הצבעים, הצלילים והמסורת חוזרים לנצרת: בעוד רחובות העיר מתמלאים בהמוני חוגגים, נראה כי השנה חג המולד בנצרת הוא הרבה יותר מאירוע דתי – הוא הצהרת כוונות של עיר שמנסה להמציא את עצמה מחדש. מהתפוסה המלאה במלונות ועד לתהלוכות הענק, האווירה ברחובות משדרת חיוניות שנשחקה בשנים האחרונות.

איתן אלחדז ברק

 

הקסם שעל ההר: פירמידות אדומות ואוכל כשר

במלון גולדן קראון הר הקפיצה, החגיגה היא ישראלית להפליא. 260 החדרים מלאים עד אפס מקום באורחים מהארץ, שבאו לספוג מעט מאירופה כאן בגליל. לצד הבריכה המוארת, שבה צפה פירמידה מרשימה של תריסר כדורי ענק אדומים, פעל שוק חג מולד תוסס. השוק, המציע אמנות, צעצועים ואוכל כשר, הצליח לייצר שילוב ייחודי של מסורת נוצרית עם מענה לקהל המקומי.

טארק שחאדה, מנהל המלון ודמות מוכרת בענף התיירות בעיר, מביט בסיפוק בקהל המקיף את הבריכה. עבורו, השוק הוא אמנם "Breakeven" כלכלי, אך הרווח האמיתי טמון בתפוסה המלאה ובחזרת האמון של המטייל הישראלי בנצרת.


מסורת תחת פיקוח: "אל־מאוכב" והאתגר הביטחוני

בלב העשייה עומדת העמותה הקתולית "אל־מאוכב", בראשות נביל תותרי. השנה, הפעילות הגיעה לשיאים חדשים:

  • מופעי כריסמס: למעלה מ-3,000 צופים בארבעה מופעים שונים.

  • שוק החג המרכזי: 35 אלף מבקרים פקדו את השוק בקרבת כנסיית הבשורה במהלך עשרה ימים.

  • מודל המכירה: בשל דרישות אבטחה מחמירות שהוכתבו כלקח מאסון מירון, הכניסה לאירועים הוגבלה ל-2,000 איש בכל רגע נתון, מה שהוביל למעבר למכירת כרטיסים מבוקרת (25 ש"ח לשוק האורתודוקסי).

היום, בשיאו של החג, תצעד ברחוב פאולוס השישי "תהלוכת השלום והאחווה". עם כ-25 אלף צועדים וקהל צפוי של כ-50 אלף איש, התהלוכה צפויה לצבוע את העיר בחגיגה של צבע ומוזיקה שתסתיים ברובע הכנסיות.


רוח חדשה במסדרונות העירייה

אי אפשר לנתק את חגיגות החג מהדרמה הפוליטית המטלטלת את העיר. לאחר עשור של שלטון עלי סלאם, שהסתיים בהדחה על ידי משרד הפנים ובפרשת "מבוך הכסף" (שבמסגרתה נעצרו בכירים בעירייה ובארגוני פשיעה), נצרת מנוהלת כעת על ידי ועדה קרואה.

בראש הוועדה עומד יעקב אפרתי, דמות מנוסה במערכות הציבוריות (לשעבר מנכ"ל משרד הפנים ומנהל מקרקעי ישראל), ולצידו המנכ"לית נאהדה מנסור. יחד, הם מנסים לייצב את הספינה, לנקות את האשפה מהרחובות ולהחזיר את האכיפה והסדר לעיר שסבלה מגירעונות ענק ומחדירת פשיעה. עבור תושבי נצרת, החג השנה הוא אולי גם תקווה לניקיון כפיים, לא רק ברחובות, אלא גם במסדרונות השלטון.

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY