לקראת שבוע הספר העברי פגשנו את נחמה לבנדל אמנית ויוצרת שהופכת ספרים שנזרקים לציורים מופשטים, פסלים מעוצבים ואיך הכל קשור למהפכה הדיגיטלית

חדר העבודה של האמנית נחמה לבנדל בכניסה לכפר האמנים עין הוד לא יכול להותיר אותך אדיש.מכל עבר ניבטים אלייך ספרים שלא נועדו לקריאה. תחת ידיה וללא שימוש כמעט בעזרים היא מקימה לתחייה ספרים שהושלכו לפח לציורי נוף שרק מבט מקרוב ניתן להבחין בקפלי הנייר. כך גם המונומנטים היחודים שניצבים בפינות החדר. לבנדל למעשה פיתחה שיטת יצירה מקורית שמתכתבת עם העידן הדיגיטלי הפוסט תעשייתי בו לא אחת ספרים מוצאים את דרכם אל הפחים “אני נותנת לספר חיים אחרים” אומרת לבנדל “אני מפרקת את הספר לגורמים. התוכן לא מעניין אותי. אני מוציאה את הכריכות ואת הדפים הראשונים אותם דפים ריקים שרק הזמן ניכר עליהם בגוונים השונים שנוצרים על הנייר עם הזמן. איתם אני יוצרת נופים חדשים. מציאות אחרת. אני משתמשת בספרים כחומר גלם. התחלתי עם העניין בשנת 2000 כאשר הייתי בגרמניה. כבת לאב ניצול שואה מצאתי ספרים משומשים בשוק הפשפשים שם. עד אותה תקופה עסקתי בציור ‘רגיל’ ומה שקרה זה שלקחתי את הספרים לסטודיו שלי ושיחקתי איתם. בראש הידהד לי המשפט הידוע ‘במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו בני אדם’ ובאמת העבודה הראשונה שלי עסקה בפחד בפני הזר”.

משם לבנדל הלכה ופיתחה את שיטת העבודה הייחודית שלה עם הספרים “האריגה של הדפים יחדיו מבטאת עבורית אקט סימבולי לכך שאנו אורגים אותיות למילים, מילים למשפטים. ואז לרעיונות. ואיך אותם רעיונות יושבים לנו בראש כאידאות מאוד חשובות וכל זה הופך למבנה שקשה לנו להיפתר ממנו”.

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY