צפו באחת מחגיגות השבועות הגדולות, המושקעות והמרשימות ביותר שמתקיימות באופן רציף מאז 1938 ועד היום בקיבוץ גן שמואל
חג הביכורים בקיבוץ גן שמואל הוא לא רק חגיגה חקלאית וקהילתית, אלא גם אירוע שמביא את התושבים והמבקרים להתחבר לטבע ולאדמה. הוא מתכתב עם המסורת של חגיגת השבועות המקראית אך נטוע מאוד בימינו
החגיגות הצבעוניות בהם לוקחים חלק יותר מ 400 משתתפים מהוות אירוע שיא של הקיבוץ ולמעשה הן האירוע המסורתי היחיד שנותר בו משתתפת כל הקהילה זאת לאחר שמאז הקורונה גם לליל הסדר אין ביקוש ברמה הקהילתית "אנחנו החגיגה הגדולה ביותר שקיימת בנוף הקיבוצים הארצי" מציין אסף גביש שכבר למעלה משני עשורים משתתף ואף לוקח חלק בארגון החגיגה שכוללת תהלוכות ביכורי ענפי הקיבוץ השונים מענף הרפת, טרקטורים ועד למפעל פרימור. "אני שומע יותר ויותר קולות שדורשים לשנות את הטקס" מציין גביש "אך כך או כך הוא ימשיך ללוות אותנו".
הקיבוץ הפיק מסכת טקסית שכוללת שירים מוכרים לצד כאלו שחוברו במיוחד עבור הטקס כמו 'שיר הקוצרים' או מנגינת חליל יחודית שפותחת את הטקס
"המניע הראשוני להכנסת החג כאלמנט קבוע במסגרת השנה" נכתב באתר הקיבוץ "היה הרצון להעשיר את הווי החיים בתוכן תרבותי ושעה של שאר-רוח. לפי עדותה של צשקה, ממייסדי הקיבוץ, שיזמה את החג, השמחה בהישגים החקלאיים ותחושת המימוש של החזון הציוני-שיתופי שהניע את המייסדים, הביאו אותה לחפש לכך גם ביטוי חגיגי-עממי. הטקסטים, שנכתבו והוקראו במסגרת הטקס, נוספו לאחר כשנתיים-שלוש, כשהחג התמסד ותפס מקום קבוע בלוח השנה של הקיבוץ"
בימים של התפרקות החברה הישראלית לגורמיה לצד תהליכי קיטוב ואינדיבידואליזציה יש שעה ורבע בשנה "בה כולנו שוכחים מהכל" אומר לי גביש וכולם כאחד – נסחפים למפגן של אחדות, קהילתיות ברוח הימים ההם של מה שהיה קרוי 'ארץ ישראל היפה'. ידידי חוקר הטקסים, דנצ'ו ארנון הטיב להגדיר זאת 'כמאובן חי' ובקיצור : שמורת טבע נוסטלגית