סיפור על מלחמה ושלום : במלון מגדלא מאמיני שלושת הדתות חיים יחדיו

בבית המלון שהוקם עבור קדושה מהנצרות על שפת הכינרת חיים יחד קיבוצניקים פליטי מלחמה, נזירים ומוסלמים שמנהלים את המקום. בין תפילה לשלום וחגיגת חנוכריסמס פגשתי אותם לשיחה על קשיי המלחמה ועל האפשרות לעתיד טוב יותר במקום שנגזר עלינו לחיות יחדיו. דיווח מהמלון היחיד בעולם שכולל גם כנסייה וגם בית כנסת מהמאה הראשונה לספירה

קבוצת עגורים נושאת את דרכה אל עבר אגמון החולה, הגלים מלחכים את שפת הכינרת וילדים משחקים בדשא במשחק כדור. את השלווה מפרים שני מסוקי קרב שחולפים מעל. עדות למלחמה שמתחוללת כמה קילומטרים מכאן.
'במלון מגדלה' מה שנראה במבט ראשון לזר שרק ינחת כחופשה במלון פסטורלי שנושא את שמה של הקדושה מ'הברית החדשה' מריה מגדלנה יבין מיד שמשהו בכל זאת שונה בתמונה האידילית הזאת: הילדים רק רוצים לחזור לביתם, עמדה של פיקוד העורף ו'אחים לנשק' ניצבת בלובי ואתר התיירות הארכיאולוגי שבדרך כלל בימים אלו מארח כמה מאות אנשים ביום ריק מאדם. אפילו הבר היפה שמציע יין חם בתקופה זו של חג המולד וחנוכה עומד שומם ברוב שעות היממה.

ייתכן שזו תמונה של ‏‏‏6‏ אנשים‏ ו‏עץ חג המולד‏‏

ייתכן שזו תמונה של ‏‏גמל דו-דבשתי‏ ו‏טקסט שאומר '‏מגדל הקדומה היהודית העיר مجدل القديمة اليهودية المدينة 1st Century Jewish Town Magdala‏'‏‏

 

מאז שפרצה מלחמת השביעי באוקטובר שום דבר כבר לא נראה כמו שהיה בישראל. בענף התיירות שהוא הראשון לספוג זעזועים כמו בימי הקורונה גם מאז המלחמה מדריכי טיולים נותרו ללא עבודה והמלונות הפכו לערי מקלט ליותר ממאה אלף אנשים מהצפון והדרום שמצאו עצמם בחופשה שלא נגמרת בה הם הפכו לפליטים בארצם כשהאופק מצוי באי וודאות והם חיים על מזוודות ומקבלים תקציב יומי מהממשלה.
באולם חדר האוכל אני פוגש את מנהל המלון, אדם חביב בשם מרון עיסא ששייך לזרם המרוני בנצרות שדובר ארמית ורוב תושביו בישראל מגיעים מהכפר ג'יש בגליל העליון. אני מנסה להבין מעיסא מה זה אומר לחיות כבר כמעט שלושה חודשים במלון ואיך צוות המלון נערך לזה: "כשפרצה המלחמה, התבטלו לנו המון הזמנות והייתה התלבטות האם לסגור ולשלוח את העובדים לביתם. אך שלא כמו בתקופת הקורונה החלטנו במעשה אמיץ כשירות לקהילה לפתוח את המקום עבור הקהילה המיוחדת של קיבוץ יראון". כשהמלון הופך למגורי קבע אז בעיות 'קטנות' של מי שמגיע להתארח ימים ספורים הופכים לאישו: האינטרנט לא מספיק עומד בעומס, התפריט שהוא שבועי דורש התאמות. משרדי הנסיעות הפכו ל'מזכירות הקיבוץ'. תרומה של מכונות כביסה הביאה לפתיחת 'חדר כביסה' לפי תורנות. אולם ההרצאות הפך לבית ספר יסודי לתלמידי הקיבוץ. והמשחקייה הפכה לגן ילדים. תלמידי התיכון נוסעים למכללה סמוכה שמקבלת את ילדי המפונים בגיל העשרה: "המלון באמת בא לקראתנו אך למעשה המשפחות חיים כבר כמה חודשים 'בחדר שינה' וזה יוצר לחץ וזה נותן את אותותיו" מספרת, ניצן עמית מנהלת הקהילה של הקיבוץ, ,"הלובי של המלון מהווה עבורנו סוג של מועדון: בבוקר תראה פה מבוגרים שמשוחחים או אנשים שהפכו את זה למשרד קטן עם המחשב שלהם. בערב הילדים מגיעים ומתרוצצים. יש לנו 'אווירה קיבוצית".

ייתכן שזו תמונה של ‏‏3‏ אנשים‏
האב חואן סולנה נושא תפילה באחת מהקפלות

 

ייתכן שזו תמונה של ‏‏‏3‏ אנשים‏ ו‏ילד‏‏

בלובי אני פוגש את אילנה שחר שעוסקת בסריגה של סוודר : "50 שנים לא סרגתי והנה עכשיו אני חוזרת לזה. אני מכינה זאת עבור החיילים שלנו". שולחן ליה יושבים מספר אנשים עם מחשבים פתוחים. לא הרחק משם ילדים מתכוננים להסעה למשחק כדורגל עם הקבוצה של קיבוץ גינוסר. חושב לציין שהמקרה של קיבוץ יראון אינו מעיד על הכלל שכן היחס האישי שהם מקבלים במלון והקשר שנוצר שם בין ההנהלה לחברי הקהילה אינו דבר שבשגרה שכן רבים מהתושבים שהתפנו למלונות בשאר המקומות בארץ אינם מגיעים כקהילה מסודרת והם נפגשים את 'הברדק' הישראלית המוכר. בלא מעט מקומות שומעים יותר ויותר על נוער וילדים שיושבים בחוסר מעש. על סכנה וישנם גם עדויות על שימוש בסמים ופגיעות מיניות.

לקראת ערב בשביל שמוליך לים אני מבחין באסף אבנעים, יושב ומסתכל באחד מילדיו שמחשק בכדור עם חבר. בשיחה עמו הוא מביע תסכול עמוק מהממשלה. מחוסר הוודאות, מכך שאין שום תוכנית כרגע ליום שאחרי והתחושה הנוראית שאף אחד לא יודע מה יילד יום: "שיגידו לנו לפחת כמה זמן נשהה פה כדי שנוכל לדעת איך להתארגן. אני חי בתחושת חוסר אמון מאז השביעי לאוקטובר. ואני כבר לא יודע למי להאמין. אני מאוד חושש שיעשו הסכמים על חשבון תושבי הישובים שקרובים לגדר. יש גם משבר אמון מול הצבא אחרי מה שקרה. החיים שלנו כרגע בהמתנה במלן עצמו יש תנאים לנופש אך לא למגורי קבע ואפילו אין לנו אפשרת להגיע לבתים שלנו כי יש מחסומים של הצבא".

מלון מגדלה הוא סיפור מיוחד בנוף התיירות המקומית: המלון הוקם על חורבותיו של חוף נופש שפרח בשנות השמונים וגווע עם הזמן. הוא נרכש בשנת 2006 על ידי האב חואן סולנה ממקסיקו שמשתייך למסדר הקטן של 'הליגיונרים של ישוע' ששייך לנצרות הקתולית. במהלך עבודות הקמת המלון נחשפו במקום שרידים של בית כנסת מהמאה הראשונה וכן בתיה של עיירת הדייגים היהודים 'מגדל' או 'מגדלא' שמוזכרת הן במלחמת היהודים של יוספוס פלביוס והן בברית החדשה. עוד לפני התגלה במקום שרידים של סירת דייגים עתיקה שהשתמרה ומוצגת במוזיאון בקיבוץ גינוסר והיא מושכת צליינים רבים שרואים בה את 'הסירה של ישו'.
בבית הכנסת נחשף תבליט אבן מרשים עליו תחריט של מנורת המקדש עם שלוש רגליים. הממצא שם קץ לוויכוח על צורת הבסיס של מנורת המקדש בין אלו שדגלו בבסיס מדורג כמו זה המופיע על שער טיטוס והפך לסמל המדינה לבין שלוש הרגליים שמוזכר בספרי המשנה שהוכחו כנכונים יותר.

אין תיאור זמין לתמונה.
אבן מגדלא (תעתיק) ועליה התחרית של המנורה
ייתכן שזו תמונה של ‏עץ‏
'העץ המכושף' בכניסה בית התפילה במלון מגדלא

במקום גם התגלו בתי דייגים מפוארים עם מערכת הולכת מים למקוואות טהרה ופסיפסים בפתח הבתים. כידוע סופה של עיירת הדייגים היה טרגי והיא הגיעה לחורבנה במהלך המרד ברומאים כפי שמתאר יוספוס פלביוס בספרו 'מלחמות היהודים' : "" וצבע היאור היה אדום מדם וכלו היה מלא חללים, כי לא נמלט איש. ובימים הבאים עלתה צחנה נוראה בכל הארץ מסביב. ואיום היה המראה לעיניים כי החוף היה מלא שברי ספינות מנופצות וגם פגרי אדם …" (מלחמת היהודים ספר ג', י')

האב סולנה לוקח אותי לסיור בכנסייה המרשימה שנבנתה במקום : "זהו המרכז הרוחני שלנו שפתוח לבני כל הדתות". אומר היוזם האב סולנה שהסביר כי הדחף להקים את המרכז הרוחני והמלון שצמוד אליו נבע אצלנו משנים של חיפוש עד שהגיע יום אחד לכינרת: "ראיתי את המקום נפלא הזה, את הנוף, האווירה והקשר לנצרות וקבלתי השראה". שנים לאחר מכן לאחר שגייס כספים מאנשים שהאמינו בחזון שלו כולל מהמיליארדר אנטוניו פרננדז, הבעלים של בירה קורונה שהלך כבר לעולמו והפך את הכפר העני ממנו הגיע לעיירת מיליונרים כאשר הוריש להם ירושת ענק.
האב סולנה הסביר כי לאחר 'המשבר הנורא שפקד את ישראל': "חשבנו שזה הזמן להיות רגישים יותר וחומלים. וכאשר הממשלה שאלה אותנו אם נהיה מוכנים לפתוח את המקום עניתי שכן. כי המקום הזה לא רק נועד כדי לעשות כסף. אלא כדי לשמש מקלט לבני מאמיני שלוש הדתות. כדי לתת תקווה. יש לנו בצוות ההנהלה אנשים מוסלמים, יהודים ונוצרים ואנחנו מרגישים כחברי משפחה אחת. אני חושב שמגיע לכאן יכול לחוש ביכולת של המקום לרפא וזה כמובן גם קשור ליהודיה מריה מגדלנא שסיפורה משמש השראה למקום. אני חושב כי לאחר שנחשפנו למעשים הלא אנושיים שנעשו במהלך המלחמה כולנו זקוקים לריפוי".

נראה שמכורח הנסיבות הטרגיות יש מסר של תקווה שיוצא מהמלון הקטן על שפת הכינרת: כך מוצאים עצמם חברי קיבוץ לצד נזירים קתולים ומוסלמים ואפילו דרוזים שעובדים במלון מקיימים תפילות לשלום הארץ. עורכים טקסים חנוכה וכריסמס יחדיו ומקווים שמשהו מרוח התקווה הזו יגיע לכל חלקי הארץ

ייתכן שזו תמונה של ‏‏‏6‏ אנשים‏ ו‏עץ חג המולד‏‏

 

 

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY