חיפה על המפה

הבוגרים של מחלקת האדריכלות של המרכז האקדמי ויצו חיפה מעניקים מקום של כבוד לעיר בה יושב המרכז- חיפה, ומתעסקים בה ובמאפייניה האורבניים בעבודות המוצגות בתערוכת הבוגרים

הסטודנטים של המרכז האקדמי ויצו חיפה שמו לעצמם מטרה ברורה- באמצעות תערוכת הבוגרים להעביר מסרים אקטיביסטיים ולתרום לשיח הפוליטי והחברתי בו הם חיים, בעיר חיפה ובחברה הישראלית. כל אחד בדרכו הייחודית משתף את הקהל בביקורת או חוויה אישית, שמקורן בחקר של נושאים אקולוגיים, חברתיים, פוליטיים, סביבתיים ולאומיים, אשר נוגעים בכל אחד מאיתנו. התערוכה וכך גם העבודות מורכבות מדיסציפלינות רבות, המשקפות את מורכבות הנושאים. 

בין הסוגיות שהסטודנטים מהמחלקה לאדריכלות בחרו לעסוק בפרויקטי הגמר, עולים נושאים סביבתיים, פוליטיים, חברתיים ועירוניים. כן, בדומה לכל שנה. אולם הפעם, הדגש הוא על הקונפליקט בין אוטופיה למציאות. לדברי פרופ’ אדר’ אירית צרף נתניהו, ראש המחלקה לארכיטקטורה: “בכל אחד מהנושאים עולה קונפליקט שדרכו הסטודנטים מראים כיצד העשייה האדריכלית, בכל קנה מידה ובכל מקום, יכולה להיות מעורבת בחזון אופטימי לחיים, לתרבות ולסביבה טובים יותר. אנו מחייבים עמדה אישית, מחייבים סוגיות שהדיון בהן, דרך הפרויקטים, תורם לשיח הציבורי ולא רק ל”דיסיפלינה” “.

סטודנטים רבים בחרו לשתף את קהל הצופים בתפיסתם האישית לעיר חיפה, בה הם מתגוררים מילדות או כסטודנטים בויצו, ולהציג חזון חדש לשכונות העיר.

הסטודנט ניב מזרחי מציג בעבודתו[ת]עשייה פרויקט העוסק בזהותה של חיפה כעיר תעשייה ובהשלכות הסביבתיות שנגרמות מאותה תעשייה שהעיר כה מזוהה עמה. אורכו של מפרץ חיפה כ-12 קילומטרים,הוא ממוקם במרכזו של מטרופולין חיפה כנופו התעשייתי חולש על קו הרקיע של המפרץ. אזור זה מאופיין ב”מגה” מפעלים העוסקים בעיקר בתעשייה הפטרוכימית ובייצור אנרגיה המהוה כ-25% מהייצור בישראל. במהלך השנים תעשיות אלו ממשיכות לגדול ולאיים על מרחב העיר, דבר המוביל למפגעים סביבתיים רבים בין היתר באיכות מקורות המים והטבע של העיר בנוסף לאחוז תחלואה גבוה של מחלות שונות בקרב תושבי חיפה וערי המפרץ. המהלך השנים לא נעשה שום ניסיון לשלב את התעשייה במערכות נוספות כמגורים ולהקטין את השפעתה המזהמת על הסביבה. ניב מציע בעבודתו רובע חדש לעיר חיפה, חוליה חשובה בחיבורה לערי המפרץ, מטרתו, בשלב ראשון, תהיה שיקום טרמינל חוות המכליות מזיהומי קרקע אשר הצטברו במהלך השנים תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות הנעזרות בסטרוקטורות הקיימות באתר. במקביל יעשה שימוש בצמחיה התורמת לשיקום וחיזוק הקרקע באמצעות פיתוח נופי חדש. בשלב השני מתוכננים מבנים בטיפולוגיות שונות המיצרים יחד מרקם אורבני מגוון והתייחסות למעצרת המיכלית הקיימת כאל מבואת כניסה לכל מתחם  כולל רחבה ציבורית עם גינת ירק מגוננת. כל מכלית תחוזק קונסטרוקטיבית ותכיל פונקציות ציבוריות שונות בהתאם למיקומן בחווה. בנוסף לכך יעשה שימוש בגריד הקיים ליצירת מערך רחובות המתחבר לגריד העירוני. תשתיות אלו יכללו בין היתר מסלולי תחבורה ציבורית המאפשרים תנועה נוחה במרחב , מסלולי הולכי רגל ושבילי אופניים. 

בחזון של ניב, הרובע יגדיר חזית חדשה לים וימשיך את הרצף החופי של חיפה אשר נקטע עקב התפתחות התעשיה לאורכו. רצועת הירק המפרידה בין קריית חיים לאתר המיכליות תשוקם ותהווה מחבר של פארק עירוני בין העיר לים ובין קריית חיים לרובע החדש. 

הסטודנטית עדי ברכה מציעה רצף עירוני חדש בעבודתה, טכנוש”ר (טכניון-נווה שאנן- נשר). 

לטענתה, העיר והאקדמיה מעסיקות מתכננים וחוקרים רבים. חשיבות מערכת יחסים זו טובה ומעילה התחזקה מאוד במאה של ימינו. העיר, אשר שמחה לארח את האקדמיה, מספקת לה משרותיה. בו בזמן שזו משמשת לה ככלי להתחדשות ולפיתוח עירוני.המושג “רצף עירוני” מתייחס למצב בו נשמרת חוויה של המשכיות בתכנון העירוני, והוא נחשב למצב אידיאלי אליו

שואפים מתכנני הערים. מה קורה כאשר האקדמיה היא זו שפוגעת ברצף העירוני? הטכניון, אשר נמצא בין העיר נשר לשכונת נווה שאנן בחיפה, אפשר את בחינתה של שאלה זו. גישתו התכנונית המקורית של הטכניון מתבססת על התבדלות אקדמית, יוצרת פגיעה ברצף העירוני ואינה תואמת את רוח התקופה העכשווית. בעבודה זו בוחנת עדי את ההשלכות החברתיות והמרחביות של פגיעה ברצף העירוני נשר-טכניון-נו”ש, ומציעה אלטרנטיבה בה הטכניון פותח את שעריו לעיר ומאפשר למרחב להתקיים כמערכת רציפה והמשכית. שמירה על הרצף העירוני תאפשר צמיחה והתפתחות.

הסטודנט מואב ועדיה החליט להקדיש את פרוייקט הגמר שלו לשכונת קריית חיים, בה גדל.  לשכונה בסיס היסטורי משמעותי בהתפתחות ההתיישבות במפרץ חיפה. היא הוקמה כקריית

העובדים הראשונה ונחשבת עד היום כניסיון ההתיישבות העירוני האוטופי אולי הגדול ביותר שנעשה בארץ .כיום, שכונת קריית חיים נתפסת אצל רוב האוכלוסייה כשכונה חלשה עם דימוי נמוך, זאת לאחר עלייתם של עולים חדשים ועזיבתם של תושבי השכונה הוותיקים שהאמינו באידיאלים ברורים. לשכונה היסטוריה מכובדת בענפי הספורט השונים, אשר הביאו גאווה לתושביה שיצרו לה דימוי וייחוד משל עצמה. בפרויקט עוסק מואב ביכולת ההשפעה של פעילות ספורטיבית על התהוות של זהות מקומית ואיכות החיים של תושבי קריית חיים.

מחקרים רבים מוכיחים שפעילות גופנית וספורט מביאים לשינויים התנהגותיים ביחסים בין אישיים ובקשר עם הסביבה, המתבטאים בעזרה הדדית ובשיתוף פעולה, במשמעת עצמית ובעמידה בלוחות זמנים . אצל כלל האוכלוסייה, ובעיקר ילדים ובני נוער, השתתפות בפעילות גופנית ובספורט עשויה להעניק ערך מוסף וחינוכי וטיפולי, המתבטא בירידה משמעותית בהתנהגות אלימה ואנטי חברתית . בדרך זו ניתן ליצור הזדמנויות שוות לאינטראקציה בין אנשים, לשיפור התקשורת החברתית ולבניית ערכים חברתיים רצויים כמו זיקה בין חינוך לספורט ובין החברה למקום .הספורט הוא התחום היחידי כמעט שבו נוצר מפגש בין שווים, כך בתחרויות החשובות ביותר בעולם כמו במשחקים האולימפיים ואליפויות עולם, שבהם מתמודדים זה לצד זה ספורטאים מיבשות , מדינות, מגזרים ותרבויות שונות. כך גם במפגשים הפערים על רקע חברתי, תרבותי, לאומי ודתי אינם מהווים מכשול לחיבור חברתי. על כן, לטענתו, ספורט באופן כללי הא כלי מתאים לביסוס זהות למקום, במיוחד במקום מאתגר כמו שכונת קריית חיים, המכילה בתוכה אתגרים חברתיים ועירוניים גדולים.

לראשונה מאז הקמתו, תערוכת הבוגרים השנה יוצאת מגבולות המרכז האקדמי ויצו חיפה, ותוצג בחללי תצוגה מוזיאוני בפירמידה- מרכז לאמנות עכשווית בחיפה, המשמש כפורום ציבורי, המהדהד באורח דינמי את זיכרון העבר עם הפנים לעתיד. בנוסף, לראשונה ארבעת מחלקות העיצוב יציגו יחד בחללים משותפים. מבקרי התערוכה ייהנו מתערוכה המשלבת בחלל אחד מגוון פרויקטים, דיסציפלינות, חומרים, מדיות, דימויים ונושאים.

תערוכת הבוגרים של המרכז האקדמי ויצו חיפה 2019

ערב פתיחה חגיגי: 23.7.19 / נעילה: מוצ”ש 3.8.19

מחלקות מציגות: תקשורת חזותית | ארכיטקטורה | צילום | עיצוב אופנה

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY