נהריה, פנינת התיירות של הגליל המערבי, עיר של חופים קסומים ושדרות תוססות, הפכה בימים אלו לזירת קרב. מטחי טילים בלתי פוסקים מלבנון קורעים את השמיים, משאירים אחריהם שובל של הרס ופחד. האזעקות הפכו לפסקול קבוע, מלוות בבהלה ובריצה למרחבים מוגנים ובתו שבועיים 4 אזרחים הרוגים והתושבים אובדי עצות
איתן אלחדז ברק
קולות של פחד ותקוה
בין ההריסות ובין רגעי החרדה, נשמעים קולותיהם של תושבי נהריה – קולות של פחד, אבל גם של חוסן ותקוה. ילדים מספרים על לילות ללא שינה, על משחקים שהופסקו באמצע ועל הפחד לצאת מהבית. הורים מתארים את החשש לשלום ילדיהם ואת הקושי לשמור על שגרה.
"אנחנו לא נוותר על הבית שלנו"
אך למרות הקושי, רוחם של תושבי נהריה לא נשברה. "אנחנו לא נוותר על הבית שלנו", אומרת תושבת העיר, "נהריה חזקה, נתגבר גם על זה". רבים מהתושבים מתנדבים לסייע לנזקקים, תומכים אחד בשני ומנסים לשמור על שגרת חיים, עד כמה שניתן.
"הממשלה חייבת להתעורר"
ראש העיר, רונן מרלי, אינו חוסך ביקורת כלפי הממשלה. הוא דורש פעולה נחרצת שתשים סוף למתקפה ותחזיר את הביטחון לתושבים. "אנחנו לא מוכנים להיות ברווזים במטווח", הוא זועק, "הממשלה חייבת להתעורר".
על ביקורו של השליח המיוחד של ארה"ב עמוס הוכשטיין בישראל על רקע המגעים להפסקת אש בגבול הצפוני, אמר מרלי: "הוא מוזמן לנהריה, וגם נתניהו, וכשהם יראו גופות – אולי הם יבינו מה הולך פה. מדברים איתי דיבורים באוויר, ואנשים נהרגים כאן, מה זה עוזר לנו".
החיים בין אזעקה לאזעקה"
החיים בנהריה הפכו למרוץ נגד הזמן. בין אזעקה לאזעקה, תושבים מנסים לשמור על שגרת חיים, לצאת לעבודה, לקנות מצרכים, לשלוח את הילדים לבית הספר. אך הפחד מלווה אותם לכל מקום. "כל יציאה מהבית היא כמו רולטה רוסית", אומר תושב העיר, "אתה אף פעם לא יודע מתי תשמע את האזעקה הבאה".
"הילדים בוכים בלילה"
הילדים, שחייהם התהפכו בן לילה, מתקשים להתמודד עם המציאות החדשה. הם סובלים מסיוטים, מהתקפי חרדה, מקשיי ריכוז. "הילדים בוכים בלילה", מספרת אם בצער, "הם מפחדים לצאת מהבית, מפחדים ללכת לבית הספר, מפחדים להישאר לבד".
בראין, סמל לאובדן היקר
מותו הטרגי של בראין דירקטור, בן 27, הותיר את תושבי נהריה המומים וכואבים. בראין, ששהה בעיר במסגרת עבודתו, הוא סמל לאובדן היקר ולמחיר הכבד שגובה המלחמה.
נהריה, עיר שלא תישבר
סיפורה של נהריה בימים אלו הוא סיפור של עיר תחת מצור, עיר שנאבקת על חייה. זהו סיפור של פחד, אבל גם של גבורה, של סולידריות ושל אמונה בימים טובים יותר. נהריה, למרות הכל, מסרבת להיכנע. היא ממשיכה לחיות, לנשום ולקוות.
