סיפורו של דני בוי – הנער שישן על ספסלים ברחוב והפך לאחר תקופת שיקום ארוכה לכוכב טיק טוק שמנהל חנות עם פריטי אומנות של מתמודדי נפש בקיבוץ הרדוף

בגיל 12 מצא עצמו דני 'בוי' וינברג (22) מפרנס את אמו לאחר שאביו עזב את הבית במפתיע. כשהמצב החמיר הוא עבר לגור ברחוב עד שהופנה ל'בית טוביה' פנימיה לילדים בסיכון שמהווה חלק מקהילת שיקום יחודית בקיבוץ הרדוף. כיום וינברג מפתח קריירת משחק, מנגן על שלל כלים ומנהל את חנות אלמה – שמציעה את כלי הבית האיכותיים שמכינים אנשי חירם כחלק מתהליך הריפוי

 

קיבוץ הרדוף מהווה חממה יחודית לפיתוח ויוזמה של רעיונות חינוכיים, תפיסות שיקום וריפוי בהתאם לרוח האנטרפוסופיה אותה החל ליישם הקיבוץ עוד בשנות השמונים ומשם זה התפשט למקומות אחרים בארץ. הנה מספר מעניין: מתוך 600 האנשים שחיים בהרדוף – 200 מהם שייכים לקהילת השיקום שמורכבת מבית אלישע לבוגרים עם צרכים יחודיים, בית טוביה שמהווה פנימיה לילדים בסיכון ומרכז חירם שהוקם בשנת 2001 כמקום שיקומי לאנשים במשבר נפשי. כחלק מתפיסת השיקום מתנסים המתמודדים עם עבודת קרמיקה על סוגיה השונים – אובניים, משטחים, יציקות זאת לצד בית מלאכה קטן בטבעון שעוסק בהדפסי נייר ומלאכת התפירה את התוצרים הם מציעים למכירה ברשת חנויות אלמה בהרדוף וטבעון. שם גם פגשתי את דני 'בוי' וינברג, צעיר שעשה מסע חניכה ושיקום בבית חירם ועכשיו עושה את צעדיו הראשונים בעולם הגדול לאחר התמודדות ארוכה החל מגיל 12 עם משברים שפקדו את ביתו: "חירם זו קהילה שיקומית לאנשים שעברו משבר נפשי ואנשים בוחרים לבוא לכאן מתוך בחירה אישי שלהם כדי לעבור תהליך פנימי שיאפשר להם לחזור לחיים ולתפקד בעולם לצד האתגרים. המוצרים שנמכרים כאן הם פרי תהליך מורכב של האנשים בחירם. אנשים שבאמת היה להם קושי לצאת מהמיטה, יוצאים ועולים לבית המלאכה ועובדים עם חימר שזה חומר שמפגיש אותך עם המון רגשות".


וינברג יליד נוף הגליל עבר בגיל 12 משבר משפחתי חריף : "יום אחד קמתי לבשורה שאבי איננו ואני צריך לחיות בלעדיו" במציאות הבלתי אפשרית הזו היה וינברג צריך לעזור בפרנסת המשפחה: "עזבתי כל בצד ועברתי לחיות של הישרדות. הגעתי לרמה שהחסרתי 200 ומשהו ימים בבית הספר כדי להיות שם כלכלית עבור אמא".

המצב הנורא הזה התקיים עד שהוא הגיע לגיל 15, "אז היחסים בבית הסלימו והבנתי שאני צריך למצוא את עצמי. צריךך לעשות שינוי". וינברג לא ידע כיצד להתמודד עם הסיטואציה ומצא עצמו חי ברחוב : "עברתי מספסל לספסל". עד שהרשויות התערבו: "תקופה שהייתי צריך להלחם על עצמי יום יום, על להחזיר את האמון בבני אדם". וינברג בעצם גורמי רווחה עבר לקהילה השיקומית בהרדוף שם התקבל לבית טוביה, פנימיה לילדים בסיכון: "זה מקום מהמם שבו יכולתי לעבור תהליך שיקומי כנער". וינברג הצליח לסיים 12 שנות לימוד, "לפגוש את עצמי כילד, לחקור את עצמי ולהבין מי אני ומה אני רוצה".

משם עבר למסגרת נוספת שקיימת בהרדוף, מרכז חירם שם הוא מסיים כעת שלוש שנות הכשרה לחיים: "כרגע אני בחיפושים אחר דירה אבל אני הגעתי למקום של עצמאות כך שאני יכול להחזיק את עצמי ולהתמודד עם הקשיים והחרדות". וינברג חולה על קריירת משחק והופעה מול קהל "אני נמשך לבמה" כמו כן הוא מתנסה בנגינה על גיטרה ופסנתר ומתפעל עמודי טיק טוק ואינסטגרם עשירים בתוכן אומנותי שהוא יוצר.

אתר קהילת חירם וחנות העיצובים 

 

 

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY