ביקור במוצב החרמון ומג'דל שמש בעת מלחמת עזה

היפסטרים, הפאב הכי גבוה בישראל ופסל של 'צ'ה גווארה' הדרוזי. תכירו את מג'דל שמס ("מגדל השמש") הישוב הכי גבוה בישראל (1230 מ') והשני הכי צפוני אחרי מטולה.ביקרנו שם בעת המלחמה ולא שכחנו לקפוץ לבקר את החיילים בחרמון

הקהילה הדרוזית בישובים ברמת הגולן שונה במה היבטים מהחברה הדרוזית בשאר הארץ שרובה מתרכז בגליל. השוני המשמעותי עבורנו לפחות הוא העובדה שרבים מהם מרגישים נאמנים 'לסוריה הגדולה' וחלקם אף מחזיקים עדין דרכונים סוריים. דבר נוסף שלמדתי הוא שאנשי הקהילה הדרוזית ברמת הגולן או לפחות במג'דל שמס הם בעלי אופי חילוני יותר. אך ופה זה הדבר המרתק : מאז השביעי באוקטובר חלי שינויים ביחס של הדרוזים ברמת הגולן אל ישראל: "אני מרגיש שאתם כמו אחים שלי" אומר לי טארק, נהג הסעות חובב מזג אוויר מעין קיניה. אמירות מסוג אלו הושתקו או שהיו נדירים למדי לפני המלחמה אך אחרי אירועי אוקטובר יותר ויותר אנשים מקרב הישובים החלו להזדהות בגלוי עם ישראל מה שחורה לחלק מההנהגה הוותיקה אך לא נראה שניתן לעצור זאת: "אני חושבת שהיום זה כבר חצי – חצי בהזדהות עם ישראל" מספרת לי ג'ולי, מלצרית בפאב הכי גבוה בישראל שנושא את השם המוזר 'WAY?' (שמבטא את הזעקה של תושבי הגולן הדרוזים לאחר הכיבוש הישראלי ב 67). ג'ולי מספרת לי על האופי החילוני של צעירי הישוב וכדוגמא לכך היא מסבירה על הפאב שנפתח לפני 18 שנים: "הוא היה הראשון שהחל למכור משקאות אלכוהוליים וזה עורר כעס אצל נכבדי העדה כי זה גם אסור לפי הדת". אך הביקוש גבר ושום דבר לא עצר את תהליכי החילון שקוראים בעדה אך אולי סמל לכך אפשר להבין מסמל הישוב: הפסל המרשים שלא ניתן להוריד ממנו את המבט – פסלו של סולטאן באשה אל אטראש 'צ'ה גווארה' הדרוזי שהנהיג את המרד הגדול בצרפתים ובעותמאנים ב 1925.
הסולטאן אל אטראש היה לאומן סורי שהגיע מקרב העדה הדרוזית שתמיד ניצל בנס וזכה לחנינה מהצרפתים.
הוא הפך לסמל לחילוניות ("הדת לאל והאומה לכל" היה נוהג לומר) ועמידה נחושה למול דיכוי של המעצמות.
פסלו מוצב בישובים דרוזים רבים ותמונתו תלויה בבתים של בני הקהילה.
הפסל המרשים הוצב בשכונה העליונה של מג'דל שמס ב 1987 בידי האומן חסן ח'אטר והוא מסמל את הלוחם הדרוזי המוכן להקריב את עצמו. לרגליו אם דרוזית המסמלת את האדמה והבסיס לחיים. לרגלי האם נישא על כפיה שוכב בנה המת לזכר גיבורי המלחמה והקשיים בהם עמדה העדה (שבוע לאחר הנחת הפסל ולאחר שזה עורר סעדה מכיוון שחל איסור בדת על כל פסל הונח על הבן השרוי מת מטען חבלה שגרם נזקים קלים) לימינו של הבן הוצב מלומד המחזיק בספרים המסמל את חשיבות ההשכלה ולצידו לוחם דרוזי המסמל את אומץ הלב.
מאחוריהם הוצבו 3 ילדים כשהצעיר בהם נושא ילקוט המסמל את העתיד וחשיבות הלימוד להבטחתו.

 

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY