ההופעות העוצמתיות, הרוקיסטים שהשתוללו, השוטרים הסמויים שהגיעו לראות שאין מחווה לשטן. בשישי הקרוב ה-4.11 תציין חיפה חצי יובל למופעי הרוקולנוע המיתולוגים במופע רוק גדול. שיחה עם יורם מארק רייך, האיש שמאחורי הרוקולנוע על ההצלחה למרות היוטיוב, שלטון המוזיקה הים תיכונית והקהל הבורגני שרוצה מחווה לאלטון ג'ון
מארק מספר איך הוא דיין מצליח לקיים בקביעות את הרוקולנוע בעידן של מוזיקה ים תיכונית, שפע היוטיוב היום דווקא תמצאו בקהל פרופסורים מהטכניון 25 שנות קיומו של מופעי רוקולנוע הביאו הרבה רגעים עוצמתיים, כאלו שמהווים רוח נעורים אמיתית, כמו הערב הזה למשל :
הימים הם ימי תחילת שנות ה-90 והרוק הכבד פופולארי מתמיד, להקות רוק כבד נרדפות על ידי המממשל האמריקאי בגלל כביכול הקשר של המוזיקה שלהם לשטן. "להקת ג'ודס פריסט למשל הועמדה לדין על כך ששיריה גרמו לכאורה לבני נוער להתאבד ובגלל הנגיעה שלהם לשטן, צריך לזכור שבארה"ב זה נחשב לפגיעה בנצרות, אז החלטתי לעשות בסינימטק ערב רוקולנוע שנקרה 'פולחן השטן ברוק הכבד'", מספר יורם מארק –רייך, "הבאתי סרט דוקומנטרי שסיפר על התאבדויות של בני נוער, התקיימה הרצאה והוקרנו קליפים של להקות שסוגדות לשטן. קודם לכן, חברי מועצת העיר ראו מודעות פזורות על קיום הערב הזה והם התלוננו על כך במשטרה, הם חשבו שזה ממש קשור לשטן".
לאירוע הגיעו שוטרים סמויים. "באותם שנים לא הייתה הגבלה על כניסה של כמות אנשים והיו הופעות בעמידה. מאות אנשים נכנסו פנימה והקהל היה הומוגני. כמעט ברובו. כמעט כולם היו רוקיסטים אמיתיים עם שיער ארוך, ניטים וקעקועים ופתאום אני רואה בינהם עשרה אנשים עם שיער קצוץ ותליוני 'חי' מוזהבים על הצוואר – היה קל מאוד לזהות שאלו שוטרים סמויים. שניים מהם עמדו בעמדת המקרין והשאר פוזרו באולם. אני השתעשעתי עד מוות…תוך כדי הנחיית האירוע ממש הפעלתי אותם, קראתי למשל 'סמוי נכבד, אולי אתה מוכן לזוז קצת, יש שם מישהי שאתה מסתיר לה, אפילו הפעלתי עליהם 'פליקרים' (אורות מהבהבים). זה היה שיא הגיחוך".
ערב הרוקולנוע חי ובועט, גם כיום, בשנת 2016 כשעולם המוזיקה כל כך השתנה. העמידות וההצלחה של המופעים האלו המתקיימים אחת לחודש, בהחלט ראויים לחגיגה, בטח בעיר כמו חיפה אשר אינה ידועה בשפע תרבותי .
ביום שישי הקרוב ה-4.11 בשעה 22:00, תציין העיר חיפה מלאת חצי יובל למופעי הרוקולנוע במופע רוק גדול.הארוע החגיגי יתקיים במועדון הביט במרכז הכרמל, במרחק כמה דקות הליכה מהסינמטק באווירת מסיבה בליווי אלכוהול וכיבוד. הערב הוא גם מחוה ללהקתתו של מארק רייך 'קילר הלוהטת' הנחשבת ללהקת הפאנק רוק הראשונה בישראל ומציינת לא פחות מ-40 שנות פעילות, עוד מימי תיכון עירוני ה' וגם היום היא עדיין בועטת, רועשת ופעילה.
באירוע גם יוקרנו תמונות מימיו הראשונים של הרוקולנוע ותוכלו לשמוע סיפורים עסיסיים ודיווחים שעד כה היו מצונזרים את הארוע יפתח ראש העיר יונה יהב, שהצטלם עם גיטרה חשמלית ומשקפיים כהים לצילומי הפרומו. במרכז הערב שלוש להקות: 'קילר הלוהטת', שהופעותיה נחשבות לקאלט והקילרים ישירו את מיטב שיריהם שמלווים בהומור אירוני. להקת 'סטלה מאריס' שמציינת גם היא חצי יובל ותנגן את מיטב להיטיה, כולל 'נר על החלון' האלמותי, וכנראה תקנח בשיר או שניים של לד זפלין. להקת 'אוברטון', שהיא להקת המופעים הפעילה ביותר בישראל, תחתום את הארוע בלהיטי ענק מהאייטיז והניינטיז. שירים של: QUEEN, METALLICA, ALICE COOPER, U2, GREEN DAY, LENNY KRAVITZ, PINK FLOYD, DIRE STRATS, RADIOHEAD ועוד. זהו מופע עמידה וישיבה, מי שירצה יוכל לעמוד בכיף מול הבמה אבל למעדיפים, יהיו במקום כ-300 מקומות ישיבה גם כן, והמחיר נוח – 40 שקלים עד יום שישי ובערב המופע 50 שקלים.
מארק –רייך הוא עיתונאי ותיק, איש תרבות ומעין רוקר נצחי. את ערבי הרוקולנוע הוא מפיק בשביל הכיף, כמפעל חיים. "הייתי נער מרדן עם שיער ארוך שהעיפו אותו מבית הספר כי המנהל טען שאני לבוש כמו פאנקיסט. תמיד אהבתי מוזיקת רוק, ההורים שלי דכאו אותי בנושא הזה, רצו שאעבוד במקצוע רציני, לאבא שלי הייתה חברת ביטוח והוא ציפה שאלך בדרכו".
ערבי הרוקולנוע החלו ב-1990 כשמארק רייך חזר מלונדון לחיפה לאחר שהות של חמש שנים, במהלכן עסק שם במוזיקה ושימש נציג של תחנת הרדיו רשת ג' וחברות תקליטים בישראל. הוא שב לארץ כשבאמתחתו אלפי תקליטים, עשרות של קלטות וידאו, חלקן בוטלגים וחלקן חולקו רק לעיתונאים. הנהלת הסינימטק הציעה למארק רייך שיעזר בחומרים המוזיקלים שהביא כדי לארגן שם הרצאה מוזיקלית כלשהי, שתתקיים פעם או פעמיים. צריך לזכור את רוח התקופה : אף אחד לא חלם על פייסבוק, יוטיוב שמכיל מיליוני סרטונים או אינטרנט בכלל- זה היה העידן של תחילת הכבלים וערוץ ה-MTV, שם שידרו בעיקר מוזיקת פופ ודאנס.
"בכל זאת החלטתי להתמקד ברוק", הוא נזכר, "הערב הראשון על טהרת הרוק שארגנתי היה 'מפוצץ' באנשים, זה המשיך לעוד ערב ועוד אחד ומאז לא הפסקנו 26 שנה כשכמעט תמיד כל הכרטיסים נמכרים 'סולד אאוט' בכל ערב".
– איך אתה מסביר את ההצלחה של הרוקולנוע גם בשנת 2016? הרי אפשר למצוא ביוטיוב כמעט כל שיר או הופעה, גם נדירים.
"קודם כל, זו פשוט עובדה. שנית, כפי שאומרים לי תדיר, צורת ההגשה וההנחיה שלי היא מאוד כיפית, זורמת ומצחיקה לפעמים על סף הסטנד אפ ובנוסף הקהל יוצא מושכל יותר כי אני מביא להם ידע רב על נושא הערב, מחפש מידע וחומרים ויזואלים בקדחתנות. שלישית, מדובר בערבים מאוד זולים, הסינימטק ואני לא מפיקים אותו למטרות רווח, כל המנחים מגיעים בהתנדבות כך שמחיר בסיסי לערב העשיר והמהנה הזה הוא 35 שקלים, לפני הנחות לחיילים וסטודנטים. עוד סיבה חשובה, רוקולנוע הוא סוג של חברותא, אנשים הרי יכולים ויודעים לשבת לבד בבית מול מחשב אבל זו ממש לא אותה החוויה. כאן הם מתלבשים יפה ויוצאים לבילוי, בערב עצמו נוצרים קשרים , זו קהילה של חובבי רוק שפשוט נהנים".
איפה אתה רואה את ההבדלים בקהל, באווירה, בהשוואה ללפני 25 שנים?
"הרוקולנוע עבר הרבה שינויים, בתקופה ההיא לא הייתה גישה לחומרים של רוק , אנשים כמעט לא נסעו לחו"ל, זה לא היה כמו עכשיו שקופצים לראות הופעה בפריז. אז שמעו שירים ברדיו ובטלוויזיה ולא ידעו יותר מזה. הקהל מאוד השתנה. היום הוא מאוד בורגני, חלקו הגדול התבגר יחד איתי בעצם. היום כבר אין את בני הנוער ובני התשחורת הפרועים. אז היה מותר לעשן באולם, הייתה התקהלות ודחיפות. היום הכל מאוד מסודר, אנשים מתרחבים להם בכסאות ומקבלים שואו. האנשים שבאים היום הם ברמה מאוד גבוהה: למשל פרופסורים בטכניון, מנהלי בתי ספר בחיפה.
בהתאמה לרוח המוזיקלית הכללית שהשתנתה בישראל למוזיקה ים תיכונית, שירי פאן, סטטיק ובן אל תבורי, כך גם הרוקולנוע שינה פניו . תחילת שנות ה-90 נחשבו לתור הזהב של הרוק הישראלי. להקות כמו הקספרים, רוקפור, אביב גפן וגם קילר הלוהטת הרעידו את מועדון הרוקסן. "נפלנו אז על קרקע מאוד פוריה, היום לצערי במופעי הרוקולנוע אני כמעט לא נוגע ברוק הכבד אלא זורם עם טעם הקהל שלי שהתברגן", אומר מארק ריך, "הרחבתי מאוד את הגבולות. היום המופעים הם בעיקר של רוק קלאסי, בשבוע הבא למשל יתקיים פרק עשירי בסדרה של רוק פוגש מוזיקה קלאסית בעבר לא הייתי חולם לעשות ערב אלטון ג'ון או לאונרד כהן אבל היום אני עושה גם כאלו לכן הקהל שמגיע למופעים הוא מאוד גדול ומגוון".
