כבוד המת הוא ערך מהותי ואחת הדרכים החשובות לציין זאת היא ביקור קברו של נפטר. אבל לא תמיד מה שנראה ברור מאליו אכן מתקיים. חברי ארגון 'ישראל שלי' הקימו פרויקט במסגרתו יניחו פרח ומכתב על קבריהם של חללי "נצר אחרון", יהודים ששרדו את השואה, עלו לישראל ונפלו במלחמת העצמאות, ללא שהותירו אחריהם שריד או בני משפחה שיבקרו את קברם. להלן הפרטים כיצד ואיפה ניתן להצטרף
אף קבר לא ישאר בודד, זו ההבטחה שלקחו על עצמם חברי ארגון 'ישראל שלי' והמצטרפים, אשר מקיימים את הפרויקט העליה לקברם של חללי 'נצר אחרון', זו השנה השישית כשהמטרה המקודש היא לעלות לקברם של חללי יום העצמאות שנותרו בודדים ממשפחה ומכרים. "בכל שנה מאות ישראלים משתתפים באהבה גדולה. משנה לשנה אנחנו רואים שחשיבותו של פרויקט נצר אחרון רק הולכת וגדלה", אומרת שרה עצני כהן יו"ר התנועה.
מי שמעוניין להצטרף צריך להיכנס לאתר 'נצר אחרון' ולבחור בין השמות את קברם של החלל או החללים שהוא רוצה לפקוד,רצוי בבית עלמין מסוים. באתר יש אפשרות להרשמה פשוטה רצוי לקנו פרחים, כמספר החללים אותם מבקרים ולהגיע עם גלויה או מכתב אישי לחלל. את הקבר מאתרים על ידי חיפוש באתר ובהגעה לשם, רצוי לומר קדיש, לקרוא שיר או לעשות כל דבר שירגיש כמה שמכבד את זכרו של החלל. אפשר לצלם ולהעלות לעמוד הפייסבוק תמונה עם הסיפור של הנופל או לשלוח אותם ישירות בהודעה בדף הפייסבוק של 'ישראל שלי' או בדוא"ל: [email protected].
בחיפה עצמה יש שמונה קברים של חללים הקבורים בבית העלמין בחיפה וכמו כן יש גם קברים כאלו בסביבת חיפה כמו רמת יוחנן כפר חסידים ועוד. בין שמות החללים נמצאים : ראובן בירנבוים, יצחק מלר, שמואל רוזינגר ואחרים.
כל אחד מהם הוא סיפור מרגש ועוצמתי של גבורה. יובא לדוגמא סיפורו של יצחק מלר, שהיה בן 17 במותו, נולד בעיר בלוטניה בפולין כבן לחקלאים יהודים. עם כניסת גרמניה הנאצית, בספטמבר 1941 הוקם בעיר גטו בו רוכזו היהודים. הוריו של יצחק נרצחו על ידי הנאצים לנגד עיניו. רק הוא ניצל כיוון שהסתתר בקרב נוצרים ונחשב נוצרי. בהיותו בן 12 הצטרף לפלוגת פרטיזנים פולנים, שגם מהם העלים את יהדותו, ויחד איתם הסתתר ביערות וניסה לפגוע בגרמנים.
בתום המלחמה, כשהוא בודד וגלמוד, העפיל יצחק ביולי 1946 לארץ ישראל באוניית המעפילים "הגנה". הוא למד מכניקה עדינה בבית ספר מקצועי בצפת התגורר בפנימיית עליית הנוער ונחשב לצעיר בודד שאינו בוטח באיש, בגיל צעיר התגייס לפלמ"ח, בלט באימונים ומאז היה ראשון לכל פעולה נועזת עם גדודו – הגדוד הראשון של הפלמ"ח ("העמק"), שפעל במסגרת חטיבת יפתח. במלחמת העצמאות השתתף יצחק בקרבות רבים, בהם גילה אומץ לב ונחישות רבה. בפברואר 1948 השתתף יצחק בליווי שיירה למנרה. באותו יום ניצלו הערבים את תנאי מזג האוויר הקשים במיוחד וארבו לשיירה. כאשר זו התרחקה מעט ממשטרת נבי יושע בדרכה למנרה פתחו הערבים באש, שכללה כדורים חודרי שריון. השיירה נעצרה, ורבים מנוסעיה נפגעו. יצחק, שהיה ממגיני השיירה, לחם בעוז והצליח להציל את הרכוש מאובדן. בהמשך הלחימה נפל, היה אחד משלושה הרוגים באותו קרב.
