נתחיל עם מילה לפרנקו, דחה לדקה את ההתייעצויות שלך בעת השמעת ההמנון, לא מכובד ולא מכבד!

מותש לחלוטין ירד וארגס לספסל קבוצתו לאחר שעבר עבירה חמישית. השחקן נשען עם הפנים קדימה ומישהו רחום הניח עליו מגבת. נראה כי יותר מכל הוא זקוק לבלון חמצן.

ראיתי בימי חלדי כמה משחקי כדורסל, אולם תצוגה של נחישות ורצון לא זכורים לי מאז ומתמיד. למעלה מ44 דקות רצופות היה וארגס על הפרקט, ובניגוד לשחקנים אחרים היודעים למצוא לעצמם את זמן המנוחה בעת המשחק, גרגורי נע כל הזמן כאחוז תזזית, מטריד את הגנת היריב, מונע מההתקפה את משחקה המסודר. ובכל המשחק הנפלא שלו נראה כי התמונה שתיחרט בזיכרון היא התמונה האחרונה. לא נראה לי שגם אם הקבוצה הייתה מנצחת במשחק וארגס היה יכול לרקוד אפילו סלואו. המשחק התחיל עם בשורה קשה לשחקני מכבי חיפה סל, קולמן חזר פצוע וכנראה לא ישחר. הסגל הרזה בלאו הכי מוצא את עצמו עם דיאטה חריפה בלי הרכז האנרגטי. ברבע הראשון שפשפנו עיניים כאשר האדומים מהבירה קלעו 26 נקודות. הרבע השני סימן את חזרת הירוקים לשיטת המשחק המוכרת שלהם והתוצאה היא שוויון 40 שתי דקות לסיום המחצית, אולם משום מקום צצו השופטים עם שריקות לעבירות ובתוספת עבירות טכניות הם הריצו את ירושלים ליתרון של עשר נקודות כאשר תוך כדי הם מצמידים לבקנר את העבירה הרביעית ובכך מובילת הטבלה ירדה למחצית כשבאמתחתה 52 נקודות וזאת מול ההגנה הטובה ביותר בליגה. במחצית השנייה בלי מחליף לצ'וברוביץ' הראתה הקבוצה הירוקה אופי ונגסה אט אט ביתרון הירושלמי שהגיע כבר ל15 נקודות, עד אשר הירוקים הגיעו לשוויון ואף ליתרון של ארבע נקודות דקה לסיום. אך כוחם לא עמד להם והמשחק הגיע להארכה ושם כבר שלטה הקבוצה מהבירה. תחושת החמיצות מההפסד התחלפה די מהר להרגשת גאווה על משחק נפלא של כל מי שעלה למשטח והשאיר שם את טיפת האנרגיה האחרונה שנותרה בו. התחושה החיובית הזאת צובעת באור ורוד יותר את העתיד.  לאלכס צ'וברוביץ' אני אומר שאם אני בעלים של הפועל ירושלים או מכבי תל אביב אני משלם כל סכום לראות אותך בקבוצתי, אך בעצם מה יש לך לחפש בירושלים? שם הים הקרוב הוא ים המלח, מצטער אבל בים ההוא אין כלל דגים. כמי שתחביבו היה דיג , הגעגועים לריגוש בים אינם דומים לכל תשלום אחר הניתן בשטרות.

אחרי הפגרה ליגת העל מתחדשת, מכבי חיפה תחזור לסמי עופר להתמודדות מול סכנין. לא תאמינו לי, אבל התוצאה כלל לא מעניינת אותי, הגיע הזמן לחריש עמוק בקבוצה הירוקה. לוותר על מספר שחקנים ובראשם השוער הסרבי סטויקוביץ, לתת לפלט חופשה באי השכן ולעלות במקומו את שובל גוזלן. גם בין שני התפקידים האלה יש מקום לריענון רציני בצוות על הדשא ובקווים. הזמן דוחק ואם אנו בונים על העונה הבאה אז הגיע הזמן להפשיל שרוולים ולבצע מהלך נועז.
ביום ראשון בשעה 19:00 תתמודד הפועל חיפה במשחק גורלי מול כפר סבא. אין לאלי כהן מקום להתלבטות, הוא חייב להתייצב עם ההרכב ההתקפי ביותר שלו מול הקבוצה מהשרון, שאגב הוכיחה בשלושת המשחקים האחרונים שהוא קבוצה שבירה ואפקט החלפת המאמן נעלם כלא היה.

ביום ראשון ב11 תיערך אזכרה לדליה רוזן וכה רציתי לבשר לה על ניצחון אל אני איני נביא ויכוןל לקוות רק ששחקני הפועל חיפה ייתנו את כל מה שיש להם למענה.

לפני כשבוע הלך לעולמו יוהאן קרויף כוכב נבחרת הולנד, אני מצטער את רגעיו הגדולים ב1974 החמצתי מרצון. גמלה החלטה בליבי לא לחזות במשחקים על אדמתה הארורה של גרמניה שם נרצחו אחד עשר הספורטאים שלנו והכאב טרם הגליד. גם מלחמת יום כיפור השאירה בי צלקות שלא היה בכוחי ליהנות ממשחקי כדור. אולם המחמאות האדירות שקיבלו באותה קרויף ובנקנבאואר הראו בעיניי מוגזמות, כיוון שהתקשורת מחפשת את גיבורי השעה, ואנו שוכחים שהם בלטו רק בפסק הזמן שבין פלה למרדונה. כמו גם שחקני אחרים כג'ורג' בסט, מריו קמפס ועוד ועוד.

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY