מיכל גוטמן היא מלווה רוחנית למוות וסולנית של להקת רוק מקומית בפרדס חנה. לפני שלוש שנים היא יזמה יחד עם ד"ר אור דוכין מפגשי 'קפה מוות' בו מדברים בפתיחות וכנות על סוף החיים וכל מה שמתלווה לכך "הגיעה אלינו חיילת שהייתה חובשת בצבא ורוצה לדבר על מה שהיא ראתה ועד נשים בנות שמונים שכל החברים שלהן אינם בחיים והן נותרו לבדן"

לפני כמה שבועות ביקרתי במיזם מקסים ומעורר השראה בשם 'קפה מוות' בפרדס חנה. זהו למעשה מפגש בלתי אמצעי בו יושבים אנשים שנפגשו זה עתה ומדברים על 'המודחק הגדול מכולם'. המיזם הזה נולד לפני כעשור בחו"ל ובארץ החלה לעסוק בו לפני כמה שנים פרופ' עמיה ליבליך (שאף הוציאה ספר בשם זה).
במפגש שמתקיים כל חודש בקפה ויעל בפרדס חנה היה צעיר בן 19 לצד אישה בת 75. פסיכולוג לצד רופא משפחה, מורה ואנשים מהישוב. המפגש זרם ושעתיים עברו להם כלא כלום. הזלנו דמעה וצחקנו, התרגשנו לשמוע על איך אנשים זוכרים את יקיריהם. איך הם מתכוננים לרגע הסופי. יש כאלו שהגיעו בגלל כאב אישי שלא מרפה ויש שהגיעו כדי לבחון זאת באופן פילוסופי. הייתי רוצה לפרט לכם יותר על הסיפורים המדהימים והמרגשים אך איני יכול – כי כל מה שנאמר בקפה מוות נשאר שם.

היוזמה הזאת נולדה בזכותה של מיכל גוטמן, מלווה רוחנית באיכילוב וד"ר אור דוכין שעבד בהוספיס "זה היה המשך של העבודה שבא אנו עוסקים ואני חושבת שאין לנו הרבה הזדמנויות במהלך החיים לפגוש שמונה אנשים שכל אחד מספר לך איך הוא נפרד מיקיריו". ואכן במפגשים הללו יש לכאורה לגיטימציה לדבר על הנושא הסופר כבד שנקרא מוות "יש כאלו שרק שומעים קפה מוות ובורחים לצד השני של העיר ויש כאלו שזה מרתק אותם והם באים גם אם זה אחרי חצי שנה כי פתאום משהו צץ". קשת הנושאים שבהם עוסקים בקפה מוות מתחיל מנושאים ביורוקרטים שנוגעים לשאלת חיבור למכונת ההנשמה ומילוי טפסי וויתור על כך ועד למחשבה על מה הצוואה הרוחנית שארצה להשאיר אחרי, מה אומרים לאדם על ערש דווי ? "כמלווה רוחנית אני משתדלת לא להגיע עם איזו אג'נדה ואני מנסה לגרום לאדם שמולי למצוא בעצמו את מה שיעניק לו משמעות". 

ההישג הגדול של מיזמי 'קפה מוות' שנולדו בשנים האחרונות בישראל הוא "הנרמול של העניין" כמו שאומרת גוטמן "כן, אנחנו יכולים לשתות קפה, לטעום מהעוגה ולדבר על המוות". 

גוטמן מציינת "שיש משהו במפגש עם הסופיות של החיים שגורם לך לחשוב על איזה דבר אתה תתחרט אם לא תעשה אותו". זהו כנראה היה אחד הטריגרים שלה להקמתה של להקת רוק מקומית בשם Whaling Snails  "אני כותבת ושרה את השירים של הלהקה ואלו הם דברים שדחוף לי לומר גם עם הם נאמרים בעצב או בכעס עדין האומנות מייפה זאת". 

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY