3
השש זוכה לתמיכה מהבמה. צילום: יעקב סבן

מה שהיה אמור להיות מפגן  של העצמה לקהילה הגאה ובתמיכת העירייה, הפך לאירוע בעל טונים צורמים במיוחד. ראש העיר יונה יהב  הדהים את הקהל באומרו : “זאת העיר שלכם בדיוק כמו שזו העיר שלנו”. הפעילה החברתית ד”ר יאלי השש הורדה מהבמה אחרי שפנתה בחריפות ליהב לגבי נושאים עירוניים שונים. “אם לא נוח ליהב לשמוע, שיבלע את הצפרדע. גם לי לא נוח לבלוע חלקיקים של זיהום אוויר”, היא אומרת

התחושה בשבועות האחרונים הייתה כי השנה מצעד הגאווה יהיה מרגש, מרשים ומכבד במיוחד. לראשונה מאז שהחל בחיפה, דגלי הקהילה הצבעוניים נתלו בכל העיר, ראש העיר יונה יהב הכריז תמיכתו והזדהותו עם קיום המצעד וכולם חיכו לאירוע, אשר בסופו של דבר נשא טונים צורמים ותחושות כעס ועלבון.

בתום הצעדה ברחובות הכרמל הגיעו אלפי חברי הקהילה והמזדהים עימם לגן האם שם התקיימה עצרת שכללה נאומים של דוברים רלבנטים והופעה של הזמרת עדן בן זקן.

יהב עלה לבמה לשאת דברים, אולם כפי שמספר רוני, אחד הנוכחים באירוע, הם הצליחו להעליב ואף להרגיז רבים: “בסוף נאומו הוא אמר דברים שכביכול היו אמורים להיות בקטע friendly  ומקבל אבל היו אולי הדבר הכי מתנשא, הוא אמר ‘ תהינו, תחגגו, זו עיר שלכם כמו שזו העיר שלנו’, אתה רציני?? זה כמעט כמו ברמה של להגיד ‘גם ערבים הם בני אדם’. אני לא מבין איך הוא עדיין ראש עיר”.

השיא היה בהמשך כשעלתה לבמה ד”ר יאלי השש, פמיניסטית הפעילה בארגון “אשה לאשה”, שהחלה להקריא מדברים שכתבה בטורה האישי שהתפרסם אתמול (שישי) במקומון ‘כלבו’ החיפאי, אולם לא הספיקה לסיים אותם. זו הורדה מהבמה על ידי המאבטחים, שכן אנשי העירייה כנראה לא אהבו את העובדה שהיא הזכירה את זיהום האוויר, ארגון מי כרמל והבית בקרית חיים, השש  אמרה על הבמה ליהב, כי עליו לפרוש מכל תפקידיו בדירקטורים של האיגודים הציבוריים העוסקים בסביבה במפרץ חיפה בשל מה שהיא מכנה “שיתוף הפעולה” עם המפעלים.

בין השאר היא אמרה : “(יהב) הייתי רוצה שתחשוב על בעלי ההון ועל התאגידים המאיימים לחסל את חיפה, שנים אמרו לך שאם לא תיענה לתביעותיהם הכל פה ייהרס, אבל ההחלטות שאתה מקבל בעקבות תודעה כוזבת עולות לנו בבריאות…אני רוצה שתחשוב למשל על תאגיד המיים המתעמר בנו תושבי חיפה ובגלל שהשתכנעת כל כך שמה שהם עושים זה מה שצריך לקרות, תושבים המקבלים חשבונות פיקטיביים מתאגיד דורסני. תחשוב על הארנונה בחיפה מהיקרות ביותר בארץ שהיא אינה גזירת גורל”.

לדברי ד”ר השש, כשהייתה לפני סיום נאומה קטעה אותה מנהלת אגף האירועים בעירייה, לא בגלל אילוצי זמן כפי שחשבה בתחילה אלא בגלל צנזורה. “התעקשתי לקרוא את הפסקה האחרונה שלי אבל הם כיבו את המיקרופונים ולא יכולתי להמשיך, אמרתי שאני מוכנה לרדת רק אחרי שאסיים להקריא, הקב”ט אמר לי שהוא קודם יקרא ורק אם יראה שזה בסדר יאשר לי לסיים את דבריי. זה לא מתפקידו של קצין ביטחון לאשר טקסט למצעד הגאווה, לא יכולים להחליט עבורי מה להגיד ומה לא”.

– ואז פינו אותך בכוח.

“הם נורא לא רצו להגיע למצב פיזי של לפנות בכוח, מצד שני גם לא הצליחו להגיע למצב שיקבלו אישור לתת לי לדבר. לבמה עלו שתי חברותי, לילך בן דוד ונינה מזרחי ואחרי כעשרים דקות החליטו שהם הולכים על פינוי בכוח, פשוט גררו אותנו משם. לי זה לא כאב פיזית אבל לחברות שלי כן. מדהים שאירוע שהוא בסימן נשים העירייה בעצם הפעילה כוח כדי להשתיק אישה שעומדת על הבמה.

“המנחה הדראג קווין גלינה  כל כך כעסה ולא הסכימה להמשיך להנחות. האירוע יצא מצב מאד מסובך ומורכב גם עבור הקשת החיפאית כי זו עמותה של אנשים מקסימים שעשו המון להשיג את הדבר הזה והקשר עם העירייה חשוב להם, מצד שני קשה להם שהעירייה פתאום דורשת צנזורה. העירייה אמנם עוזרת לממן את המצעד אבל אין לה שום זכות לקבוע את התכנים שלו”.

“הקהילה הגאה בחיפה היא באופן מסורתי קהילה פוליטית שהתפקיד שלה לא רק להשיג לעצמה זכויות ולהיות סקטוריאלית, אלא גם להתחבר למאבקים נוספים . לכן דיברתי גם כל זיהום האוויר, תאגיד מי כרמל והבית בקריית חיים. אנחנו רוצים לחיות בעיר טובה יותר, בסך הכל לשים אתגר ליונה יהב ולהראות לו שהוא יכול להיפרד מדפוסים ישנים”.

ד”ר השש מגחכת נוכח העובדה שבעמוד הפייסבוק של העירייה פורסמה הודעה בה נאמר כי בעירייה מצרים על כך ש”הגברת שביקשו ממנה לרדת מהבמה לא הסכימה לרדת”. “זהו חוסר הבנה מוחלט של המשמעות של מצעד הגאווה והתפקיד שלו, חוץ מזה שלקחו ממני את התואר ובמקום זה עשו ממני גברת, מישהי בלי שם שזה מקטין, כאילו הייתי אשה שנתקעה על הבמה”

– את יכולה להבין למה הם רצו שתרדי?

“כן, בסדר, הם אומנם מימנו את המצעד וזה לא נוח לשמוע ביקורת אבל חוסר נוחות היא לא תמיד סיבה לפעולה. בולעים את הצפרדע וממשיכים גם לי לא נוח לבלוע חלקיקים מזהמים בעיר או שתאגידי מים שולחים לי חשבונות פיקטיביות או לסבול מארנונה בין היקרות בארץ”.

נכון לזמן כתיבת שורות אלו טרם התקבלה תגובת עיריית חיפה.

 

0
החדר מוצף בפריטים מעברו. קהלני בחדר עבודתו (צילום: דוד חרמץ)

תא”ל (במיל’) אביגדור קהלני עבר תחנות רבות בחייו. אין חולק שהמשמעותית ביותר הייתה פיקוד על הקרב ב’עמק הבכא’, במהלך קרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים # דוד חרמץ שמע ממנו כיצד העביר אותו אביו בילדותו מסע ארוך של חישול, שכלל, למרבה התדהמה, גם נסיעה עצמאית על משאית בדרך לחגיגת בר-המצווה שלו  

“שני ההורים שלי עלו, כתינוקות, מתימן בשנות ה-20 של המאה הקודמת. המשפחה של אמי התיישבה בכרם התימנים והמשפחה של אבי – ביפו. לאחר המאורעות ב-36′ הם הגיעו לנס-ציונה. לשם עברה גם אמי לאחר שהתחתנה עם אבי”, אומר אביגדור קהלני (76), מי שהיה השר לביטחון פנים –  אבל חקוק בזיכרון הקולקטיבי הרבה יותר כגיבור קרבות הבלימה ב’עמק הבכא’ במלחמת יום הכיפורים. 

“ההורים שלי גדלו בתנאים של חרפת רעב – פשוטו כמשמעו”, מגולל קהלני את סיפור משפחתו בארץ. “סבא שלי מצד אבי הלך לשוק וליקט חלקי בשר שנפלו מקצבים, כדי שגם משפחתו תאכל בשר. אבא שלי הוצא מבית הספר כשהיה בכיתה ד’, על מנת לסייע לפרנסת המשפחה. הוא עבד כשליח של מכולת. כיוון שהלקוחות של אותה המכולת היו אשכנזים שדיברו בעיקר יידיש, אבא שלי למד לדבר שפה זו על בוריה. בצד של אימא שלי המצב היה יותר קשה: סבא וסבתא שלי הוציאו את אמי מבית הספר כשהייתה בת שש, כדי שתלך לשטוף רצפות. כי פשוט לא היה להם כסף לקנות לחם. כל ימי חייה אמי לא ידעה קרוא וכתוב; דבר שפגע מאוד בביטחון העצמי שלה. אני זוכר כילד, כשהלכנו כל המשפחה לראות סרט, את אבא שלי לוחש לה לאורך כל הסרט את מה שהיה כתוב בכתוביות התרגום.

“נולדתי בנס-ציונה. בבית צמוד קרקע, אבל עם סטנדרטים של מעברה: מקלחת בחצר; שירותים בחצר; מטבח בחצר. ביחידת דיור קטנה גרה סבתא שלי וביחידה נוספת בחצר – דוד שלי, צדוק, שהיה רווק. אני הייתי הבכור. במשפחה הגרעינית שלנו היו עוד שני בנים – עמנואל ז”ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים, ארנון ואחות בשם אילנה.    

“נס-ציונה הייתה מחולקת לשניים: בצד המזרחי גרו הפועלים, רובם בני עדות המזרח, ובצד המערבי הקבוצה האקסקלוסיבית – האיכרים ה’מיוחסים’. והיו שני גני ילדים – בצד המזרחי ובצד המערבי. אבא שלי החליט שאני אלמד בגן ה’אקסקלוסיבי’. מבחינתי זה אמר שבכל בוקר צעדתי לגן – לבדי – בערך שני ק”מ. וכך גם בחזרה. וכל זה כשהייתי בסך הכל בן שלוש. אבל זה היה החלק הקל של המשימה. באמצע הדרך הייתי צריך לעבור דרך השוק הערבי של נס-ציונה. דמיין לך את שוק הכרמל מלא ערבים וילד יהודי בן שלוש צועד לבדו במקום כזה, פעמיים ביום. יש חוויה שחׇרותה עמוק בזיכרון שלי: כשעברתי בשוק פחדתי פחד מוות שיחטפו אותי, ינעלו אותי במחסן וההורים שלי לא ימצאו אותי לעולם. ולכן צעדתי את הקטע הזה במהירות, לא מסיט מבט ימינה ושמאלה. את המסלול הרגלי הזה עשיתי שלוש שנים – מגיל שלוש ועד לגיל שש”. 

האם שיתפת את ההורים שלך בחרדה היומית הזו שאתה עובר, התעניינתי. “לא”, ענה קהלני בנחרצות. “התביישתי לצאת פחדן וגם פחדתי שאבא ילגלג: ‘יאללה, יאללה, מה אתה מבלבל את המוח’. התגברתי על זה לבד”. 

אתה יודע, אמרתי לו, אם אני אכתוב שבשוק הערבי של נס-ציונה בשנת 1947 נטמן הזרע לעוז הרוח של מפקד הקרב ב’עמק הבכא’ ב-1973, בטח יהיו כאלה שיגיבו ב-‘פחחחח’ מרובה חי”תים, כשיקראו את זה. 

קהלני בתגובה צחק צחוק מתגלגל והוסיף: “יש מצב”. כשהמשיך לספר את חוויותיו ושיתף אותי בפעילותו הלילית בגיל תשע, אליה עוד נגיע, הרגשתי הרבה יותר בטוח באבחנה הזו שציינתי זה עתה. 

 

                                              #  #  #

 עם כל הערכה לאומץ הלב של קהלני ג’וניור בן ה-3, לא יהיה נכון להתעלם גם מהנחישות של קהלני האב, שבנו ילמד דווקא בגן ה’אקסקלוסיבי’; גם אם זה חייב את הילד למסלול קשה; תרתי משמע: בהליכה לגן ובשהות בחברת ילדים מסביבה אחרת לחלוטין.

“כן, ברור שהייתי חריג חברתית. הייתי השחור היחיד בגן”, הוא עונה לשאלתי בחצי קריצה, ומוסיף בטון רציני: “אבל אני גם זוכר שאבא אמר לי הרבה פעמים – ולא רק בתקופה בה הייתי בגן – ‘אנחנו לא נופלים מהם'”. 

כשקהלני משתף אותי בפרק כואב זה, הוא עושה זאת תוך הדבקת תווית מעניינת לאביו: “אבא שלי היה חוצפן גדול”, הוא אומר. “לא רק בגלל ההחלטה שלו שאני אלך לגן האיכרים. זה קרה גם בנקודות נוספות בחיים. בסוף כיתה א’ רצו להעלות אותי לכיתה ב’-2. זה לא כמו היום שאין לזה משמעות. אז המשמעות הייתה שאני עולה לכיתה של הפחות טובים. כיתת ‘העולים החדשים’, כפי שכינו אותה. ההורים בבית הופתעו. כי הייתי תלמיד שהביא ציונים טובים. אבא שלי לקח אותי איתו, כשהלך לשאול את המורה למה? היא ענתה לו שרק מי שהיה בגן האיכרים ימשיך ב-ב’-1. אבל אני, כבר אמרתי לך, הייתי באותו גן שלוש שנים תמימות. תאמין לי, אבא שלי לא היה רחוק מלהרביץ לאותה מורה, כשהוא שמע את הנימוק הזה. למורה לא הייתה ברירה. עליתי ל-ב’-1”. 

ומה זה עושה לילד בן שש כשהוא עד לסיטואציה כזו, אני מתעניין. הבנת הרי שהמורה ממציאה תירוץ. זה בונה ומעצים את הילד או להפך? 

“אמרתי לך כבר: אני גדלתי לאור המסר של אבא שלי, שאנחנו לא נופלים מאחרים. זה היה המוטו שלו, ובעקבותיו גם המוטו שלי בחיים. זה תמיד חייב אותי להתאמץ יותר. לא הרגשתי שזה גרם לי לתחושת נחיתות. להפך: זה בנה אותי. תראה, אבא שלי אמר לי פעם שהוא יכול לכתוב שלושה ספרים על איך נהגו בו בגזענות. ובכל פעם שהוא נתקל בזה, הוא הפעיל יותר דרישה עצמית, יותר נחישות ויותר חוצפה”. 

אם אבא של קהלני, משה, היה כותב את הטרילוגיה הזו על ‘הגזענות והיחס אליי’ אין ספק שפרק משמעותי בספר הראשון היה על שירותו טרום מלחמת העצמאות. “אבא שלי שירת בפלמ”ח”, מספר קהלני. “בשלב מסוים הוא וחברים תימנים אחרים שלו ששירתו יחד איתו, שמו לב שלא סומכים עליהם. לא משתפים אותם בפעולות מבצעיות משמעותיות. כל הקבוצה ה’שחורה’ הזו קמה ועזבה לאצ”ל. שם חיבקו אותם והתייחסו אליהם אחרת, כולל בפעילויות מבצעיות חשובות. לאחר הקמת המדינה ופירוק האצ”ל הוא חזר לשרת בפלמ”ח (ששמרה עדיין על עצמאותה; ד”ח) ושירת שם בחטיבת הראל”. 

במלחמת העצמאות היה הילד אבי בן ארבע (“כל חיי – הוריי, אחיי, אשתי וחבריי קראו וקוראים לי אבי. רק בצבא הפכתי לקהלני”). זיכרון חזק שלו מאותה מלחמה הוא בריחת השכנים הערבים. “ערביי נס-ציונה גרו ממש בשכנות אלינו. כילד קטן  הרביתי לשחק כדורגל עם ילד בשם מחמוד, שגר בחצר הצמודה לביתנו. במהלך מלחמת העצמאות אני זוכר את הערבים בבריחתם: לקחו את הפקלאות שלהם ולפני שהסתלקו סימנו לנו בידיים: חכו, חכו, אחר כך נשחט לכם את הגרון. כשהם ברחו אבא שלי וחברים שלו הלכו והציתו את הבתים שלהם, שלא יהיה להם לאן לחזור”.  

מה אתה עוד זוכר מאביך, אני שואל אותו. “הוא היה פייטר. יזם גדול וחרוץ גדול”, עונה במיידית הבן שלו. “עבודתו העיקרית הייתה בתחנה לחקר החקלאות, שהפכה בשנות ה-50 למכון וולקני, בית-דגן. שם הוא היה אחראי על המיכון החקלאי. כיוון שהמצב הכלכלי שלנו לא היה משופר, הוא עשה את הכל כדי להגדיל את ההכנסות המשפחתיות: עם משאית של המכון הוא הביא והחזיר עובדים בכל יום עבודה; השיג לול תרנגולות ישן, בו גידלנו 500 מטילות ומכרנו את הביצים שלהן; חכר שטחים חקלאיים, בהם גידלנו בוטנים בקיץ וחיטה בחורף”. 

קהלני משתמש בלשון רבים, כשהוא אומר “גידלנו”, כי כצפוי גם הוא השתתף בנטל העשייה. אלא שעבודה אחת שלו נחרתה בזיכרונו יותר מכל עבודה אחרת; ודווקא זו שהייתה קלה מאוד מבחינה פיזית. 

“אני זוכר שבגיל תשע בערך אחד התפקידים שלי היה לסגור את הברזים של צינורות המים שהיו בשטחים החקלאיים. בכל ערב בשעה 10 הייתי עושה את זה. נפש חיה לא הייתה בשטחים האלה כשסגרתי את הברזים. זה היה מפחיד ברמות על. רצתי אל השיברים, סגרתי אותם, ובכל המהירות האפשרית רצתי בחזרה אל המקום בו חיכה לי אבא שלי במכוניתו”. 

כאן כן שיתפת את אביך בפחד שלך, שאלתי. “נו, באמת”, הוא ענה, “נראה לך שבגיל כזה אני אגיד לו שאני פוחד?”

גם אחרי שנשרף לא הצליחה להוציא אותו מהטנקים. קהלני בחברת אשתו (צילום: דוד חרמץ)

                                           #  #  # 

זוכרים את תווית ה’חוצפן’ שהדביק קהלני לאביו? תוסיפו לזה גם את הטייטל ‘לקיחת החוק לידיים’ ותצמידו בסמוך את האימוג’י עם הפה הפעור בתדהמה. אה, כן, רצוי מאוד גם לחגור חגורות בטיחות, לפני שאתם מצטרפים אלינו לנסיעת האקסטרים הבאה: “בגיל 13 נהגתי במשאית שאבא שלי הביא מהעבודה שלו במכון וולקני”, אומר קהלני בנון-שלנטיות משפט, שמשמיט לי את הלסת.

זה לא קצת מוקדם מידי באיזה שבועיים-שלושה, אני תוהה. “מה אתה מתפלא”, הוא עונה עם ניצוץ ממזרי בעיניים. “שנתיים קודם לכן נסעתי על טרקטור. אני זוכר את אבא שלי יושב על גבעה, אוסף כוחות לאחר עמל יומו, ואני על הטרקטור חורש או מדסקס. בגיל 14 רכבתי כבר על האופנוע שלו”. 

טרקטור, אופנוע או משאית – תאמינו לי אין כמו סיפור חניכת חתן בר-המצווה, אבי קהלני ביום שחגגו לו 13 שנים. סיפור שיש בו, צריך להודות, גם הרבה מאוד תושייה מצד אביו של קהלני. 

“את חגיגת בר-המצווה שלי דחו בכמה חודשים לחודש ספטמבר. לא בדיוק חודש שאמורים לרדת בו גשמים”, מתחיל קהלני את סיפורו המדהים. “האירוע תוכנן להיות בחצר ביתנו. אבי דאג לסדר שולחנות ואמי בישלה שבוע ימים לקראת החגיגה. ביום האירוע, בשעה ארבע אחה”צ, נפתחו ארובות השמיים וגשמים עזים ירדו. אבא שלי, שמר על קור רוח, ונסע במיידי לקפה ‘הדר’ בעיר. אמר למנהל המקום שהוא מבקש לשכור את הרחבה המקורה של בית הקפה. למתי אתה מבקש? שאל אותו בעל הקפה. ‘לעכשיו’, ענה לבעל המקום הנדהם. ‘בעוד שעתיים וחצי יגיעו לכאן האורחים שלי’. בינתיים הוא יצר איתי קשר והורה לי לשנע את כל התכולה שקשורה לאירוע, מהבית שלנו לבית הקפה. איך בדיוק? עם המשאית שלו, כמובן. וכך היה”.  

כן, נכון, אפשר ללמוד מכאן גם על התפקוד היעיל וקר הרוח, שראה ולמד קהלני מאביו, במצבים שהכל נראה אבוד. אלא שהמחשבה שהעסיקה אותי כששמעתי את הסיפור הזה הייתה, האם היה מישהו מהנוכחים באותו אירוע שדמיין כי חתן בר-המצווה – שומר החוק הקנאי הזה – יהיה ביום מן הימים השר לביטחון פנים?…

תגיד, אני שואל אותו, ואיפה אימא שלך, שרה, בכל סיפורי עבריינות התנועה האלה. “בכל חיי אני זוכר את אימא שלי מאיימת פעם אחת בלבד שהיא תעזוב את הבית – אם אעשה רישיון לאופנוע כבד”, הוא אומר עם חיוך נוסטלגי. “בסוף עשיתי רישיון כזה, אבל גם עשיתי את הכל שהיא לא תדע. את האופנוע של אבא שלי הייתי מדליק ומכבה במרחק ניכר מהבית שלנו”. 

אלא שאימא, כמו אימא, עלתה בסוף על כך, רק שהיא העדיפה להכיל את זה, כמו שהכילה ובלעה צפרדעים אחרים שהיו בגודל של משאית. 

את התיכון עשה באורט יפו. “באותה תקופה לא היה חוק חינוך חינם ולימוד בתיכון עלה הרבה כסף. היינו במצב כלכלי לא טוב ואבא שלי מצא מקום שגם אלמד בו מקצוע וגם אשלם על הלימודים בעבודה. למדתי שם מכניקה עדינה. הלימודים נמשכו שלוש שנים, כך שאת השנה שנותרה לי עד לגיוס עשיתי כעובד במסגרייה”.  

 

                                              #  #  # 

לא בטוח שהביטוי ‘צחוק הגורל’ הולם את העדות הבאה. כך או אחרת, מדובר בסוג של נבואה מצמררת. 

“כל החיים אבא שלי אמר לי רק אל תתגייס לשריון”, אומר קהלני. “למה? כי הוא סחב טראומה ממבצע קדש, כיצד אנשי הרבנות הצבאית מגרדים גופות של טנקיסטים, שנשרפו למוות במהלך המלחמה”. 

כשהגיע, במאי 1962, להתגייס בבקו”ם זכר קהלני את אזהרתו של האב ואכן ביקש מקצין המיון ‘רק לא טנקים’. “אמרו לי ‘בסדר, בסדר’. בערב ישבנו כל החיילים הטריים על האדמה, כמו בשוק עבדים. הקריאו שמות ושלחו כל קבוצה למשאית אחרת. בסוף הנסיעה אתה כבר מבין לבד לאן הגיעה המשאית שאני הייתי בה – לגדוד טנקים בחטיבה 7… בעקבותיי הלכו לשריון גם אחיי הקטנים ובהמשך גם בניי” 

צבעי השריון הם שחור וירוק, אומר המראיין ה’מלפפון’ למרואיין ה’גנן’. היום צבעי מתגייסי דור 2021 הם צהוב ושחור: צהוב – ‘מורעלים’; שחור – שבו”זים, חסרי מוטיבציה. איזה צבע אפיין את החיילוּת שלך בשריון?  

“נו, איזו שאלה! אני הייתי משקיען טוטאלי. נתתי את כל כולי. חניך מצטיין אולטימטיבי. גם בסיום קורס מ”טקים נבחרתי כחניך מצטיין. אבל למרות ההצטיינות שלי היו לי גם משברים לא פשוטים”. 

המשמעותי במשברים שלו, בתחילת שירותו, הייתה ההדחה מקורס קצינים. “חודש אחרי שהגעתי לבה”ד 1 – הודחתי”, אומר קהלני בכעס גלוי. “הסיבה שנתנו להדחה: ‘הנ”ל ללא כושר פיקוד ומנהיגות’. החזרה הביתה אחרי ההדחה הייתה המסע הכי נורא שעשיתי בחיי, שלא בתנאי קרב. פחדתי להיכנס לבית”.  

קהלני, לדבריו, היה הראשון בשכונה התימנית של נס-ציונה שהגיע לקורס קצונה קרבי. “אני שברתי את תקרת הזכוכית. אבא שלי קיבל על זה שפע של כיבודים בבית הכנסת. אז איך בדיוק אדווח להורים שלי שהודחתי? כשהגעתי בשעת לילה מאוחרת, אימא שלי חבקה אותי ואמרה שיהיה בסדר. אבל על הפנים של אבא ראיתי את האכזבה וכמה שזה כאב לו. ולמרות זאת, די מהר הוא עודד אותי שזה לא נורא”.

כיצד, אם כן, טיפס מודח קורס קצינים בסולם הדרגות עד לתת-אלוף? הקרדיט לכך, לפחות לתחילת הטיפוס, מגיע למפקד גייסות השריון באותה עת דוד (דדו) אלעזר ולסגן הרמטכ”ל יצחק רבין. 

“הגענו 13 בוגרי קורס מפקדי טנקים לבה”ד 1 ומתוכנו הודחו באותה עת שבעה”, הוא משחזר. “כשדדו שמע את זה הוא רתח. הוא הלך לסגן הרמטכ”ל רבין, וצעק שלא תהיה לו עתודה פיקודית. רבין ניסה להגן על החלטת מפקד בה”ד 1, אבל דדו לא ויתר. נוצר בלגן שלם, כי גם אביב ברזילאי, מפקד בה”ד 1, לא היה מוכן לחזור בו מההדחות הללו. אחרי הרבה דין ודברים וצעקות ואיומים – רבין אמר לדדו שיבחר אחד שהוא רוצה שיהיה קצין. דדו אמר לו: ‘קהלני היה חניך מצטיין – בו אני בוחר’ ורבין, הרבה בזכות המכבש שדדו הפעיל עליו, עשה דבר חסר תקדים בצה”ל: שלח אותי לקק”ש (קורס קציני שריון; ד”ח) שזה בעצם קורס המשך לקורס הקצינים של בה”ד 1. כלומר העלו אותי לקומה השנייה לפני שעברתי את הקומה הראשונה”.

את קורס קציני שריון הוא סיים בהצלחה. “הייתי קצין שריון הראשון והיחיד בצה”ל – מאז ועד היום – שלא סיים את קורס הקצינים הכלל צה”לי.

טבילת האש הראשונה שלו הייתה כמ”פ טנקים בחטיבה 7 במלחמת ששת הימים. בקרב בחאן-יונס בסיני, הוא עבר מטנק אחד שלו שנפגע לטנק שני וכשגם הטנק השני נפגע עבר לטנק שלישי. אלא שגם טנק זה נפגע וקהלני נפגע עימו. “נשרפתי ברמה גבוהה – 60 אחוזים. בבית החולים הצוות הרפואי הכין את אשתי – שהייתה נשואה לי שנה בדיוק – ואת הוריי לגרוע מכל”. 

איך אחרי 60 אחוזי כוויות הדבר לא ניכר במראה שלך, אני שואל. “כי צריך לדעת איך להישרף”, הוא מפתיע כשהוא עונה עם חיוך רחב ובטון עולץ משהו. ומיד מפשיל מכנס, כדי ל’הוכיח’ שכל רגלו מצולקת מכוויות. “וכך גם בחלקים רבים ואחרים בגופי שמוסתרים”.   

על נחישותו ודבקותו במטרה הוענק לו לאחר מלחמת ששת הימים עיטור המופת. אחרי שנה של שיקום ועוד שנת לימודים, שנועדה גם להתאוששות, הוא חזר לטנקים. 

ואשתך והוריך ובמיוחד אביך – שנבואת הזעם שלו החלה לקרום עור וגידים (רק הפוך) – לא עצרו אותך? 

“אמרו לי שאני משוגע, אבל ידעו שאין להם סיכוי”. 

 

                                              #  #  #

בעקבות הפציעה בסיני ב-67′ קהלני יצא במחלקות השיקום לקרב על חייו, אבל אין ספק שקרב חייו היה במהלך מלחמת יום הכיפורים בעמק הבכא, כשלחם שם כמפקד גדוד טנקים.  

“במהלך קרבות הבלימה בימים הראשונים של המלחמה נלחמתי ברכס ‘הבוסטר’, עד שירדתי לעמק שהיה בו חשש כבד מפריצה סורית לעומק ישראל; מקום שנקרא לימים ‘עמק הבכא'”, מגולל קהלני את סיפור אותו קרב. “היינו בנחיתות מספרית משמעותית. ביום השלישי לקרב שם, נותרנו עם 12 טנקים אל מול 160 טנקי אויב.  

“היו רגעים קשים בקרב הזה. הקשה מכולם אולי, היה הרגע שזיהיתי פחד אצל הפקודים שלי. זה קרה כשנעתי עם הטנק שלי קדימה, כשאני עומד חשוף מחוץ לצריח הטנק ומנופף בדגלים לכל הטנקים שינועו אחריי. ההיענות הייתה חלקית. מאוד חלקית. טנק אחד הצטרף – השאר היססו. השתמשתי בנשק יום הדין. אמרתי בקשר: מה קרה לנו? אני מזהה בגדוד שלי פחדנים? אנחנו הרי יותר טובים מהם; יותר אמיצים מהם. מאחורינו אין כלום בין הסורים לבין תושבי המדינה. תתחילו לנוע קדימה’. ואז התחיל לנוע ולהצטרף אליי טנק אחד. ועוד טנק. ועוד טנק. זה היה קרב של מעטים מול רבים, פשוטו כמשמעו. 

“הייתי מג”ד, אבל גם מט”ק – המפקד של הטנק בו הייתי. במהלך הקרב הטנק שלי השמיד, בין היתר, ארבעה טנקים שעמדו בסמוך אחד לשני במרחק של כ-25 מטרים מאיתנו. לאחר קרב ממושך ראינו את הסורים מסתובבים ובורחים. נותרנו, אני לא מגזים, עם 3-4 טנקים שתפקדו באופן מלא”. 

כשראה קהלני את הסורים מסתובבים מיהר לדווח למח”ט שלו יאנוש בן-גל על התפנית ודרבן אותו לשלוח כוח עם כלים כשירים ומחומשים לרדוף אותם. “קהלני, אתה גיבור ישראל”, אמר לו יאנוש בקשר החטיבתי והוסיף את המשפט הבא, עליו חזר פעמיים: “אל תסכן את עצמך יותר מדי”. 

קהלני ודליה ביום חתונתם. עומדים: הוריו ואחיו. ראשון משמאל: האח עמנואל ז”ל

לא מן הנמנע שיאנוש אמר את המשפט האבהי-פולני הזה, כי הוא ידע איזו בשורת איוב הוא אמור לבשר לקהלני, כשיפגוש אותו לאחר הקרב. 

חוץ מרוח הלחימה והידיעה שבינם לבין תושבי ישראל אין כל הגנה אחרת,  היתרון של הכוח הישראלי על הסורים היה שמפקדי הטנקים הישראלים עמדו חשופים בצריח, כשפלג גופם העליון בחוץ; בעוד מפקדי הטנקים הסורים הגנו על עצמם בתוך הכלים. מפקדי הטנקים של גדוד 77 לקחו סיכון עצום על חייהם, אבל הטיבו לראות טוב יותר מאשר מפקדי האויב את שדה המערכה. 

תשלום הדם של גדוד 77 היה בהתאם: בקרבות נהרגו 15 לוחמים, מתוכם 12 מפקדי טנקים (כולל קצינים שפיקדו על טנקים). 

על כל אלה זכה קהלני בעיטור הגבורה. בשורה האחרונה של הנימוקים לקבלת העיטור נכתב: “סא”ל קהלני גילה מנהיגות מופלאה וגבורה אישית בקרב קשה ומסובך, אשר תוצאותיו שינו את פני המערכה ברמת-הגולן“. 

עדות שהובאה בסרט ‘עֹז 77’ מפי סג”מ קובי ספיבק, שהיה קצין הקשר הגדודי, הרשימה אותי אישית לא פחות מנימוקי עיטור הגבורה. וכך אמר שם סג”מ ספיבק: “אנשים צעקו ובכו וקיללו (במהלך הלחימה בעמק הבכא). היו דברים איומים ונוראים. הדבר שאיחד אותנו כל הזמן, היה אותו קול בוטח ורגוע של המג”ד (קהלני) שאמר כך: ‘כאן 10. רות. בסדר. קיבלתי. הבנתי’. וכל הזמן בצורה שקטה, תכליתית ועניינית”.

 לאחר הקרבות בעמק הבכא והכניסה לסוריה, הורה יאנוש בן-גל לקהלני לחבור אליו לבדו. “הגעתי לג’יפ שלו”, משחזר קהלני. “היה חושך בג’יפ ויאנוש הקפיד שהחושך יישאר. שם הוא בישר לי שתי בשורות איומות ונוראות: שגיסי, אילן שמעיה, אחיה של אשתי, נהרג ושגם אח שלי, עמנואל, נפל בחזית סיני. זה קרה כשהוא לקח פיקוד על הטנק שלו בעקבות נפילתו של המט”ק, כשהוא ממשיך לתפקד במקביל גם כטען קשר. על גבורתו וקור רוחו זכה לאחר מותו בעיטור המופת”. 

האם בתולדות מלחמות ישראל היה מקרה נוסף ששני אחים לוחמים קיבלו עיטורי שבח (עיטור הגבורה ועיטור המופת) באותה מלחמה? על כך ענה לנו ד”ר אל”מ (במיל’) בני מיכלסון, לשעבר רמ”ח היסטוריה בצה”ל: “למיטב ידיעתי לא היה מקרה דומה”.  

 

                                            #  #  #

 קהלני ואשתו דליה מתגוררים בשכונת כוכב הצפון בצפונה של תל-אביב (“עזבנו את נס-ציונה ועברנו לכאן, כשהתמודדתי על ראשות העיר של תל-אביב ב-1993”). הם גרים בדופלקס הצופה אל שדה התעופה לשעבר ‘שדה דב’ (“כשראיתי את המטוסים ממריאים ונוחתים אמרתי לדליה שכאן אני רוצה לגור”). לזוג שני בנים ובת, בטווח הגילאים 43-53, ושבעה נכדים.      

פסנתר וגיטרות נמצאים בפינה בסלון (“אני חרש באוזן ימין, אבל דליה היא המוזיקלית בבית – מורה לנגינה). בקומה העליונה של הדופלקס ‘חממה’ רחבת ידיים – מרפסת גדולה מוקפת מחיצות זכוכית, הסוגרות הרמטית מכל עבר. שם מגדלים הקהלנים צמחים וצמחי תבלין לרוב. בחדר העבודה שלו פריטים רבים ממסלול חייו. הבולטים שבהם – דגמי טנקים (“הייתי חבר במשלחת שהביאה ב-1964 מגרמניה את טנקי הפטון ארצה”). 

החיבה של קהלני לנוסטלגיה מגיעה אחורה במנהרת הזמן הרחק מאוד – אל ערב מלחמת העצמאות. השיר אותו שומע המתקשר לנייד שלו הוא ‘כלניות’ של שושנה דמארי, שהיה להיט באותה עת.   

את הטנקים האמיתיים הוא המיר זה מכבר לטנקי צעצוע בחדרו, אבל לא את רמת-הגולן ולא את חיבור לוחמי המחר להגנתה. 

מדי שנה (שאינה שנת קורונה) הוא מעלה כ-40 אלף תלמידי שמיניות, מכל המגזרים ומכל רחבי הארץ למור”ק (מורשת קרב) ברמת-הגולן. שם הוא משתף אותם בזיכרונותיו ובחוויותיו מאותן קרבות. בתום דבריו מעניק להם את דגל המדינה ומשביע אותם להגן עליה. “זו חוויה עוצמתית”, הוא אומר. “שמייצרת דמעות ובכי בקרב הנערים והנערות וגם בקרב המבוגרים, כולל אני”.  

לאחרונה ביקר בארץ מזכיר המדינה האמריקני היוצא, מייק פומפאו. ערב הביקור קיבל קהלני טלפון מלשכת שגריר ארה”ב בישראל. “המזכיר פומפאו מבקש להיפגש איתך ברמת-הגולן”, נאמר לו. היה זה ביקור ראשון של מזכיר מדינה אמריקני ברמת-הגולן מאז 67′. מדוע דווקא קהלני ומדוע ברמת-הגולן? באותה פגישה נפתרה התעלומה. “כשנפגשתי עם פומפאו מיד הוא אמר לי: ‘אני בוגר הווסט-פוינט (האקדמיה הצבאית של ארה”ב; ד”ח). כשלמדתי שם לפני 35 שנה קיבלנו את הספר שכתבת על הקרב בעמק הבכא. היית גיבור הכיתה שלנו. ולכן אמרתי לפני הביקור לשגריר פרידמן, שהוא יכול לשבץ אותי בביקור הזה בכל מקום ועם כל אחד, אבל בתנאי שיסדר לי גם פגישה איתך בזירת הלחימה'”. 

 

0
תערוכת אסטרונומיה במדעטק - צילום איל אמיר

כל כך רחוק, שאפשר לגעת – מגיע למדעטק, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה ביום שלישי 26.1 בשעה 17:00, עם פעילויות אינטראקטיביות מגוונות ללא עלות

 במסגרת אירועי שבוע החלל, יתקיים ביום שלישי 26.1 בשעה 17:00 משדר מיוחד בהנחיית אליענה תדהר ועודד פז בליווי מדריכים ואנשי מדע ממדעטק, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה. במהלך השידור החי תתקיימנה פעילויות מדעיות אינטראקטיביות, ראיונות, חידונים, ניסויים, הדגמות, שעשועונים ומשימות בשיתוף הילדים בבית. 

המשדר יסתיים במפגש זום עם אסטרונאוט נאס”א אנדרו פאוסטל (Andrew Feustel), שישתף את הצופים בחוויות שלו ויענה על שאלות. 

בין הפעילויות

הדגמה מעשית, עד כמה קר בחלל, מדריך של מדעטק המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל יציג מקרוב מוצגים מתערוכת האסטרונומיה, אחת התערוכות המציגות כיום במקום, וייתן הצצה על השמיים: למה יש יום ולילה? איך מתקיימות העונות השונות? מדוע הירח נראה מעט שונה בכל לילה, ואיך אפשר לחזות, איך הוא ייראה? 

בנוסף, סדנא מעשית להכנת טילי נייר, הנחייה כיצד להסתכל על הכוכבים, מבלי לצאת מהבית, באמצעות התוכנה החינמית סטלריום לנייד או למחשב, סדנה עם האנשים, שמאחורי החללית בראשית – ספייס-איי-אל SpaceIL, שיחה עם הצלם האסטרונומי מיכאל צוקרן, שיספר כיצד אפשר לצלם את השמיים וישתף מצילומיו המרהיבים, חידון אינטראקטיבי על בעלי החיים, שסללו את הדרך להגעת אנשים לחלל, הנחייה לאיתור ומעקב אחר הלוויינים הישראליים, שמקיפים את כדור הארץ, מפגש בזום עם ד”ר אורן מילשטיין, מייסד חברת סטמראד, בנושא הגנה על אסטרונאוטים מפני קרינה, פעילות קצרה של אימון גופני לאסטרונאוטים וגם לילדים, שצופים במשדר. 

הפרופסור חגי פרץ, אסטרופיזיקאי מהטכניון, יסביר על השמש בעקבות צילומי התקריב המפורטים של משימות חקר השמש האחרונות (Parker, SOHO, SDO), ויענה על שאלות הצופים, ועוד.

לצפייה בשידור ניתן יהיה להיכנס ביום שלישי 26.1 בשעה 17:00 לאתר של סוכנות החלל הישראלית בכתובת: https://www.space.gov.il/israeli-space-week ולצפות בשידורים גם בערוץ היוטיוב או בדף הפייסבוק של סוכנות החלל. הצפייה ללא עלות.

0
בתמונה:  מימין: דותן שלום מנכל שער הצפון מנהלת מחוז צפון דר' גלית קאופמן ראש העיר קרית אתא יעקב פרץ מנהלת תפעול מחוז צפון חמדה שטויאר צילום יחצ

מתחם החיסונים בקניון שער הצפון שנפתח לפני כחודש  ושירת עד כה את מבוטחי קופ”ח כללית, מתרחב והחל מהבוקר (ראשון) גם קופ”ח מכבי מצטרפת למתחם החיסונים בקניון עם כ-8 עמדות שעתידות לחסן מאות  ממבוטחי קופ”ח  מכבי” מידי יום.

“בחרנו להמשיך להקצות שטח ללא עלות ולשתף פעולה בפרויקט הלאומי החשוב מתוך רצון להאצת מהלך החיסונים להנגשת החיסון לאוכלוסיות רבות יותר ולחזרה המיוחלת לשגרה ופתיחת מרכזי המסחר והקניונים” מסביר דותן שלום מנכ”ל הקניון

מתחם החיסונים יפעל במהלך כל השבוע.מידע נוסף וזימון תורים דרך מוקד כללית –מכבי

קניון שער הצפון ממוקם ב דרך חיפה 30, קרית אתא

0

משחת שיניים מלבינה, מהדורות חדשות של במבה וביסלי ומוצרים חדשים לשיער. חדש על המדף 

מותג Oral-B משיק לראשונה סדרת משחות שיניים  3D White Therapy. משחת שיניים להלבנה ולשיניים רגישות.

ד”ר פישר מרחיבה את מותג השיער המקצועי Professional ומשיקה שתי סדרות חדשות: SMOOTH&REPAIR לשיקום השיער לאחר החלקה PERFECT CURLS לשיער מתולתל.

סנו סושי משיקה מטלית לריצפה שעשויה מיקרופייבר עם מירקם בד ייחודי. המטלית מצטיינת בכושר ספיגה גבוה, בסחיטה יסודית ומהירה, ואינה משאירה סיבים וסימנים על הריצפה.

לוריאל פריז  משיק פלטת צלליות חדשה ב-16 גוונים ניוד חמים ומוזהבים,  בגימור מאט וגימור מבריק –  במהדורה מוגבלת.

מור ממן משיקה פילינג שפתיים ללא יובש וללא קילופים. מועשר בחומצה היאלרונית, מנטול וחמאת שיאה להזנה מירבית של השפתיים.

“Perrier”, מותג המים המוגזים משיק לראשונה בישראל את Perrier & Juice – בטעמי אננס-מנגו ואפרסק-דובדבן עם סודה. הטעמים החדשים ישווקו בפחיות 250 מ”ל בבודדים ובמארזי ארבע פחיות.

אסם משיקה שתי מהדורות מיוחדות של במבה, במבה בצורת לבבות ובמבה במילוי קרם קרמל מלוח.

אסם משיקה שתי מהדורות מיוחדות של ביסלי: ביסלי בטעם שום בצל וביסלי בטעם זעתר.בנוסף, אסם משיקה גם מהדורה מיוחדת של אפרופו בטעם גבינה.

חוות תקוע משיקה פטריות שיטאקי מיובשות בשמש, המכילות פי 6 ויטמין D, המיוצר באופן טבעי וללא תוספת ויטמין מלאכותי

יד מרדכי, משיק מוצר חדש על המדף: ממרח דבש עם קקאו. הממרח החדש מכיל שני רכיבים בלבד: דבש טהור, המורכב מזני דבש מובחרים של מכוורת יד מרדכי ו-קקאו.

תנובה, מרחיבה את סדרת המשקאות מבוססי שיבולת שועל ומשיקה, תחת המותג Alternative, משקה שיבולת שועל לייט במהדורה מוגבלת. המשקה מופחת שומן וטעמו עדין וניטראלי יותר לעומת שיבולת שועל רגיל.

רשת חשמל נטו משיקה את הדור הבא של הקומקום מבית CARERA בשני דגמים:קומקום נירוסטה נשלף דגם NO551 ו-קומקום זכוכית נשלף דגם NO651

0

מחר, רביעי ה- 13.1 יציעו באתר האינטרנט של פלפוט 30 אחוזי הנחה על כל המשחקים באתר.ומה יש להם להציע? קבלו 

TUMBALL 

מי יהיה זה שיפיל את החרוזים? בטח שלא אתם! משחק חדש הדורש יציבות, ריכוז והרבה זמן איכות פנוי מבטיח להקנות לכם ולילדיכם שעות של צחוק והנאה: על כל משתתף בתורו לנסות להניח חרוז על זה שלפניו, ולהשתדל שלא להפיל שום דבר בדרך. הראשון שמצליח להיפטר מכלך החרוזים שברשותו – מנצח. 

(לגילאי 4+) המחיר  60 שקל במקום 86 שקל 

BOOMTRIX

אי פעם דמיינתם מסלול מכשולים מטורף שכולו פרי יצירתכם? לא? עכשיו אפשר להתחיל! משחק ילדים חדש שמצליח להטריף גם את המבוגרים הרציניים ביותר נוחת בארץ ומאתגר את כל המשפחה: מי יצליח להקים את המסלול המטורף ביותר? טרמפולינות, מכשולים ומשגרים נמצאים לרשותכם, עליכם לבנות מסלול בצורה חכמה ומחושבת ולהקפיץ את הכדורים למטרה. מי יצליח לפגוע? מי יבנה את המסלול המרשים ביותר? והכי חשוב: מי יאסוף אחר כך הכל? כנראה שברוב המקרים, התשובה היא אמא ואבא.

(לגילאי 8+) – המחיר 117 שקל במקום 167 שקל

אשפי האשפה – שומרים על הסביבה

רוצים להקנות לילדיכם ערכים של אחריות אישית וחברתית תוך תרגול מיומנויות חיוניות? כנראה שמשחק המיחזור החדש, “אשפי האשפה” הוא בדיוק בשבילכם! בעידן בו הקיימות תופסת מקום מרכזי בסדר היום, כדאי להכניס את הילדים לעולם ירוק ונקי יותר כבר בגיל צעיר. עכשיו ניתן לפתח בו זמנית מיומנויות מיון והכללה, תיאום עין – יד וכן תרגול במילוי הוראות מדויקות. על המשתתפים במשחק למיין פסולת לפי סוגה: פסולת למחזור, פסולת רעילה, פסולת מזון או פסולת שיורים, ולהשליכה לפחים המתאימים.

(לגילאי 4+) 

אתגר הטנגרם

איך יוצרים אותיות, מספרים ובעלי חיים בעזרת שבע צורות הנדסיות בלבד? אתגר הטנגרם מוכיח כי אפשר ליצור מאות מהם! משחק קופסה המכיל שבע צורות הנדסיות פשוטות מאתגר את החשיבה היצירתית שלכם ושל ילדיכם ומאפשר לכם לעצב צורות ודמויות שכלל לא העליתם על דעתכם, ובדרך גם לפתח מיומנויות חיוניות כמו תפיסה מרחבית, פתרון בעיות וחשיבה לוגית. בצירוף חוברת הכוללת מאות דגמים ופתרונות – השמיים הם הגבול. 

(לגילאי 3+) 

הטנגרם הראשון שלי 

אם תהיתם כיצד אפשר לטפח אצל ילדיכם מגיל צעיר כישורים כמו חשיבה מתמטית – לוגית, יצירתיות ודמיון וכן פיתוח יכולות קשב וריכוז, וגם ליהנות בזמן שעושים זאת – הטנגרם הראשון שלי הוא התשובה המדויקת. שלבו את הצורות החסרות ב-40 תמונות מרהיבות, בערכה שלמה הכוללת 7 צורות מגנטיות, 40 תמונות צבעוניות, לוח וטוש מחיקים ושעות של הנאה!

(לגילאי 3+) 

אתגר הטטריס 

משחק טטריס מגנטי לכל המשפחה מזכיר לנו שגם בניינטיז ידעו לעשות משחקים לא פחות מהנים מהיום, ומציע חוויה משודרגת למשחק הישן והטוב: ערכה המכילה 40 חלקים מגנטיים, כולל סרגל מדידה מגנטי, 8 צורות ואינספור שילובים אפשריים תאפשר לכם לבחון יחד עם ילדיכם את כישורי המוטוריקה העדינה שלהם, את התפיסה המרחבית ואת הדמיון, והכי חשוב – לבחון שגם אתם לא ‘איבדתם את זה’ מאז שהייתם ילדים בעצמכם.

(לגילאי 5+)

את מוצרי “פלפוט” ניתן להשיג בחנויות פרטיות וברשתות הצעצועים והספרים, חנויות כלי כתיבה ומתנות וכן באתר פלפוט אונליין החל מ20:00 ביום רביעי ועד 8:00 ביום שלמחרת (ה׳). 

0

חודשי הקורונה אילצו את כולנו לגלות יצירתיות ולמצוא פתרונות חדשים לבעיות שצצו לאורך השנים. שרה אזולאי, העובדת באחד ההוסטלים של עמותת אקים חיפה, נדרשה לסוגיה מאתגרת במיוחד – כיצד מספקים בגדי חורף לשוהים בהוסטל ברחוב אח”י אילת שבקרית חיים, בהינתן ומדובר בקבוצת אוכלוסייה בסיכון גבוה? “בעת הזו, אנו בדרך כלל עסוקים ביציאה יחד עם הדיירים לרכישת ביגוד חורף והפעם הקורונה מנעה זאת מאתנו. החלטתי להקים את ‘בוטיק אח”י אילת’ ולהביא את חוויית הקניות אליהם. עכשיו, המשימה היא לדאוג למקום בארון”, היא אומרת.

במסגרת הפעילות המיוחדת, סודרו המוצרים בדיוק כמו בחנויות במחלקת גברים ומחלקת נשים, הלבשה תחתונה, נעליים ועוד. הוקמו תאי מדידה והותקנו בובות ראווה לבושות ומראות גוף. כך, עברו הדיירים בין המדפים, בחרו, מדדו ויצאו מאושרים עם שקית קניות ובה רכישותיהם החדשות. על אחד הדוכנים “נמכרו” תכשיטים שהכינו הדיירים עצמם ובדוכן אחר הייתה מכונת הדפסים עם מבחר הדפסים, וכל דייר שרצה לעצב בעצמו – קיבל חולצה מודפסת במקום. לצד אולם המכירה, הוקם בית קפה על פי הגדרות התו הסגול, וזוגות-זוגות נכנסו הדיירים להתכבד בקפה ועוגה. אזולאי, ממלאת מקום מנהל הוסטל אחי אילת של עמותת אקים חיפה, אף תיעדה את המקום לפני שהגיעו הדיירים: https://bit.ly/2LCrEVp“אנשי הצוות נתנו לדיירים לבחור מהמבחר הרב שהיה למדוד, כוונו אותם למידות שהם צרכים, מדדו החליפו, בחרו תכשיטים ונעלי בית שאהבו ובסוף קיבלו שקית ממותגת של בוטיק אחי אילת. לדיירים הייתה גם אפשרות להזמין בגד שרצו מאוד ולא היה בצבע או במידה הנכונה. החוויה הייתה אדירה עבור הדיירים”, היא אומרת.

אזולאי מספרת שהקורונה השפיעה מאוד על הדיירים והצוות, ושהיו רגעים קשים ואפילו קשים מאוד, אולם הצוות למד ולומד רבות מהתקופה הזו: “הכרנו הרבה יכולות של דיירים שלא ראינו אותם קודם, דאגנו למלא את הזמן בפנאי וקידום ללא הפסקה, פרויקט אחר פרויקט, השתדלנו מאוד לעשות בהוסטל את מה שהיינו עושים בשגרה בחוץ, כמו בית קפה אחת לחודש עם יריד אוכל. הדיירים נהנו מהעשייה ומהתוצאות. במובן מסוים, הקורונה עשתה לנו המון טוב, לא עצרה אותנו, להיפך”.

ההוסטל ברח’ אח”י אילת בקרית חיים של עמותת אקים חיפה, נותן מענה ל-24 דיירים ומתוכנן על-פי צורכיהם המיוחדים של דייריו, באישורם של המחלקה לשירותי הרווחה בקהילה, משרד העבודה והרווחה, המוסד לביטוח לאומי והרשות המקומית. דיירי הבית – בוגרים בגילאי 23 עד 55 עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בדרגה בינונית-נמוכה עד קשה, כולם תושבי חיפה והקריות – הן חלק מ-300 מוטבים שקיבלו שירות בצורה ישירה בשנת 2020 ע”י אקים חיפה, אולם מספר האנשים שהושפעו ונתרמו מפעילות העמותה – משפחות, רשויות מקומיות, בתי ספר, פרויקטים בקהילה, מקומות תעסוקה, תורמים, ארגונים וחברות) – עומד על 3,800. בעמותה מספרים כי גם בימים אלו, של גל שלישי של הקורונה, הפעילות נמשכת כמעט כרגיל – מערך הדיור לא הפסיק לרגע, מועדון היום ממשיך בפעילות שגרתית ותלמידי בית ספר ״גן אור״ מגיעים מדי יום. כמו כל ארגון בארץ ובעולם, גם באקים חיפה נערכו מחדש, אולם כאשר מדובר באנשים עם מוגבלויות – המצב מורכב ומסובך עוד יותר, כיוון ששגרת יומם חשובה מאין כמותה וחלק מהפעילויות אסורות על פי הנחיות התו הסגול. “משבר הקורונה טרף עבור כולנו את הקלפים. זו תקופה מבלבלת וחסרת וודאות, מהמון בחינות. הדבר הברור ביותר הוא שהצרכים של אנשים עם מוגבלויות לא נעצרו, ואולי אף גדלו”, מוסיפה סגל.

לכן, קוראת העמותה לחיפאים ותושבי האזור לתרום כרוחב ליבם ויצאה לאחרונה בקמפיין מקומי נרחב. ניתן לתרום בכתובת –  https://bit.ly/30talvhאו באמצעות אפליקציית PayBox או BIT בטלפון 054-2590816.

0

מארזים לטו בשבט, מבצעים משתלמים ומוצרי נקיון. חדש על המדף 

COOKIT, מיזם המתמחה ביצירת חוויות קולינריות ושיווק ערכות להכנה ביתית של מאכלים אהובים, משיק לכבוד ט”ו בשבט שלושה מארזים חדשים ובינהם: מארז COOKIT להכנת עוגת פירות יבשים וסנגריה ומארז COOKIT לאירוח חג עם מגוון פיצוחים ופירות יבשים.

חברת ‘נטורזה’ המתמחה בגידול ושיווק של תוצרת חקלאית ישראלית במבצע לרגל השנה האזרחית החדשה מזמינים מעל 199 שקל באתר האונליין של החברה ומקבלים מארז תותים במתנה. המבצע עד ה16.1

ליימן שליסל, יבואנית ומשווקת מוצרי מותג לואקר, מציעה בחורף הזה מבצע מפנק ומחמם במיוחד: קונים מוצרי לואקר ב-29.90 שקל ומקבלים תרמוס מעוצב, 400 מ”ל, המתאים ושימושי לימי החורף הקרים.

 

“תבליני מימון” משיקה לראשונה בישראל סדרת מוצרי פריכיות תחת מותג EXTRA מדובר בפריכיות אישיות עם כוסמת, זרעי על, צ’יה וקינואה, סדרת פריכיות מצופות שוקולד בלגי, פריכיות במאגדת וסדרת צ’יפס אורז חום מלא ללא גלוטן, ללא חומרים משמרים וללא תוספת סוכר. הפריכיות בתיבול ישווקו באריזה שומרת פריכות.

ניקול, מבית קימברלי קלארק, משיק שני מוצרים חדשים בקטגוריית המטליות הלחות שיהפכו את החיים של כולנו להרבה יותר קלים: מטליות לחות לניקוי חלונות ומראות ומטליות לחות בתוספת חומץ להברקה בקלות.

בעקבות ההצלחה של מרכך הכביסה ולאור בקשות צרכנים סנו משיקה את ריצפז פרש הום – בניחוח מרכך כביסה מקסימה BLUE BLOSSOM (בלו בלוסום) האהוב. לראשונה, נוזל לניקוי והברקת כל סוגי הרצפות בניחוח עצמתי של מרכך הכביסה בלו בלוסום עם אפקט הבישום המתמשך. 

 

“המסקרה של ביונסה” המדוברת ביותר בעולם, של מותג האיפור לוריאל פריז הגיעה לישראל. המסקרה המהפכנית Air Volume  (אייר ווליום) – משנה את כללי הנפח בעולם הריסים ומעניקה לכל סוגי הריסים מראה מלא בעל נפח עוצמתי. עם פורמולה אוורירית, קלילה והיפואלרגנית.היא מושקת לצד פלטת צלליות חדשה ב-16 גוונים ניוד חמים ומוזהבים,  בגימור מאט וגימור מבריק – במהדורה מוגבלת.

רשת הפארם Be  מבית שופרסל מציגה את “מסקרה כפרה”, מסקרה חדשה של מותג האיפור ALINE COHEN.המסקרה החדשה תושק בגוון שחור, בעלת פורמולה ייחודית עם סיבים אשר יוצרים מראה בעל ריסים ארוכים וטבעיים ומעניקים נפח.

ג’ייד מרחיבים את הצע המוצרים בסדרה ומשיקים את  – DOUBLE SERUM FIRMING LIFT COMPLEX דאבל סרום ייחודי באריזה עם תא כפול, המבוסס על גישה הוליסטית לטיפוח העור העונה על הצורך העולה של מוצרים עם רכיבים ידידותיים לעור, ממקור צמחי יעיל עם תוצאה מוכחת.

מותג הטיפוח הבינלאומי ‘גרנייה’ משיק סדרת דאודורנטים חדשה המיועדת לנשים  ולגברים,המועשרת במגנזיום ומותירה את העור רך, נעים, נושם ורענן לאורך זמן.

מור ממן משיקה פלטת צלליות יוקרתית בהשראת הריביירה הצרפתית שתעזור לכל אחת להרגיש מאפרת מקצועית וליצור את המראה שהיא חולמת עליו תוך מספר דקות.

אורביטול משיקה את SHOCKING FRESH -משחת שיניים בתוספת גרגרי מנטה לתחושת רעננות חריפה ועוצמתית במיוחד ולשמירה על בריאות החניכיים והשיניים. 

מיניליין יבואנית מוצרי החשמל המובילה והגדולה בישראל משיקה את סדרת מייבשי הכביסה של המותג השוודי Electrolux עם טכנולוגיית ה-Heat Pump  : משאבת חום במקום גוף חימום קלאסי בטמפרטורות נמוכות יותר, בהשוואה למייבשי כביסה רגילים.  בזכות הטכנולוגיה המתקדמת מתקבלת יעילות אנרגטית חסרת תקדים של עד 60% פחות צריכת אנרגיה בהשוואה למייבשי כביסה רגילים, רק בטכנולוגיה מתקדמת זו הדירוג האנרגטי הוא A ותוצאות הייבוש מושלמות.

0

ח”כ רם בן-ברק (‘יש עתיד’) גדל בנהלל ושירת בסיירת מטכ”ל. כשיצא לאזרחות גויס למוסד, ושם הגיע לתפקיד המשנה לראש אותו ארגון. לפני חמש שנים כמעט ונבחר להיות ראש המוסד. דוד חרמץ שמע ממנו שאת תודעת  השירות המשמעותי הזה הוא קיבל מאביו. בן-ברק משוכנע שזה נבע מתסכול של אביו, על כך שסבו מנע ממנו להיות קצין 

“אני דור שלישי בנהלל. סבא שלי, אהרון, היה מחלוצי המושב, שנוסד ב-1921. אבא שלי, מנחם, וגם אני נולדנו פה”, אומר רם בן-ברק (62) לשעבר המשנה לראש המוסד וכיום ח”כ מטעם ‘יש עתיד’. 

“סבא שלי היה ציוני גדול, עוד כשהתגורר ברוסיה. גם שׇם שֵם משפחתו היה בן-ברק. אין הרבה אנשים שחיו בגולה ונשאו שֵם משפחה עברי. בשנת 1907  עלה סבי לארץ עם אשתו, שמתה מאוחר יותר ממלריה. כעבור כמה שנים הוא התחתן בשנית עם אחותה הצעירה ובנהלל הם גידלו חמישה ילדים. אחת מהם, בתיה, התחתנה עם המשורר יצחק שלֵו – מכאן שבנם, הסופר מאיר שלו, הוא בן-דודי. 

“ביום הם עׅבדו את אדמות נהלל ובלילה ישבו לנסח את תקנון המושב הראשון בארץ. בין היתר הם החליטו, שכל משק יקבל 100 דונמים. שטח שהוא גדול מאוד במושגים של מושבים; אבל היו יכולים להחליט שכל אחד יקבל גם 1,000 דונם, כי העמק (יזרעאל) היה פשוט ריק”. 

השטח הגדול שניתן לכל אחד מהחברים לא יכול היה לפצות על החיים הקשים. על-פי עדותו של בן-ברק לא מעט מדור המייסדים עזבו, בשל תנאי קיום בלתי נסבלים שהיו שם בשנים הראשונות. 

“כמו כולם הם חיו בצניעות ובצמצום. המשפחה שלנו, בתקופתו של סבא, התפרנסה מפרדס, פרות ותרנגולים. בהמשך התמקצענו בתחום הרפת. עד היום אימא שלי מתפרנסת מרפת גדולה שנותרה לנו, ובה כ-100 פרות. 

“התנאים הכלכליים השתנו ב-1967”, נזכר בן-ברק, “התחיל שגשוג כלכלי, שבא לביטוי גם ברמת החיים שלנו. עד אז גרתי עם אחי הגדול ושתי אחיותיי בחדר אחד. מאז, כל אחד מאיתנו קיבל חדר משלו”. 

מצד שני, הוא מדגיש, ה’בום’ הכלכלי הזה לא העניק לילדי המשפחה פטור מהמטלות בעבודה השוטפת במשק: “כילדים עבדנו מאוד קשה. לפי הגיל שלך קיבלת את היקף המשימות ורמת הקושי שלהן. אני זוכר שבגיל ממש צעיר, עוד כתלמיד ביסודי, קמתי מוקדם בבוקר כדי להשקות את העגלים; ואז חזרתי הביתה, שטפתי ידיים ופנים והלכתי לבית הספר. עם החזרה מהלימודים הלכתי לאסוף ביצים ולאחר מכן להעביר ממטרות בשדה. אני מעריך שבכל יום עבדתי שעתיים-שלוש במשק. ואני לא זוכר את זה בתרעומת, מבחינתי זה היה בסבבה. בקטע טוב”. 

סביר להניח שהצפיות של אבא של רם היו שהוא ימשיך את המסורת המשפחתית שנוסדה בארץ ויהיה גם הוא חקלאי. אלא שגם אם כך היה, זה לא מה שעמד בראש מעיניו. ואיך ניתן ללמוד את זה? מהכינוי שהוא הדביק לו מאז היה ילד קטן. “כשהייתי בערך בן 10” משחזר בן-ברק, “אבא שלי כינה אותי ‘קפטן רם’. ולא בתדירות נמוכה, אלא באופן קבוע. עד שגם במושב כינו אותי כך במשך הרבה שנים. מגיל צעיר הוא הכניס לי לראש שהוא מצפה ממני שאני אהיה קצין בצבא. קפטן”. 

בן-ברק משוכנע שהתשוקה הזו של אביו קשורה קשר ישיר לפרק מעברו של האב, שתׅסכל אותו במשך שנים: “סבא שלי שׇלף את אבא שלי מקורס קצינים, כי המשק היה במצב כלכלי גרוע. אבא לא באמת סלח לו על זה כל חייו. זה היה אך טבעי, שהוא רצה לראות בי סוג של חוויה מתקנת – אתה תהיה קצין גם בשבילי”. 

אבל הכמיהה הזו, שלא לומר אובססיה, של אבא בן-ברק שבנו יהיה “קפטן רם”, עברה דילול משמעותי באוקטובר 1973. 

צהלת סוסים לצד רעש מחריש אוזניים של מטוסים. בן-ברק באורווה שבנחלתו (צילום: דוד חרמץ)

     

      #  #  #  

“אחי הבכור, זהר (שנקרא על שמו של זוריק דיין, אביו של ח”כ עוזי דיין, שנפל ב-48′; ד”ח) שירת בגולני ונפל בקרב על כיבוש רמת הגולן במלחמת יום-הכיפורים. כשזהר נהרג הייתי נער בן 15. מצב הרוח בבית השתנה מהקצה לקצה. מי שתפסה את הפיקוד בבית הייתה אימא שלי, פנינה. היא הרימה אותנו מהקרשים. היא עשתה את הכל כדי שהחיים יחזרו לתלם. זה קרה אפילו זמן קצר לאחר נפילתו. עד היום אני זוכר איך במהלך ה’שבעה’ היא עודדה אותי לצאת עם חברים לראות סרט בגבת. אז זה היה נראה לי מוזר. בהמשך הבנתי כמה עוצמה וכוחות חיים אימא צריכה, כדי לשלוח לסרט את הבן שלה שיושב ‘שבעה’ על בן אחר שלה”.  

ואיך אבא שלך מתפקד אחרי הנפילה של זהר, אני שואל. “המוות שלו היה נקודת תפנית. זה היה הרגע שבו הוא פשוט כבה. כן, הוא תׅפקד; כן, הוא עבד, אבל הוא היה כבוי. מאז גם לא שמעתי אותו קורא לי ‘קפטן רם’. מצד שני, אני זוכר שבאותה עת הוא התחיל לכנות אותי שותף. ‘אנחנו שותפים’, הוא אמר. וככזה התחיל להתייעץ איתי בכל הנושאים שקשורים למשק”.  

תגיד, אני שואל אותו, אתה זוכר אחרי שאחיך נפל, שיחות עם אביך על אופי השירות הצבאי המתקרב שלך? האם הוא רמז לך שהוא מעדיף שתשרת במקום בטוח יותר? “אני לא זוכר שיחות כאלה”, הוא עונה. “אתה צריך להבין גם את הרקע של המקום הזה, וזה יסביר לך למה קשה שתתקיים שיחה מפורשת כזו. יש במקום הזה, בנהלל, משהו מאוד מיוחד שקשור לביטחון המדינה. תודעה חזקה מאוד של שירות מאוד משמעותי. יש פה 30 חללי צה”ל שקבורים בבית הקברות הצבאי. וזה היה עוד כשהיינו מושב של 500-600 איש (כיום, לפי הוויקיפדיה, מתגוררים קרוב ל-1,000 תושבים במקום; ד”ח). כמעט כל משפחה פה שׅלמה מחיר דמים – בן או אח. היום, למען האמת, הדרישה הפנימית הזו במושב לשירות עילית שהוא הכרחי, התמתנה. וטוב שכך. אני זוכר את אחד החברים פה כשהודח מסיירת מטכ”ל. זה דבר שקורה לא אחת ביחידה. אבל הוא לא יכול היה לעבור על כך לסדר היום. שלושה שבועות אחרי זה הוא תקע לעצמו כדור בראש. 

“זיכרון חזק שיש לי, שכל פעם שנכנס לפה חבר חדש, אבא שאל אותו באופן קבוע היכן הוא משרת או שירת. מכאן תבין למה לא היה סיכוי, שהוא יבקש או ירמוז שאלך לשרת שירות לא משמעותי”.

אבל יש גם צד שני: משפחה שאיבדה בן והורים שצריכים לחתום לבנם הצעיר שרוצה להתגייס ליחידה קרבית. אז אולי אביו התבייש לבקש ממנו ללכת להיות ג’ובניק, אבל האם הוא ימצא כוחות נפש לחתום במו ידיו על אישור, שיסכן את חיי בנו היחיד שנותר לו?  

“אין ספק”, אומר בן-ברק, “הקטע של לחתום לי לשירות קרבי היה סאגה רצינית אצלנו. אימא שלי לא הייתה מוכנה לחתום ואבא שלי היה קרוע: מצד אחד רצה לראות אותי כקצין, אבל מצד שני… ואני רציתי מאוד שירות קרבי. עזר ויצמן, שהיה חבר טוב של ההורים שלי, ניסה לשכנע אותי להיות פקח טיסה. לא הסכמתי. בסוף הגעתי לסוג של פשרה עם ההורים שלי: אני אנסה להתקבל לסיירת מטכ”ל, ואם לא אתקבל או אודח אלך להיות פקח טיסה”. 

“כצפוי בנהלל”, ממשיך בן-ברק, “כל הכיתה שלי הלכה למבדקים בסיירת מטכ”ל, אבל רק שניים התקבלו. אני הייתי אחד מהשניים”.                                         

                                             #  #  #  

בוויקיפדיה בערך ‘רם בן-ברק’ כתוב שהוא התגייס ב-1976 לסיירת מטכ”ל ומיד נוסף המידע הבא: הוא לקח חלק בפעולת ההשתלטות בפיגוע החטיפה במשגב-עם. 

אז מה, אני שואל אותו בנימה קצת מתגרה, ארבע שנים מהגיוס שלך ועד למשגב-עם לא עשית משהו משמעותי? “אל תדאג”, הוא מרגיע, “עשיתי ועוד איך עשיתי. משגב-עם התפרסם כי זה היה אירוע שהתקשורת כיסתה אותו, אבל סיירת מטכ”ל לא יושבת ומחכה שיהיה אירוע כמו משגב-עם. מרגע שגמרת את המסלול ב’יחידה’, אתה עובד על איזשהו מבצע ייעודי. זו שגרת השירות שלך. לתכנן ולהוציא מבצע לפועל, לוקח לפעמים חצי שנה ולפעמים 10 חודשים. לאורך השירות שלך בסיירת מטכ”ל יוצא לך בדרך כלל לקחת חלק במבצע אחד או שניים או שלושה. אני, בגלל שהייתי קצין ובגלל שהיה לי מזל, עשיתי במהלך השירות שישה מבצעים ייעודיים. במסגרת סיירת מטכ”ל הייתי בסעודיה, בסוריה, בעיראק. כמעט כל מדינה שתגיד במזה”ת – היית שם”. 

ב-7 באפריל 1980 חדרה חוליית מחבלים למשגב-עם והשתלטה על בית הילדים של הקיבוץ. על סיירת מטכ”ל הוטלה המשימה לנטרל את המחבלים ולחלץ את החטופים בשלום. 

מה היה התפקיד שלך באותה פעולה, אני שואל אותו. “הייתי בכוח שקפץ למרפסת דרך הגג ומשם חדרנו לזירה”, הוא עונה ומיד הזיכרון שלו מפליג לנהלל: “אבל מבחינתי האירוע הזה התחיל כשהייתי בבית. פתאום מגיע טלפון שקורא לי להגיע בדחיפות. כולם ישבו באותה עת בסלון המשפחתי, כולל חברתי שהיום היא אשתי. תחשוב מה עובר על ההורים שלי, כשהם רואים אותי עוזב את הבית. הם כמובן ידעו במה מדובר. כל נושא החטיפה קיבל הרי כיסוי נון-סטופ בתקשורת. גם לא צריך להיות בוגר היחידה, כדי לדעת שאירוע מחבלים הוא אירוע ברמת סיכון גבוהה. היה ברור לי שבני משפחתי נמצאים במתח בלתי נתפס. מוטרפים מדאגה. ולכן גם מבחינה משפחתית, זה היה אירוע בסדר גודל מז’ורי.

“כשהכל הסתיים, ביקשתי מהמסוק שהחזיר אותנו שיוריד אותי בבסיס חיל האוויר ברמת דוד; כי לשם הגעתי עם הרכב של אבא שלי. פתאום אני רואה את אבא שלי מחכה לי בש”ג. הוא הגיע לשם עם האופנוע שלי. הדרך חזרה הביתה הייתה הזויה לגמרי: אבא שלי רכוב על האופנוע נסע לפני עם אורות מהבהבים, כמו במשמר כבוד. כשנכנסו לנהלל הוא גם התחיל לצפור במקצב. זה היה מחזה מרגש עד דמעות; במיוחד שהיה ברור לי מה עובר לו בראש ומה עובר לו בלב באותה שעה, כשהוא מחזיר אותי הביתה בשלום”.  

                                           #  #  #  

רם בן-ברק ואשתו ד”ר איילת עמישב בן-ברק, רופאה במחלקת המטו-אונקולוגית ילדים בבי”ח רמב”ם, מתגוררים בנחלה שהייתה שייכת לסבא שלו. בקדמת הנחלה בית דו-קומתי, בו מתגוררת בקומה השנייה – אׅמו של בן-ברק, ובקומה הראשונה – החותנת שלו. “אני קורא לבית בו מתגוררות כיום האמהות שלנו ‘בית דיור מוגן’. אשתי רופאה ואני הנדי-מן, בעל ידיים טכניות טובות; כך שהן מקבלות מאיתנו שירות מקצועי של דיור מוגן 24/7”, הוא אומר בחיוך.  

כשראיון עיתונאי מתקיים בפרגולה מחוץ לבית במושב, רעשי הרקע הצפויים הם של טרקטור, פרה גועה או כבשה פועה. לא בנהלל. ברגע מסוים לא ניתן היה לשמוע דבר מלבד רעש מנועים, שהיה מליגה אחרת. מי שהיו אחראים לזיהום השמיעתי הסמיך והבוטה הזה היו מטוסי קרב של חיל האוויר, שהמריאו מבסיסם הקרוב ברמת דוד. תושבים המתגוררים קרוב לנתב”ג ומקללים את מר גורלם, מוזמנים לבוא ולהתנחם בעמק יזרעאל בשעה שכזו. “זה לא כל-כך נורא”, צעק לעברי בעל הבית באותן דקות ארוכות. “זה כולה רבע שעה, פעם ביום-יומיים”. ולמרות צעקותיו, לא בטוח ששמעתי בבירור את הנתונים ששיתפתי אתכם במשפט הקודם.  

לזוג בן-ברק שלושה ילדים – בן ושתי בנות, בטווח הגילאים 24-33. 

 “שתי הבנות שלי התחתנו עם דתיים שגרים במצפה הושעיה”, מצליח להפתיע אותי חבר הכנסת מ’יש עתיד’. “שניהם עשו שירות צבאי מאוד משמעותי: האחד מפקד טייסת והשני ב’שלדג’. אם זה לא היה קורה, זה לא היה יכול לצאת לפועל”, הוא מתבדח משהו, ברוח נהללית של פעם.  

אגב חתנים דתיים – בן-ברק ממשיך להפתיע אותי, כשהוא מספר עד כמה שמירת המסורת הייתה חשובה למייסדי נהלל: “לא רק שמייסדי המקום הקצו שטח ומשאבים כלכליים לצורך הקמת בית-כנסת ותׅחזוקו השוטף; הם גם הביאו רב, נתנו לו נחלה בחינם במרכז המושב, וכל תפקידו היה לדאוג לשמר את המסורת בקרב התושבים והנוער. הוא היה אחראי, בין היתר, על עריכת בריתות, בר-מצוות, חתונות”. 

אותו רב – זכריה כהן שמו – נחשב לדמות מיתולוגית באותה עת. הוא הגיע לכאן בתחילת המאה הקודמת, כשהוא צועד את כל הדרך ברגל מתימן לארץ ישראל. כך לפחות לפי הגרסה האגדית של אנשי העמק. אמיתי או לא, אין ספק שהעובדה שמייסדי נהלל – חילונים שהגיעו כולם מאירופה – ביקשו מרב מהעדה התימנית שיהיה הרב של המושב שלהם, הוא פריט היסטורי-מקומי מעניין ביותר. 

בהמשך כיהן כרב כלל המושבים. מותו של הרב זכריה כהן הפך לטרגדיה מקומית מתגלגלת: ערב מלחמת ששת הימים הוא נסע, כטרמפיסט, במכוניתה של אביבה גפן, בת נהלל ואחותו של משה דיין. המכונית התהפכה והרב מת מפצעיו. בעיתונות של אז דווח כי בהלווייתו השתתפו למעלה מ-1,000 מתושבי העמק. כמה חודשים לאחר מכן רגשות האשמה הכריעו את הנהגת, והיא נטלה את חייה בידיה.  

במהלך הראיון השתמש בן-ברק מספר פעמים במילה ‘העיגול’. מתברר שזה מושג אלטרנטיבי, פנימי, של הילידים לשם ‘נהלל’. לא בלי סיבה: נהלל, כפי שנראית ממעוף הציפור, מפורסמת בצורת העיגול שיוצרים הבתים והמשקים שלה. וגם זה לא מקרי. כך היא תוכננה ע”י האדריכל ריכארד קאופמן, כדי לתת מענה ביטחוני מקסימאלי ליישוב שהיה אז די בודד בשטח. 

 

                                            #  #  #  

ב-1981 השתחרר מהצבא. “רצו שאני אמשיך בסיירת”, הוא אומר, “אבל החלטתי שאני משתחרר. כשלמדתי במכינה לאוניברסיטה, פנו אליי מהמוסד. הם חיפשו עתודה פיקודית לאגף מבצעים מיוחדים”. 

את מרבית שירותו עשה ביחידת ‘קשת’, שמשימתה העיקרית – איסוף מודיעיני באמצעים טכנולוגיים. על מה שעשה שם, הוא לא ממש משתף. גם שיטוט ברשת לא ימצא אׅזכור של שמו לפעולות שעשה באותן שנים. מלבד אחת. דווקא זו שכשלה. באפריל 1991 יצא בן-ברק עם חוליה עליה פיקד לקפריסין, לצורך איסוף מודיעיני משגרירות איראן בניקוסיה. שוטר מקומי שחשד בהם, עצר אותם. תמונותיהם התפרסמו בעולם כולו. בסרט ‘המוסד סיפור כיסוי’ סיפר בן-ברק על חוויותיו מהכלא. הוא ואנשיו עברו “חקירות לא נעימות”, כהגדרתו. “אבל הכי קשה היה שנשלל ממך החופש”. המעצר, הוא הוסיף, הותיר בו את רישומו בעיקר בגלל הציניות והשמחה לאיד שחש מצד כמה עיתונאים ישראליים, שסיקרו את הפרשה ואף ניסו לדובב בתרגילי הונאה את אביו. לחלק מהם הוא לא שכח זאת עד היום.

למרות פאדיחה מבצעית זו, לא רק שהוא לא הודח מהארגון, ב-2004  מונה להיות ראש יחידת ‘קשת’. בהמשך נבחר למשנה לראש המוסד. 

גר בנחלה בנהלל, בה התגוררו אביו וסבו. בן-ברק בביתו (צילום: דוד חרמץ)

בדצמבר 2015 התמודד מול יוסי כהן ו-נ’ על תפקיד ראש המוסד. זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות המדינה, שההכרזה מי יהיה ראש המוסד נׅתנה על-ידי ראש הממשלה בשידור חי בטלוויזיה. כמה שעות קודם לאותה הודעה טלוויזיונית קיבל בן-ברק טלפון. “הייתי בדרך הביתה, כשהתקשרו מלשכת ראש הממשלה. אמרו לי שעוד מעט ראש הממשלה אמור להתקשר אליי. החסרתי פעימה. הייתי בטוח שנתניהו הולך להודיע לי שהתמניתי לתפקיד ראש המוסד. היינו שלושה מתמודדים, ואני אומר את זה בלי להוריד מכבודם של יוסי כהן ו-נ’ – הם ראויים מאוד ויוסי הוא ראש מוסד טוב מאוד – אבל ברגעים ההם הייתי אופטימי. התקשרתי לאשתי. ‘איילת, בואי הביתה’, אמרתי לה. רציתי שהיא תהיה לצידי ברגעים החשובים האלה”. 

במטבח בביתם הם ישבו על קוצים וחיכו בקוצר רוח לצלצול הטלפון שהתמהמה. כשזה קרה סוף-סוף הבין בן-ברק שפרק המוסד בחייו הסתיים. בתחילת 2018 הודיע על הצטרפותו למפלגת ‘יש עתיד’ ומאפריל 2019 הוא מכהן מטעמה בכנסת ישראל. 

 

0

תכשיטים לגברים, גרביים עם תמונות של אהובכם וארנק עם חריטת תמונה. האופנה מעולם לא הייתה ייחודית יותר

אתגר הנינג’ה חצה את גבולות המסך והצטרף לקולקציית תכשיטי גברים של המותג האיטלקי Brosway שמשקפת את השילוב שבין התכשיט הזוהר לגבריות מחוספסת תוך שילוב אלמנטים מעולמות הצבא, ותרבות מטפסי ההרים.

בין היתר מציעה הקולקציה שרשראות חוליות מפלדת אל-חלד בגווני כסף או זהב שחור עם תליון מחבר שאקל בגימור מוזהב, טבעות דמויות אום בורג המשחקות עם המתח שבין תעשייתי ליוקרתי ובין גימור מט למבריק, צמידי חוליות עם סוגרי טבעות קי-לוק המזכירים רתמות מטפסי הרים. צמידים המשחקים עם מראה של אזיקי הביטחון של מטפסים, וצמידים המשלבים שרשרת דסקית בגרסת אובר-סייז בגימור שחור מט.

טווח מחירים: החל מ-199 שקל ועד- 779 שקל להשיג בסניפי ובאתר רשת ג’נטלמן

חברת piconwallet מציעה רעיון מקורי למתנה שיכול להיות פיתרון יצירתי במיוחד ועם זאת אישי הרעיון החדשני והמקורי של חריטת תמונה על ארנק, מהווה הפתעה מרגשת שתלווה את נושא הארנק לאורך זמן.

הארנקים מגיעים עם אפשרות לחריטת ברכה אישית מבפנים או מבחוץ, שמקפיצה את המתנה והופכת אותה למיוחדת ובעלת ערך.את הארנקים ניתן להזמין אונליין באתר של חנות המתנות באקלס.באתר תיהנו משירות אישי ומהיר, ומגוון ארנקים נוחים ואיכותיים העשויים מעור מלא.

שוגיס מותג האקססוריז הצעיר משיקים את קולקציית החורף החדשה שתכלול: את הגרביים המוכרות והאהובות לצד פריטים חדשים כמו כובע גרב, חם צוואר, מצעים, בקבוק מים חמים, מטריה ואף בהמשך צפויים להתווסף פריטים נוספים לקולקציה.

היתרון, הוא שבשוגיס כל אחד יכול להזמין כל פריט עם הפרצוף שלו, של האדם האהוב עליו, חיית המחמד שלו או כל אחד שרוצים להפתיע בצירוף גרפיקה מיוחדת מוכנה מראש להזמנה עד הבית בתוך ימים אחדים. המחירים נעים בין 79 -379 שקל. 

בימים אלה מושק מוצר חדשני אשר יקל את עבודתם של מעצבי השיער ויעניק אפקט של מספרה גם בבית:  FOX EYES נועד לייצור אפקט של עיניים מתוחות וגבות מורמות בקלות מהירות ויעילות . המוצר  מיוצר בטכנולוגיה הכי חדישה ועשוי מהחומרים האיכותיים ביותר. הוא מגיע בשני גוונים שמתאימים לכל סוגי וגווני השיער. סרט המתיחה מיוצר בטכנולוגיה הכי חזקה שיש, מתכוונן למידת ראשך על ידי הגדלתו, הקטנתו ורמת המתיחה הרצויה ונתפס ע”י קליפסים חזקים לשיער.המחיר 90 שקל. ניתן להשיג באתר. 

רשת GOLF& KIDS  במבצעי סוף עונה כולל מבצע של 50% הנחה על קולקציית החורף. טווח מחירים לפריטים בהנחה: 19.95-89.95שקל.

מחירים לדוגמא: ג’קט ג’ינס RABEL ב74.95 שקל, מעילון פרווה ב64.95 שקל, סט פוטר ב59.95 שקל. המבצע בתוקף עד 25.1. להשיג באתר גולף קידס

 

0

ניחוחות חדשים ל”סוד”, חטיפי שוקולד חדשים ושמן זית מראשית המסיק. חדש על המדף 

ענקית הטופו הישראלית, משק ויילר, משיקה בימים אלה מוצרי טופו חדשים וראשונים מסוגם בארץ, המיוצרים מחומוס בשני טעמים- טבעי ומעושן, והוא עשוי מגרגירי חומוס ומים בלבד, ללא חומרים משמרים וללא כל הנדסה גנטית.

שטראוס משיקים  QUAKER: OAT FLAKES , פתיתי שיבולת שועל קראנצ’יים בשני טעמים חדשים: דבש וחמוציות המכילים עד 42% שיבולת שועל (35% בטעם החמוציות, 42% בטעם הדבש),  ומהווים פתרון מושלם לארוחת בוקר מהירה וטעימה בתוספת חלב, יוגורט או כנשנוש.

המותג Fitness משיק את סדרת קרקר THIN  עם השקת 2 מוצרים נוספים, טעימים במיוחד המכילים ירקות – קרקר פיטנס THIN בתוספת בטטה או בתוספת סלק.

חטיפי השוקולד של “caring candies” – הגיעו לישראל והם כוללים שוקולד מריר וחלב העשויים מרכיבים טבעיים ומכילים מעט מאוד פחמימות. בסדרה 5 טעמים שוקולד מריר עם שבבים של דובדבנים חמוצים, שוקולד מריר עם שבבי מנטה, שוקולד חלב, שוקולד חלב עם שבבי מנטה, ושוקולד חלב עם שבבי טופי.

“משק אחיה” משיקה מהדורה מיוחדת של שמן הזית הטרי והמודגש ביותר בשנה: שמן זית ראשית המסיק

חברת “נפטון” משיקה ממרח חדש – “ממרח עגבניות בתוספת שמן זית”. שמצטרף לסדרת הממרחים של החברה, ישדרג והוא ללא מונוסודיום גלוטמט או צבעי מאכל.

Mad4Twix: מעבר להנאה של שתיית קפה עם Twix מתוק, ניתן גם להשתתף בפעילות מתוקה ו”משוגעת” ברשת – כל מי שירכוש אחד ממוצרי  Twix מוזמן להיכנס לאינסטגרם  של twixisrael, להשתתף בפעילות #Mad4Twix ולקבל אפשרות לזכות במכונת קפה ובמגוון פרסים, במהלך חודש ינואר 2021.

סוגת משיקים את “קמח שמרים פיצה” לאפיית פיצה בניחוח איטלקי בקלות ובמהירות. הקמח פותח בשיתוף פעולה עם טחנות הקמח שטיבל והשף-אופה ארז קומרובסקי שעמלו יחד על פיתוח הרכב המצרכים המדויק להכנת פיצה משובחת וקלה לאפיה.

כריות, המותג המוביל בשוק דגני הילדים והנוער בישראל, ממשיך להפתיע ומשיק מהדורה חדשה וחלומית במיוחד: כריות בטעם קרמל – דגנים במילוי קרם מפנק בטעם קרמל.

טבעול משיקה שלושה מוצרי נאגטס ירקות המורכבים משילובים של ירקות מגוונים בצבעים שונים: נאגטס ירקות כתומים – חטיפי דלורית, בטטה וגזר בציפוי פריך המכיל גזר; נאגטס ירקות ירוקים – חטיפי ברוקולי, קישוא ואפונה בציפוי פריך המכיל ברוקולי ונאגטס ירקות לבנים – חטיפי כרובית,תפוח אדמה ובצל בציפוי פריך המכיל כרובית.

מור ממן משיקה שמן לזקן UN VISAGE DE VOYOU בעל פורמולה ייחודית המכילה תערובת שמנים ששומרת על שיער הזקן מטופח עם ריח מדהים ומגע רך ונעים.את הליין מוביל אחיה הצעיר של מור, אביב ממן, בן ה-23, דוגמן עם רזומה.לרכישה: mormamancosmetics.com

סנו מדיק משיקה אל-סבון היגייני לידיים בתוספת אלוורה. אל-סבון לידיים של סנו מדיק מועשר באלוורה ובתמצית תה ירוק בנוסחה מיוחדת לשמירה על היגיינת הידיים, המעניקה לחות והגנה לעור כפות הידיים.

בימים אלה משיק המותג Kleenex , את Kleenex Lotion החדש, טישו מועשר בקלנדולה, אלוורה וויטמין E ובמארז זוגי נח לנשיאה.

פינוק משיק מהדורה מיוחדת וחגיגית  בתוספת שמן חוחובה מגיעה עם עיצוב ייחודי באווירת סוף השנה וקבלת שנת 2021,סדרת המוצרים כוללת שמפו, מרכך ותחליב רחצה.

חברת הקוסמטיקה הישראלית ביופור (BIOFOR) בפרויקט מיוחד “ללא פילטרים” ומציגה שיתוף פעולה עם כוכבת המרוץ למיליון אן זיוי, שמציגה פילינג המבוסס על קריסטלים זעירים “סקין בראש” Skin Brush. ניתן לרכוש מקוסמטיקאית אונליין.

סוד משיק את FRESH CONTROL לרגעים אקטיביים, סדרת מרככי כביסה מרוכזים,עם טכנולוגיית בישום חדשנית לנטרול ריחות לא נעימים כוללת שני ניחוחות Cool Fresh ו Floral Crisp.

SUPHERB,  משיקה תוסף חדש, ויטמיני C ו-D פלוס אבץ בכמוסה אחת. מדובר בפורמולה חדשנית, ועדכנית, לתמיכה בהגנה הטבעית, המשלבת שלושה רכיבים אשר נחקרו ונמצאו כפועלים יחד לחיזוק מערכת החיסון.