ליאת ואילן מגור נפגשו במקרה, אבל לקח להם שלושה ימים להחליט שהם מתחתנים. כשחזרו לצפון כדי להגשים חלומם בדבר הקמת הספא הגלילי, אילן אובחן עם גידול אגרסיבי בראשו. היא התמודדה עם עליות ומורדות דרמטיות במצבו הרפואי, תביעה נגד חברת ביטוח ואמהות יחידנית. אחרי שהקימה את ‘בן עמי חווית אירוח וספא בגליל’ היא מספרת איך מנהלים במקביל 4 קריירות וגידול ילדים, האם הצליחה ליצור זוגיות חדשה אחרי סיפור אהבה כה עוצמתי וכמה מתיחות בטחונית משפיעה גם על העסקים

היא רק בת 39 וכבר נראה שליאת מגור הספיקה לעבור חיים שלמים. היא ילידת נהריה המתגוררת כיום בבן עמי. אם לשניים,  אלמנה חמש שנים מבעלה אילן.  סיפור האהבה שלהם עוצמתי, מעורר השראה אך גם כאב. אחרי שירותה הצבאי עברה למרכז הארץ ללימודי מנהל עסקים וראיית חשבון.  יום אחד ישבה בבית קפה עם חברים, אילן הגיעה לשם, הם דיברו וכמו נכנסו לעולם משלהם, הם החליפו בינהם מספרי טלפן ואחרי שלושה ימים החליטו להתחתן.

– פשוט ככה...

“ידענו שזה זה. אי אפשר להסביר את ההתאמה בינינו, זו הייתה אהבה ממבט ראשון, שנינו סיימנו קשרים רציניים אבל זה היה כמו להיות במקום ובזמן הנכונים, חיבור נשמתי ועוצמתי ברמות שקשה לתאר, התאמנו בכל המובנים”.

ליאת הייתה  בת 26 ואילן מבוגר ממנה בשלוש שנים, כשאחרי תשעה חודשי חברות הם אכן נישאו. כשהייתה בשנת הלימודים האחרונה אביה קנה לה שטח בישוב הצפוני נוה זיו והם נדרשו לקבל החלטה, מה לעשות עם השטח. אילן היה אז מנהל מערכות מידע במשרד פרסום גדול במרכז ולמרות זאת הציע שיעברו להתגורר בצפון. הם התיישבו בנוה זיו, ובינתיים החלו לחפש מקום שבו יבנו את המקום שאילן חלם עליו- מתחם עם בריכות מרפא וחדרי אירוח, בינתיים נולד בנם הבכור ליאם, כשמלאו לו שלוש ליאת נכנסה להריון עם יהלי. האושר והתכנונים התנפצו יום אחד, בנובמבר 2007, כשאילן איבד שליטה והתמוטט בביתם. בבית החולים הוא אובחן עם גידול בראשו. בדיקה נוספת של MRI העלתה שמדובר בגידול אגרסיבי שגודלו 7 סנטימטרים ולבני הזוג נאמר כי אין כמעט מי ששורד אותו וכי תוחלת החיים שהוא מאפשר לבעליו לא עולה על שנה.

“זה גידול שאסור לגעת בו  והוא גדל כל כך מהר כמו דיו שמתפשט אם זורקים אותו על ספוג. המנתח באיכילוב נתן לו שלושה חודשים לחיות”, נזכרת מגור בגרון חנוק.

– מה עובר לך בראש ברגעים האלה?

“לשמוע את זה היה עבורי יותר קשה אפילו מהמוות של אילן. הרגשתי שאין לי כוח לסחוב את עצמי, עד שאבא שלי אמר לי ‘יש לך ילד ועוד אחד בדרך, אין פריבילגיה. תרימי את עצמך ואנחנו נעזור בכל מה שצריך’. אני טיפוס רציונלי ואיכשהוא הצלחתי לאסוף את עצמי והחלטתי לא לוותר. אילן היה אז בן 34 והיה אחוז אחד לפי הסטטיסטיקה שהוא היה מצליח לצאת מזה, אבל החלטתי שלא להרים ידיים”.

בינתיים מצבו של אילן החמיר, ידו ורגלו הימניים שותקו ודיבורו נפגע. אחרי חודש בבית חולים הרופא שחרר אותם הביתה ל-3 ימים אבל בלילה הראשון כבר חזרו לשם. המנתח הורה לליאת לכנס את כל המשפחה כי הוא מכניס את אילן לניתוח ולא בטוח שאחר כך הוא יזהה את משפחתו.

“אני בן אדם מאוד מאמין, משום מקום אני רואה ספר תהילים מונח באיכילוב, הסניטר הכניס אותו לניתוח ואני מתפללת ובוכה, מתחננת לנס. פתאום המנתח החליט בינתיים שלא לנתח כי “תמיד אפשר לנתח” ובינתיים לשלוח את אילן לטיפולי הקרנות.

אילן החל בהקרנות ובמקביל לקח כדור מסוים, ההתדרדרות נעצרה אבל הוא עדיין התקשה בהליכה, לא יכל להחזיק כלום בידו הימנית, היה מותש והקריח לגמרי. תהליך לא קל עבור גבר שהיה תמיד מטופח והאסתטיקה הייתה כל כך חשובה עבורו. כעבור זמן מה נאמר כי הגידול חזר לפעול. ברוב יאושה, מגור חיפשה שביב של תקווה וקיבלה מידע מצוות מומחים של אוניברסיטת הווארד שסיפרו לה על תרופה ביולוגית מאריכת חיים, רק שזו לא נכללה בסל התרופות ומחירה 25 אלף שקל לחודש .

חברת הביטוח שלהם אמרה שהיא זכאית רק למימון של 75 אחוז, מגור לא הסתפקה בכך , קנתה את התרופה אמנם ובינתיים תבעה את חברת הביטוח. היא זכתה בתביעה ובסופו של דבר קיבלה רטרואקטיבית את כל ההפרש. אילן חזר לחיים הרגילים, הגידול קפה והוא שב לתפקוד מלא. הוא שוב נהג, נרשם ללימודי עיצוב כפי שחלם, לקח את הילדים לגן מדי יום. אחרי שנתיים משרד הבריאות החליט לשלול לו את הרישיון, ואילן לקח זאת קשה ונשבר. “הוא תמיד היה זה ששאבתי ממנו כוחות וראה את חצי הכוס המלאה ועכשיו בכה. אחרי שבוע הכל חוזר חזרה, מהר מאוד התדרדרות שהובילה אותו לכסא גלגלים, הפסיק לדבר, גמגם וסבל מכאבים. ניסיתי טיפולים בקליניקה פרטית והרופא שם אמר לי ‘ליאת, תרפי זה אבוד, חבל שתמשיכי להוציא כספים.

אילן שהה עוד ארבעה חודשים בבית החולים, מצבו התדרדר עד שהפך לצמח וב-20 ליולי נפטר והוא רק בן 37, מותיר מאחוריו שני בנים שהספיק להכיר, את ליאם בן ה-6 ויהלי בן השנתיים וחצי שבהחלט דומים לאבא.

ליאת ניסתה להמשיך עם חייה, לתפקד עם שני הילדם ובעזרתם אימה ומטפלות אחרי שגרו שנה בקיבוץ געתון הם עברו ב-2012 לבן עמי, מה שהתחבר עם החלום של אילן להקים מעין אתר נופש של בריכות, אירוח ופינוקים. היא חברה לאורן שליט שאביו צבי הוא בעל הקרקע והם הקימו יחדיו את ‘בן עמי חווית אירוח וספא בגליל’, תושב האזור ואיש העסקים אדם בר לב הוא בעל המניות ומגור היא מנהלת המקום בפועל.

המיקום במושב, העיצוב האלגנטי והחשיבה התכנונית יצרו מקום קסום. אחד האלמנטים הייחודיים היא הוילה שכוללת מטבח נרחב ומעין סלון וגם שמונה צימרים שלכל אחד כניסה נפרדת,כך שהי אמתאימה לאירוח של משפחה מורחבת או קבוצה. המקום כולל גם בריכה חיצונית ופנימית, ג’קוזי, בראסרי שמציע ארוחות בוקר ומגוון טיפולים ועיסויים ליחיד ולזוגות. המקום מתאים גם לאירועים קטנים שיכללו עד 150 איש.

“יצרנו תחושה של בועה”, היא אומרת,  “קודם כל אתה נכנס למושב ואחר כך למקום הזה שהוא פרטי, שקט, אנשים באים לנוח להתנתק, לחוות משהו אחר במיוחד מי שרגיל לחיות בעיר. הגליל מלא בצימרים או במתחמי ספא, אצלנו יש חווית אירוח מלאה”.

140127_IMG_3092

כשיש מתיחות בטחונית באזור זה משפיע גם על העסקים, היא מודה. “הרי החיילים החטופים נחטפו בזרעית שזה לא רחוק מכאן. אני זוכרת שכילדה הייתי שואלת אם היריות שאני שומעת הם מהצד שלנו. היינו משחקים בחוץ וזה היה חלק מהשגירה. כשפורצת מלחמה היא פורצת בכל הכוח אבל למדנו לחיות עם זה”.

ניהול הספא הוא רק נדבך אחד בשלל עיסוקיה. היא גם מנהלת כספים בחברת אלדן , מנהלת כספים גם כן בחברת נדל”ן פרטית ויבואנית בחברה של ריהוט גן וגינה. וכמובן גם אמא. איך היא מספיקה הכל? “פשוט קמה ב-5:00 בבוקר והולכת לישון ב-23:00 בלילה. כשאתה נמצא בעולם העסקים קשה להוריד את הרגל מהגז אבל היום למדתי לעצור. אני אלופה בניהול זמן. אין לי תחביבים אבל אני אפילו מספיקה לשבת עם בני הקטן בערב, להקריא לו סיפור ולקחת את הילדים אחר הצהריים לחוגים”.

ברור שאי אפשר שלא לברר איתה אם יש זוגיות אחרת בחייה. אז כן, הוא רווק עסוק בן 48 והם נותנים ספייס אחד לשני ובעיקר נפגשים בסופי שבוע. “אף אחד לא אומר שאם חיים באותו בית זה מה שעובד . אנחנו יחד בעיקר בשביל הכיף וההנאה. גם הוא עסוק עם החיים שלו. בתחלה לא חשבתי שככה זה יתאים לי כי יש עניין של ללכת עם הזרם אבל אחר כך הבנתי שכן. פרק א’ וב’ בזוגיות זה עולם אחר לגמרי, אני לא אותה ליאת. במראה אני רואה מישהי אחרת לגמרי עם כל מה שעברתי אני כמו בת 60 מבחינת האישיות. בגלל זה גם כיוונתי למישהו מבוגר ממני”.

-היה קשה לשחרר את העבר ולהכנס לקשר חדש?

“כן, לקח לי המון זמן. רק לפני שלוש שנים הצלחתי. הייתה לי אהבה ענקית. אמרתי בהספדה של אילן שגם אם היו אומרים לי מראש שזה מה שיקרה, לא הייתי מוותרת. זה לא סתם שהתחתנו כל כך מהר, כי פשוט לא היה הרבה זמן . זה היה פרק זמן של קצת פחות מעשר שנים שבו היינו אמורים להפוך לזוג, להקים בית וכנראה שהוא סיים את החלק שלו.

 

תגובות