גינה קהילתית בנווה דוד בחיפה טווה סיפור מרגש של חוסן, הגירה וזהות. החל מהחודש תערוכה חדשה במוזיאון העיר חיפה מספרת את סיפורה של אותה גינה יחודית
איתן אלחדז ברק
בלב שכונת נווה דוד בחיפה, בין בניינים מתפוררים למתחמי פינוי-בינוי עתידיים, שוכנת גינה קהילתית פורחת. גן עדן ירוק זה, המטופח באהבה על ידי תושבי השכונה מזה כעשור, הוא הרבה יותר מסתם ריאה ירוקה בלב העיר. זוהי עדות חיה לסיפור יוצא דופן על חוסן קהילתי, הגירה וזהות, ויצירה של מרחב לימינלי בו מיטשטשים הגבולות בין עבר להווה, ובין הרצון להיות ישראלי גאה לבין השורשים האתיופיים העמוקים.
גברא: חקלאים בלב העיר
החודש נפתחה במוזיאון העיר חיפה תערוכת יחיד חדשה בשם "גברא" (חקלאי באמהרית), פרי יצירתה של האמנית רבקה בלאי. התערוכה, המוצגת עד סוף חודש מרץ, מספרת את סיפורה של הגינה הקהילתית בנווה דוד דרך עיניה של בלאי, שעלתה מאתיופיה בשנת 1994. במשך שנה תיעדה בלאי את אביה, שלוקח חלק בטיפוח הגינה, ואת שאר חברי הקהילה האתיופית בשכונה, בתוך המרחב הירוק והייחודי הזה.
"העלייה מאתיופיה שינתה את אורח חייהם של העולים", מספרת בלאי. "היא אילצה אותם למצוא מקצועות ומקומות פרנסה חדשים, רחוקים מהאדמה ומהחקלאות שהיו חלק בלתי נפרד מחייהם באתיופיה. אך בליבם ובזהותם, כל אחד מהם הוא עדיין "גֵּבֵרֵא – חקלאי".
מתוך הסרט של רבקה בלאי
הגינה, אם כן, מאפשרת להם להתחבר מחדש לשורשיהם, לעסוק בפעילות המוכרת והאהובה, ולמצוא נחמה ומרגוע בלב העיר הסואנת. "אנשים מגיעים לכאן אחרי העבודה ומשקיעים בזה שעות", אומרת בלאי. "הם מגדלים כאן תפוחי אדמה, בצל, שום, פפאיות, בננות, אבוקדו, תירס ואפילו תירס אתיופי. גיליתי שיש להם המון ידע חקלאי שלא הכרתי, ועד כמה יש להם כוח ופוטנציאל לעשות דברים מופלאים".
הקשר המתחדש דרך העדשה
תהליך התיעוד לא רק חשף בפני בלאי עולם שלם של ידע וניסיון, אלא גם קירב אותה אל אביה. "הקשר בינינו הפך לקרוב יותר", היא משתפת. "אמנם עם פחות מילים ויותר דרך המצלמה, הכרתי אותו מעבר ליחסי 'אבא ובת'".
בין כאן לשם: דואליות של זהות
יפעת אשכנזי, אוצרת התערוכה, מדגישה את חשיבות הייצוג של קהילות מגוונות במוזיאון העיר. "כשראיתי לראשונה את התוצרים של רבקה, הבנתי שזה פרויקט שחייב להיות מוצג כאן", היא אומרת. "מביקור בגינה ומהסתכלות על העבודות של רבקה עולים כל כך הרבה סמלים שקשורים להגירה, להסתגלות ולזהות. אפשר לראות, למשל, את היסודות שהוקמו בגינה עבור 'גוג'ו' – בית אתיופי מסורתי שמעולם לא הושלמה בנייתו. הצבנו מבנה דומה גם בתערוכה, כדי לדבר על הדואליות הזו: מחד, ההסתגלות והרצון העז להכות שורש בישראל, ומאידך, הגעגוע למקום שממנו באו".
שדה החלומות בנווה דוד
התמונות של בלאי מתעדות רגעים קטנים מתוך העבודה החקלאית המתישה. גברים יהודים-אתיופים מלאי הדרת כבוד עובדים את האדמה, זורעים ושותלים, מטפחים וקוצרים. בעוד שבמרחב הציבורי הישראלי, גברים אלו, בני הדור הראשון להגירה, נתפסים לעיתים כאבודים בין שתי תרבויות, בתמונות של בלאי הם משתקפים כבעלי נוכחות, חוסן וחיבור עמוק לטבע.
יש בתמונות אלה רפרוף לתמונות החלוצים שגאלו אדמות בתחילת המאה שעברה. אך הגברים של הגינה הקהילתית בנווה דוד גואלים אדמה אחרת – אדמת המעברה הישנה. הם גואלים את זהותם שהודחקה, ומחזירים עטרה ליושנה.
התערוכה "גברא" היא 'שדה החלומות' של קהילת יוצאי אתיופיה בנווה דוד. כמו בסרט הקולנוע הקלאסי, הקסם קורה מעצמו, "ומחזיר את האנשים בזמן", כפי שמציינת אשכנזי. הגינה, כמו התערוכה, היא מרחב של ריפוי, של חיבור ושל תקווה.
תאריך נעילה: 31.3.25
מיקום: מוזיאון העיר חיפה – שדרות בן גוריון 11 חיפה
