בשנים האחרונות אני מוצא את עצמי יותר ויותר צודק. וכמה שלא בא לי להיות צודק.הריטואל חוזר על עצמו. האוהדים של מכבי חיפה בטוחים בכל שנה שיש לנו קבוצה לאליפות. אין לי מושג למה. אותו החומר הרקוב מהווה את היסודות לבניין המפואר הזה שפעם קראו לו מכבי חיפה ועונה אחר עונה אנחנו אוכלים את אותן ההבטחות שמתנפצות לנו בפנים בכרוניקה של מציאות ידועה מראש.אז הנה, רוני לוי הלך הביתה. עכשיו בטוח יהיה טוב יותר. לא?הנה הגיע מנהל מקצועי, עכשיו נהיה מצליחים כמו מכבי ת"א. לא?כמה פעמים היינו בסרט הזה? כמה מאמנים באו והלכו? כמה עוד יצטרכו לצאת ולהיכנס בדלתות המסתובבות של המועדון בכדי שנבין שהבעיה אינה בצוות המקצועי?החומר פשוט לא מספיק טוב. וזה לא רק מקצועית זה בעיקר מנטאלית. מכבי חיפה לפני ואחרי הכל היא רוח. רוח מכביסטית של ווינרים. המועדון הישראלי הכי מצליח באירופה, הכי מעוטר ב30 השנים האחרונות. המועדון שכולם רצו להידמות לו. אז איך זה קרה שנקלענו ללימבו הזה?
אז אחרי הרבה שנים של הכחשה ירד גם לי האסימון. לקח זמן כי אני מעריץ את האיש ואני מוקיר לו תודה ענקית על המקום שהוא הביא אותנו אליו. אבל האמת צריכה להיאמר, האשמה היא קודם כל על יענק'לה שחר. קל יותר לפטר מאמנים ולזרוק שחקנים אבל המדיניות היא המדיניות של שחר.איפשהו יענק'לה התאהב באסטרטגיית "הצעירים המבטיחים" וכולנו ביחד אתו טבענו בה.בניון, קטן וכמובן יעקובו לימדו את יענק'לה ששווה להשקיע בצעירים. הסיפוק הוא אדיר, ההשקעה נמוכה יחסית והתשואה גבוהה.וכך מאז ועד היום יענק'לה חיפש מציאות. קיבלנו זרים צעירים וכושלים ובעיקר המון ישראלים שהבטיחו הרבה וקיימו מעט עד שום דבר.והכי גרוע, הם שינו את המנטאליות של המועדון. הפכנו להיות הפועל. מכבי חיפה היא הקבוצה הכי פריכה בליגה. אתה יודע שאם אנחנו מובילים ישר נרד לבונקר ולא ננסה לדרוס. נרד לבונקר וגם נחטוף. ואם הבקיעו לנו שער ראשון? אנחנו מתפרקים בשניות, זו שאלה של זמן עד שנחטוף עוד. זו מנטאליות נטו. כי אם רס"ר משמעת כמו רוני לוי לא הצליח להחדיר משמעת בנמושות האלו, אף אחד לא יצליח.
במכבי חיפה אין רוע. אין את השחקנים האלו של ה"באד בלאד" שיבואו וירעילו את השאר. שיחסלו את התקפות היריבה באגרסיביות ויגרמו להם לחשוב פעמיים אם להתקרב לחלק המגרש שלנו. שלא ייתנו להם לחגוג עלינו גם אם אנחנו גרועים.מאז חאבייר דירסאו לא היה למכבי חיפה גרזן אמיתי. שחקן שהיריבות רועדות ממנו. היה קצת את פירס בעונה שעברה אבל מכבי חיפה החליטה שהיא איכותית מדי לשחקן לא טכני, מכבי חיפה חייבת בלרינות הרי…אני מביט בסגל שלנו ותסלחו לי אבל הרבה לפני ההדחה מול נומה נומי היה לי ברור שעם הסגל הזה במקרה הטוב אנחנו במרכז הטבלה ועם המנטאליות השברירית אנחנו גם יכולים להתחרות על ירידה. כי תבינו, שום דבר לא נפתר ברמה הזו. משהו רקוב מאוד קורה במכבי חיפה כבר שש שנים וזה רק מתדרדר מעונה לעונה.
שחר הביא מנהל מקצועי. יופי. מה האג'נדה שלו? מה תכנית העבודה שלו? מה היעדים לטוות הקצר ולטוות הארוך ומה מטרת העל?
אין לי בעיה ששחר יישאר מעורב אבל מדיניות ה"צעירים המבטיחים" ומדיניות הכסף הקטן חייבת לצאת מהאג'נדה של מכבי חיפה. הכדורגל השתנה וכמו בשאר העולם רק במיקרוקוסמוס הקטן שלנו, המחירים עלו. מיובל שבתאי ועד רועי קהת, שחקנים בינוניים שווים היום הרבה מאוד כסף.בדיוק כפי שבכדורגל האירופאי בפחות מ25 מיליון יורו אתה לא יכול להנחית חלוץ סביר.לפני שנתיים אלכסיס סאנצ'ז עלה 30 מיליון והשנה היגוואין עולה 90.אם שחר רוצה לחזור ולהיות מועדון גדול הוא צריך פשוט לשחרר את הכיס. אין קיצורי דרך. אפשר לדבר על המודל של מכבי ת"א אבל בשורה התחתונה המודל של מכבי ת"א מושתת על כסף.
האליפות של אלונה ברקת הגיעה אחרי השקעה של הרבה מאוד כסף.
זה לא ששחר לא השקיע כסף. הוא פשוט השקיע הרבה מאוד כסף במקומות הלא נכונים. הוא חיפש להשביח אופציות במקום לרכוש מניות מוכחות. הוא חיפש רק צעירים בזמן שהיה צריך לאזן אותם עם בוגרים מוכחים. שחקן צעיר צריך להרוויח הרכב. פעם שחקן שהיה מגיע למכבי חיפה היה טועם טוב טוב את טעם הספסל לפני שבכלל יכול היה להריח את הדשא.אז כן, זה נחמד שיש מנהל מקצועי וזה נחמד שיש מאמן חדש, אבל עם החומר הרקוב שיש לנו לא נגיע לשום מקום גם השנה.יש לנו שחקנים מפוחדים, חלשים ולא מספיק טובים. העונה הזו הסתיימה עוד לפני שהיא החלה. צריך לקוות רק ששחר מבין את זה בכדי שיתחילו לתכנן את העתיד מעכשיו ולא למכור לנו עוד מעשיות שווא.
ולסיום, אני מתנצל אם אמשיך להיות זה ששופך את דלי המים הקרים על תקוות האוהדים אבל רנה מולנסטין נשמע הרבה יותר כמו מישהו שהיה מתאים להיות מנג'ר מאשר מאמן ראשי.קריירת אימון הבוגרים שלו מסתכמת בעונה באל אטייחד ועונה באל סאעד (שלא ברור בכלל אם הוא היה בהן מאמן ראשי), חצי עונה בברונדבי, שני משחקים באנז'י וכמה משחקים בפולהאם, בשני המקרים האחרונים כמאמן זמני. אחוז ההצלחה שלו נמוך מ30% ואזרוק עוד משהו לסבר את העין.אף עוזר מאמן של אלכס פרגוסון עד היום לא הפך למאמן מוביל (ולמען הסר ספק, מולנסטין לא היה עוזר מאמן אלא חלק מצוות האימון)ארצ'י נוקס, בראין קיד, סטיב מקלארן, ג'ימי ראיין, קארלוס קירוש ומייק פלאן. כולם כישלונות מהדהדים. יותר מכך, להוציא את לורן בלאן, אף שחקן ששיחק תחת פרגוסון לא הפך להיות מאמן מצליח.אז בואו נשים בפרספקטיבה את כל הילת פרוגוסון הזו שתולים במולנסטין.מעשית נטו כמאמן בוגרים, הוא הצליח הרבה פחות מרוני לוי ואלישע לוי שנבעטו מחיפה למשל. רק אומר.
כפי שהתחלתי את הטור, כולי תקווה שאתבדה אבל לצערי אני צודק יותר מדי בשנים האחרונות.האמת שנמאס לי להיות נביא הזעם הירוק, אבל אני באמת לא רואה אור בקצה המנהרה הזו.
