במחאה כנגד יוקר המחיה. בקולקציה הממסד מיוצג באמצעות חליפות רשמיות שבהן מתבצעת דה-קונסטרוקציה ומגוון מניפולציות המבקשות ליצור כאוס ויזואלי הבא לידי ביטוי גם בפיתוחי טקסטיל מחאתיים.
Water Pulses | ליאן חוא – Layan Hawa הקולקציה עוסקת בדילוג שבין הגלוי לנסתר ובכוח החיים המגיב אל האנושי ומשתנה מולו. בעזרת יציקות פוליאסטר ועבודה בחומרים אטומים ושקופים, מבטאת הקולקציה פרשנות לתופעה ייחודית ומרתקת זו.
פליטים של אהבה | ניקול ח'יאט – הקולקציה מציפה בעיה חברתית של זוגות מעורבים מדתות שונות בחברה הערבית. שפת העיצוב משלבת את בגדי החתונה המסורתיים עם השפה הייחודית והפונקציונלית של בגדים ואביזרים מעולם הטיילים והנוודים ומייצרת תוצאה שבה הבגד הוא גם הבית והאוהל הארעי שנודד איתם.
זהר מתוק | המלכה אנהרקסיה – הפרויקט בוחן את הקשר המורכב שבין נשיות לאנורקסיה ומדגיש את יכולתה של המחלה להפעיל שליטה ובעלות על הגוף והנפש. הקולקציה מתעמקת בקונפליקט המרכזי של המחלה הנובע מהאידיאל התרבותי המודרני של הגוף הנשי עד כדי מחיקת כל אלמנט נשי, כמו תופעת האל וסת.
לידה מכאב | נומיי הדבה – התעללות בילדים בחברה הפלסטינית היא נושא שיש סביבו קשרי שתיקה וטאבו חברתי. ילדים חווים אלימות פיזית מסוגים שונים שמביאה אותם למצבי שבר נפשיים. הקולקציה מנסה לתאר את השבר הגדול והכאב, ואת האיחוי שיכול אולי לרפא.
תגיד לי שהגעת הביתה | ג'ואנה דהן – הפרויקט עוסק בחשיבות של נהיגה בטוחה דרך ההשלכות של תאונות דרכים, חוסר הזהירות והאחריות שלנו כנהגים. באמצעים חומריים שנאספו ממגרשי פירוק רכבים שעברו תאונות ומצדי הכביש (חגורות בטיחות, כריות אוויר, צמיגים, לוחית רישוי, שטיחים, מראות פנסים וטסות) וצורניות השאובה מסימני הכביש, מרגעי התאונה וההרס, ממחישה הקולקציה את ההבנה שאסונות קורים בפתאומיות אך כן ניתנים לשינו דרך אמצעי זהירות נכונים ואחריות האדם בכביש כדי שכולנו נגיע הביתה בשלום.
