על כמה מסעדות בישראל ובצפון בפרט אפשר להגיד שהן שורדות בהצלחה במשך 77 שנים? מסעדת פינגווין המיתולוגית בנהריה, סיפור הצלחה נדיר ויציב בנוף המסעדנות הישראל, פצחה ב'מבצע' איתור עובדיה במהלך השנים, לכבודו התקיים ערב קולינרי איטלקי עם השף אוהד לוי, הבעלים אמיר אופנהיימר, סועדים ועובדים ותיקים. מאוד. זו רק יריית הפתיחה לקראת שנה טעימה ומרגשת במיוחד
עוד בתחילת הערב, מה ש'תפס' אותי עד כדי גלי התרגשות בבטן היא אחת התמונות שתלויות בקיר של מסעדת הפינגווין. בתמונה הבעיני מדהימה הזו, אנחנו רואים את המסעדה בשנותיה הראשונות, כמעין צריף קראוון בתולי ומסביבו כמה שולחנות הממוקם בשדרות הגעתון (המסעדה נמצאת שם לאורך כל שנותיה). מה שהיום הוא רחוב עירוני ראשי מפותח, גדוש ומלא חיים, שלדעתי מתחרה עם הרחובות הראשיים בתל אביב – היה אז שומם לחלוטין, חוץ ממסעדת פינגווין.
כמוזכר, המסעדה חוגגת 77 שנים בימים אלו. אל מול האופנות הקולינריות המתחלפות, המסעדות שנפתחות ונסגרות כל חצי שנה, הטרנדים והשפים ששואפים להיות סלבס- זו באמת סיבה למסיבה למשך שנה. המסעדה פתחה במבצע איתור עובדיה במשך השנים שלכבודו נפתח גם דף פייסבוק ששמו "פינגווין לדורותיו".
הערב הקולינרי שהתקיים בה בסוף מרץ היה למעשה הפעם הראשונה שביקרתי במקום, וכן, חיכיתי לזה. עוד לפני שלב האוכל וההתמנגלות, נהניתי לשוטט במרחבי המסעדה ולהתפלא כמה היא גדולה. יש בתוכה אפילו חנות ספרים. למרות הגודל מה שכובש בה הם האנרגיות שכמו מושרשות בה: של מקום ותיק, חם, ביתי. מסעדה שמלווה אותך לכל חייך, כמו את אביך, סביך וגם את הילדים שלך.
במהלך הערב הגיעו לשולחן העיתונאים המובחרים דמויות המפתח של המסעדה כשכל אחד מהם כריזמטי ומעניין יותר מהשני. ראשית פגשנו את אילן אופנהיימר ובנו אמיר שהוא כבר הדור הרביעי לניהול המסעדה. אילן עדיין מקפיד לנכוח בה כל הזמן. מי שבישל לנו היה השף אוהד לוי, שהחל את דרכו בפינגוין כעוזר טבח לפני 18 שנים והיום נחשב לשף מבטיח שעבד תחת השפים: יונתן רושפלד ומאיר אדוני וגם כיהן כשף של מסעדת אוטריו במלון אלמא המפואר בזכרון יעקב. היום לוי בן ה-34 נחשב לידוע בתחום מתגורר ברחובות ועוסק בייעוץ קולינרי למסעדות.
המנות שלוי ושף המסעדה הנוכחי, מוניב אסדי היו מענגות פשוט, ועבורי משהו שאני ממש לא אוכלת כל יום או כל שלושה חודשים : טורטליני זנב שור אספרגוס וערמונים שהוכתר כאגדי בעיני מי שהזמין אותו, פיצה לבנה עם פטריות יער קרם כמהין ורוקט, שורט ריבס –תבשיל בקר מבושל בקיאנטי ומלא ירקות שורש, פילה לברק על ריזוטו אפונה, קנלוני ריקוטה תרד אפוי בתנור לוהט, פיצה לבנה עם כמהין .
אני התענגתי כמנה ראשונה על קרפצ'ו קלאסי, סלט סופר פוד שהיה נפלא וממש מתחשק לי לדעת להכין לי כזה בביתי. ארטישוק יפהפה ובהמשך שורט ריבס- תבשיל בשר מבושל בקיאנטי ומלא ירקות שורש ולקינוח טרמיסו רומאי. המחיר לסועד הוא 142 שקלים, שפוי בהחלט נוכח החוויה הכוללת שמקבלים במקום.
לא הייתי באירופה שש שנים. אבל בפינגווין, אם אני משלבת את כל החוויה של הערב בפינגווין : האווירה במסעדה, האוכל, בעלי הבית היקים (נהריינים אמיתיים, יש להגיד) והגעתון שמסביב, זה בהחלט הרגיש כמו קפיצה לבירה אירופית, אבל חמה מכילה וכאן בצפון.
רוצים לדעת עוד ולבוא לאכול? כנסו לקישור מסעדת פינגווין
