זה לא חדש כי בשנים האחרונות ,קיימת זליגה משמעותית של התעשייה מחוץ לגבולות מדינת ישראל וכל זאת על חשבון המוחות וכוח העבודה מהטובים ביותר שלנו. מחסור בהכשרה של דור צעיר בתחום כוח האדם שהולך ומצטמצם והחלטות שמגיעות מגבוהה בנושא הן רק חלק קטן מהעובדות שמדאיגות יותר מכל את גבי סלע, האיש שגדל והתחנך על ערכיו האידיאולוגים של סטף ורטהימר, כעת מבין היטב כי אין עתיד להתקדמות התעשייה בישראל.
״תעשיית המתכת והעיבוד השבבי הולכת וגוועת משנה לשנה ונראה כי לא מתפתחת כל מגמה חיובית בתחום״, נתחיל מהעובדה שהחינוך לטכנולוגיה ולערכים כבר לא קיים ובמקום זה הטרנדים השולטים במסלולי הלימוד המרכזיים הינם בתחומים שלא מאפשרים תרומה של כוח עבודה צעיר לתעשיית המתכת, מנגד גם לא מספקים כוח עבודה זר ,התעשייה הביטחונית מערימה קשיים רבים עלינו המפעלים והספקים, אין פיקוח ויד מכוונת בנושא מה שהוביל וממשיך להוביל לקריסת התעשייה במדינת ישראל.
גבי סלע, המייסד והמנכ"ל של "סלע מערכות" נשמע כמעט מיואש, כשהוא מדבר על מצב התעשייה בישראל, האיש שהקים חזון ציוני והשקיע את מרצו לאורך השנים בחברה הוותיקה שהקים בפריפריה, מטעמי ציונות ואהבה למדינה, כעת הוא די משוכנע שלא רק שחברתו לא תתקיים בעתיד הקרוב, אלא התעשייה הישראלית בכלל.
סלע מערכות מכונות בע״מ הוקמה בשנת 1990, ומשנת 2002 הפכה להיות בבעלותו של המלאה של גבי (66) ובנו אלעד (43).עם השנים הפכה החברה למפעל מתכת הפועל ברמה גבוהה ביותר בעל איכויות על וטכנולוגיות מתקדמות. החברה עוסקת בעיבוד שבבי ממוחשב ברמות הגבוהות ביותר , חריטה, כרסום ובנוסף הרכבת מכלולים מכניים, אלקטרו מכניים ואלקטרוניים כולל רכישת רכיבים מרחבי העולם.
חברת ״סלע״ מוסמכת ע״י מכון התקנים הישראלי ונושאת תו תקן מתעופה ועד רפואה ובכלל. החברה מוכרת כיצרנית ראשי הדפסה למיטב החברות בארץ, כולל הדפסה תלת מימדית וכדומה.
בחברה מועסקים כשבעים איש והיא ממוקמת באזור התעשייה של מעלות תרשיחא, גבי סלע הקים אותה אחרי שפרש בגיל 38 מחברת ישקר. "התחלתי מכלום, מאפס, המנטור שלי היה סטף ורטהיימר, גדלתי על ברכיו וכל מה שאני יודע למדתי אצלו, אם זה הטיפול בעובדים ובלקוחות ,תרומה למדינה ולקהילה. כיום רוב המפעלים נמכרים לחברות זרות מה שמדגיש את ביטול האידיאולוגיה שעל פיה התחנכתי שערכיה דוגלים בציונות והדדיות.
החלטות הממשלה:
לדבריו, ״החינוך הטכנולוגי כבר מזמן לא קיים, אם בעבר היו בתי ספר מקצועיים כמו רשת עמל, אורט ויד סינגלובסקי לטכנולוגיה ועיבוד שבבי אז בשנים האחרונות הממשלה החליטה שאין יותר מקום ללימוד התחומים הללו ובמקום זה נפתחים עוד ועוד מוסדות לימוד בתחום האומנות והמוסיקה ועוד כל מיני מקצועות ערטילאיים ולא מבוקשים שזה נחמד ויפה, אולם נשכחו המקצועות הטכנולוגיים, אלו שבעזרתם נבנתה פה תעשיה שלמה והאיזון לא נישמר.בנוסף לכך החליטה הממשלה להביא עובדים זרים לביצוע עבודות תשתיות וכבישים פה במדינה, כמו גם לתחום הבינוי ועובדים מתאילנד והפיליפינים לתחום הסיעוד, עשרות פועלי בניין נחתו לא מזמן באוקרינה במסגרת פיילוט להעסקת עובדים זרים ממדינות חוץ בענף הבניין, מדוע המדינה לא משכילה להציע את אותו הדבר עבוד תעשיית המתכת? פועל יוצא של החלטות שגויות אלה, מותיר אותנו הספקים והמפעלים לבד במערכה ללא כוח עבודה זר וגם ללא כוח עבודה מקומי.כמו כן, באוצר מדברים על תמריצים להכשרת נהגי אוטובוס, השר כץ מציע מענקים והטבות למתגייסים לתפקיד נהג אוטובוס, ומה עם תמריצים לעובדים בתעשיית המתכת? שכן התייחסות הממשלה כלפי התעשייה במובנים האלו, היא ללא ספק מזלזלת ומכפירה״.
לאחרונה, התבשרנו כי שר הכלכלה חנך מפעל חדש של חברת אלביט מערכות, אכן מחווה יפה, אך ראוי לציין כי המפעל נחנך בגאורגיה ולא בישראל, מה הקשר בין שר הכלכלה למפעל בגיאורגיה, לא עדיף שיתמוך במפעל בישראל? בושה וכלימה!
הלקוחות בתעשייה:
בלב כבד, המילים האלו יוצאות מפיו של גבי סלע, לדבריו ״ החברות הגדולות במשק ,מעמידות את המפעלים והספקים במחירים ודרישות לא הגיוניים כלל.למשל: חברה ביטחונית המחייבת לעבוד לפי תקנים שבכדי לעמוד בתקנים אלו נדרשים הספקים להוציא עשרות אלפי שקלים בשנה וזה רק עבור סיקורים ורגולציות בלבד, כשעל פניו זה נישמע הגיוני, אולם, מאידך ניתן למצוא חלקים של החברות אצל כל בית מלאכה בעל מכונה או שניים, אז איפה החשיבות של התקנים ומדוע להערים קשיים ודרישות מאתנו עבור תקנים? לצערנו בפועל, את אף אחד זה לא מעניין והחברות הגדולות ממשיכות לעשות בנו כבשלהם ובהתמודדות לא הוגנת.
