לקבוצת צעירים מחיפה נמאס מכמויות המזון שנזרקים פה. יחד הם יזמו ארוחות ציבוריות מעודפי מזון ובעתיד הם מתכננים להקים את בית הקפה הראשון בארץ שיהיה מבוסס על הצלת מזון ותשלום לפי יכולת. על רקע זה מתפרסמים נתונים מדאיגים על בזבוז המזון בישראל שמשתווה ל 18 מיליארד שקל
תקשיבו טוב טוב לנתון הבא: 2.5 מיליון טון מזון נזרקים כל שנה לפח בישראל, שווה ערך ל 18 מיליארד שקל בשנה. על רקע זה ניתן להבין מדוע בחודשים האחרונים יוזמת קבוצה סטודנטים צעירים מחיפה מיזם חברתי – עסקי שאוסף מזון לפני השלכה, ממנו הם מכינים ארוחות ציבוריות "אלו הם עודפים מהשוק וממסעדות שאנחנו אוספים" מספרת יעל הילה גורני (27) אחת הפעילות בארגון שקרוי 'זלולת' (שאף מקדם את הנושא תחת דף פייסבוק באותו השם) שמגייס משאבים למען הקמתו בעתיד של בית קפה "שיהיה מבוסס על עודפי מזון מרשתות שיווק בו כל לקוח ישלם כפי יכולתו". בסוף ינואר החבורה האידאליסטית הזאת קיימה הפנינג גדול במתחם 'הסוכה' בהדר עליון בו הם האכילו את העוברים והשבים שתרמו כפי יכולתם "כל העובדים נרתמו לעניין בהתלהבות ובהתנדבות כשהרצון הוא ליצור שינוי על רקע המפגש עם האוכל, כך שזה יהווה פלטפורמה לשיח שיוצר שינוי תודעתי וחשיפת שערוריית בזבוז המזון".
הארגון שמונה כארבעים פעילים שואב את השראתו מתנועה עולמית בשם , The Real Junk Food Project. שהוקמה לפני שנתיים בידי בריטי בשם אדם סמית שהזדעזע מכמויות המזון שנזרקות (כשליש) ומהעובדה שיש כמיליון אנשים בבריטניה ללא בטחון תזונתי. בית הקפה שהקים צבר הצלחה וכיום כבר הוקמו 70 בתי קפה כאלו באירופה ובעוד מקומות בעולם
בחודש שעבר פרסם ארגון 'לקט ישראל' שאוסף מזון עבור נזקקים דו"ח מפורט בו מצוין כי כמות המזון בר הצלה (מתוך הסך הכולל שנזרק) מגיע לחצי, כלומר 1.3 טון מזון שנזרק. רובו מגיע מתוצרת חקלאית שלא נקטפה, או עם פגמים אסתטיים. עודפים אצל קמעונאים שלא נמכרו, עודפים בתעשיית ההסעדה והאירוח ומזון המתקרב לשלב פקיעת התוקף ולא צפוי להימכר.
צריך לחשוב על הנתונים הללו כשמסתכלים על נתוני הביטוח הלאומי שמעריך ש-18% מהאוכלוסיה בישראל נמצאים באי ביטחון תזונתי. כלומר, שצריכת המזון שלהם נמוכה יחסית. (המאיון העליון מוציא 1,400 שקל לנפש בחודש, לעומת כ-250 שקל באוכלוסיה החלשה ביותר)."3 מיליארד שקל" מציינים עורכי המחקר "זהו הסכום שנדרש כדי לגשר על הפער שבין ההוצאה של האוכלוסייה שנמצאת בתנאים של אי בטחון תזונתי לבין השוואת מצבם לרמת הצריכה הנורמטיבית".
מיזמים חברתיים כמו 'לקט ישראל' והקמתם של בתי קפה שמשתמשים בעודפי מזון הם עוד צעד קטן בהקטנת הפערים החברתיים שיש להם ערך מוסף כלכלי וחינוכי.