העדה הדרוזית נפרדה מגיבור: סמל תאמר עוסמאן הובא למנוחות

במעמד קורע לב, ליוו השבוע (רביעי) מאות מתושבי כפר יאסיף וסביבתו את סמל תאמר עוסמאן (21) למנוחת עולמים. עוסמאן, לוחם מגדוד נחשון בחטיבת כפיר, נפל בהיתקלות עם מחבלים בצפון רצועת עזה, והפך לחלל ה-13 מהעדה הדרוזית במלחמה הנוכחית.

איתן אלחדז ברק

 

מתחם קבר הנביא אל-חד'ר בכפר יאסיף היה גדוש במאות אנשים – בני משפחה, חברים, מכרים ואנשי ציבור – שהגיעו לחלוק כבוד אחרון ללוחם הצעיר. אווירת יגון כבדה שררה במקום, כשדמעות זולגות מעיניים רבות.

חבריו של עוסמאן, שהגיעו מכל רחבי הארץ, סיפרו על ההלם והכאב שאחזו בהם עם היוודע דבר מותו. הם תיארו אותו כחבר צנוע, חייכן, חברותי ואהוב, שתמיד היה מוכן לעזור. "כל החיים היו לפניו", סיפרו בכאב.

"קורבן השכול מסרב לעצור"

המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, השייח מוואפק טריף, ספד בדמעות לעוסמאן: "ההודעה הנוראה מכל, הבן החייל תאמר נפל בקרב בדרום, ברצועת עזה, במלחמה הקשה והארורה. מסע השכול הכבד מנשוא נוחת לו היום בכפר יאסיף, וגובה את חייו של צעיר שבקושי מלאו לו שני עשורים, צעיר שעשה את הכל ממש את הכל בכדי לשרת שירות צבאי משמעותי ביחידה לוחמת וכך לתרום למדינה… אף כאשר סיים תאמר את לימודי ההנדסאי… נלחם להגיע ליחידה קרבית, נלחם בכדי להילחם למען המדינה… נלחם עד כדי חירוף נפש עד אשר נפל בקרב… הרי זה החינוך שננהג בבית הוריו בכפר יאסיף, חינוך לנתינה, לסיוע לזולת, להקרבה… אנו עדה מאמינה בגורל, מקבלים אותו בהכנעה באמונה שלמה… תאמר מצטרף לרשימת החללים הדרוזים שנפלו במלחמת חרבות ברזל, רשימת כבוד שאף משפחה לא מייחלת לחלל… זה המחיר שהעדה הדרוזית נאלצת לשלם במסגרת הנשיאה בנטל השירות והשותפות בחיים במדינה… לצערי רק העדה הדרוזית מקיימת ומיישמת את חלקה בחוזה גם כנגד מחירים קשים מכואבים. ומנגד, המדינה איננה ממלאה את חובותיה כלפיה… זכויות לבנינו לא צריכות להיות על תנאי או בגדר הטבה… הגיע העת לשוויון מלא גם בחובות, גם בזכויות… הישוב כפר יאסיף שנפרד היום מתאמר, הוא הוכחה לכך… מתפללים כאן מהמקום הקדוש… בחזרת החטופים, חזרת התושבים לבתיהם בדרום ולשלום לכל המדינות באזור".

"הלב כואב ודואג"

בן משפחתו של תאמר ספד לו: "על כל אובדן של חייל מחיילי צה"ל… התעקש להגיע ליחידת כפיר הלוחמת בכל הגזרות… ניצבים בחזית הראשית, הנלחמים למען ביטחון המדינה, מודים לכם על החיבוק שהענקתם לתאמר, תקוותנו, שהמלחמות יפסקו והחטופים והחטופות יחזרו הביתה לשלום עם כל חיילינו".

מפקדו ספד לו: "אמש איבדה מדינת ישראל את אחד מטובי בניה… תאמר, אנו מלווים אותך היום בדרכך האחרונה למנוחת עולמים… כאב גדול, צער עמוק… התגייסת ביוני 23 לחיל התקשוב בתור טכנאי רשתות, התעקשת… להיות לוחם וכך היה, לא ויתרת והגעת לחטיבת כפיר… מתוך רצון לקחת חלק בשמירה ובהגנה על מדינת ישראל… ברגעים אלה ממשיכים בלחימה במקום בו נפלת כגיבור… בחירתו של תאמר להתגייס לשירות קרבי… היו גאים בתאמר, בדרכו המיוחדת ובעוז רוחו… אנו כואבים איתכם עד מאוד… דעו לכם כי החיבור שלנו נשזר לעד… תאמר… השארת חותם בקרב חבריך ומפקדיך… שמחת החיים, הצניעות, האכפתיות, החתירה למגע ואהבתך הגדולה למדינה ותושביה לעד תהיה חלק מאיתנו".

שר החינוך יואב קיש, שנכח בהלוויה כנציג הממשלה, אמר למשפחה השכולה: "משפחת עוסמאן היקרה… מחיר כבד… והברית הדמים שיש במדינת ישראל… מהעדה הדרוזית מהקמתה ממשיכה בכאב רב… מול עזה וגם פה בצפון מול חיזבאללה… הקורבן שלכם, של המשפחה ושל העדה כולה לעד יהיה על ליבנו וזכרו… יהיה זכרו ברוך".

הלוויתו של סמל תאמר עוסמאן הותירה את כל הנוכחים בתחושת עצב וכאב. זיכרו של תאמר, גיבור צעיר שנפל במילוי תפקידו, יישאר חקוק בלבבותיהם של רבים.

על מנהגי האבלות של העדה הדרוזית :

 

מקום קדוש עם סיפור מפתיע:
ידעתם שעד 1958, המקום שבו נערך הטקס היה בית פרטי? רק לאחר שחזון נגלה לשיח' אבו מחמד עקאב אלמוע'רבי, התגלה המקום כקדוש והפך למקאם.
בין גלגול נשמות למציאות כואבת:
מנהגי הקבורה הדרוזים, המושפעים מאמונה בגלגול נשמות, שונים מאוד מהמוכר לנו. בתי הקברות הדרוזים נטולי מצבות וטקסי אזכרה, והקברים נפתחים מחדש לאחר מספר שנים. יוצאי דופן הם בתי הקברות הצבאיים, שם זוכים החללים למצבות ולטקסי זיכרון, כמחווה לשירותם למדינה.
חדר הנצח:
לאחר הטקס הרשמי, יצאה תהלוכה מרגשת (בכפר יאסיף) אל עבר מבנה בטון פשוט בצד הדרך. שם, בחדר קטן וללא שילוט, הונח ארונו של תאמר בין בני משפחתו שהלכו לעולמם. דלת הברזל נסגרה במנעול ונאטמה בדבק חם, סמל לסופיות ולכאב העמוק.

 

 

 

 

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY