כעובדה ניתן לקבוע כי בכל ארגון עסקי קיים אובדן

מטרת כל ארגון עסקי היא התייעלות והגדלת הריווחיות, אחת הדרכים הטובות ביותר כדי להקטין הוצאות ולשפר את הריווחיות היא הפחתת האובדן הקיים.

ככל שרמת האובדן גדולה יותר , כך ניכרת מהר יותר תוצאת עבודת אנשי מניעת האובדן. כשרמת האובדן קטנה יחסית, קיים קושי גדול יותר לצמצמו- יש להגיע למצב אידיאלי ולבצע פעולות כדי לשמרו, שימורו מתבצע על ידי פעולות פיקוח ובקרה המגנות עליו ויוצרות רמת הרתעה בארגון.

אם מחלקים את סוגי האובדן לשניים:

אובדן ישיר: אובדן ישיר מורגש מייד בנתונים הכספיים,ובזמן אמת.

כדי לדעת מהי רמת האומדן הישיר , יש לבצע ספירות מלאי (בדרך כלל ספירה נערכת פעם או פעמיים בשנה) יש לחשב את המלאי הקיים בספרים (מחשב) מול מלאי שנספר בפועל כך שמתקבל הפרש כספי ממחיר הקניה (ראה משוואה ראשונה. תמונת מצב זו נותנת אינדיקציה לגבי האובדן הכספי.

אובדן עקיף:התייחסות פרטנית למוצר שנגנב

אנו כבעלי או מנהלי עסקים, מצפים ועושים כל שביכולתנו כדי שההשקעה שלנו תניב רווחים , במידה והדבר אינו עולה בידינו, התוצאה המתקבל היא הפסד כספי.

כדי לכסות על הפסד זה , אנו נאלצים למכור יותר על מנת שהרווחים יצמצמו את ההפסד שנגרם.

דוגמא בסיסית:

עלות מוצר:360 שקל

מחיר מכירה 450 שקל

כדי לכסות עלות מוצר אחד שנגנב/נעלם/נפגם יש למכור ארבעה מוצרים באותו מתח מחירים!

מלבד הנזק הישיר של גניבת המוצר יש להביא בחשבון את פוטנציאל הרווח שלא מומש בחמשת המוצרים (המוצר שנעלם +ארבעת המוצרים שנמכרו על מנת לכסות על הנזק)

מתוך הספר "סוד התוצאה"

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY