הקפה אצל רפי, האדום המוצדק והתודה להוא שהרחיק את שכטר. שבוע הדרבי קבע שחיפה ירוקה. למכבי יש את דקל, להפועל נשאר רק את מגרלשווילי ולגבי המריבה בין בנין לגבאי… יש צד ברור
עוד שבת בלי כדורגל בחיפה ובלית ברירה אני מצטרף לבני, יואב ללגום קפה בשכונה. מזג אויר קריר והנה יוצאת אלינו מתוך המבנה המחומם שרית עטר (בעלת השם המחייב), פונה אליי ואומרת: "היית חייב לכתוש אותו?". אני אפילו לא מבין למה כוונתה והיא ממשיכה: "הוא כזה רזה ואתה השתמשת נגדו בכל הארסנל שברשותך". רפי, הבעלים של הקפה וכדורגלן בעברו, השיב לה: "יוסי בניון היה השחקן הטוב ביותר בישראל, אבל הוא מבייש את עברו". אחריו מצטרף לשיחה מאיר, המבוגר במקום ואוהד חיפה מזה עידנים. הוא מוסיף שאם בניון היה משחק בתקופת אהרון אמר, הוא לא יכול היה לצחצח את נעליו. התחושה שם באותה קפה, היתה כמו של פעם. תחושה של דרבי באוויר. תחושה שכל מה שמעניין את הג'מעה זה המשחק ביום שני. האמת? התגעגעתי ובלי שהספקתי לעשות יותר מדי, יום שני גם הגיע. שוב אני בין האוהדים ולמרות שהפועל מארחת את המשחק, האוהדים ברובם לובשים ירוק ונותנים לקבוצה שלהם אוירה ביתית. בעיטה חופשית והאדומים מובילים. לאחר כמה דקות אנו מתעודדים מחדש כאשר הקפטן של הפועל מורחק. עכשיו תגידו לי אתם, כאשר מגן רץ כתף אל כתף עם חלוץ יריב לאורך הקו, השופטים רואים בכך מעשה לגיטימי. אלא שהבלם האמור העדיף להשתמש בידו ומצא עצמו מחוץ למגרש. מה כל כך שנוי במחלוקת פה? לא אטען שאני אובייקטיבי ואיני מכיר גם אנשים כאלה, אבל השופט החליט לפצות את הפועל בכדור עונשין, שבאמת היה שנוי במחלוקת. אותו שופט, לא שרק במחצית השנייה לפנדל, למרות שכל מי שעיניים בראשו ראה את פלט מוכשל בגסות ברחבה.
הדקות נקפו, לא ראינו מהיכן תבוא הישועה והנה שני שערי בזק ומצב הרוח בשמים, רק מתפללים שהשופט לא ישרוק למחצית לפני שמכבי תשלים מהפך. את הסוף אתם יודעים, רוני לוי ביצע את החילופים המתבקשים. חן עזרא הוכיח שאין שני לו בכדורים נייחים ודקל קינן, שכנראה סרט הקפטן לא ממש הכביד עליו, התרומם, נגח לשער והציב עצמו העונה ככובש מצטיין. גם בתחום ההגנה הוא עושה את שלו. פשוט תענוג.
פרט שולי שאני מבקש להוסיף. לדעתי על ראשי הקבוצה לשלוח זר פרחים לשופט המשחק בגביע הטוטו, על הכרטיס האדום ששלף לעבר איתי שכטר. בלעדיו נראתה הקבוצה מחוברת הרבה יותר ודי לחכימא.
מהפועל חיפה לא נותר הרבה להתפעל. היחיד שמשך את העין הוא המגן השמאלי מגרלשווילי, שהוכיח שעדיין לא נס ליחו ואחרי כמה פריצות באגף הוא שוב ושוב הוכיח שלא שכח את תורת המשחק.
על העימות בין גבאי ובנין לא אכנס, למרות שכל מי שמכיר אותי יודע מי מהשניים ראוי בעיניי לתפקידו.
