שבוע קסום עבר על קבוצת הכדורגל הירוקה. אמנם בצל המשבר עם הקפטן, אבל תוצאות בהחלט משביעות רצון ומחממות לב. בכדורסל לעומת זאת נפלנו למלכודת שהכין לנו האריה הותיק מאשדוד ומנע מאיתנו היצמדות למכבי תל אביב והפועל ירושלים שכל משחק נפל שלהם שאני רואה הוא חזרה על הופעה אומללה ואיו לי אלא לשאול, אם אכן זו הרמה של הכדורסל הישראלי או אולי זו רק עונה בת חלוף?
בשבוע שעבר נערך משחק הגומלין במסגרת רבע גמר גביע המדינה מול בני יהודה. היו לי לא מעט חששות לפני המשחק, הן בגלל מסדר הפצועים בחלק האחורי של הקבוצה והן משום חוסר שביעות רצונו של יוסי בניון שכאשר הוא מגיע במצב רוח שכזה איננו צופים ביכול מבריקה שלו. אכן הקבוצה מהשכונה שלטה במגרש במחצית השעה הראשונה ואף כבשה שער, אולם נדמה כי דווקא לאחר השער קיבלו שחקני חיפה זריקת מרץ ומרגע זה ועד הסיום שלטה הקבוצה המקורית ללא עוררין. צמד הקשרים האחוריים, עטא ולביא סיכל כל ניסיון כתום לפרוץ קדימה והחלק ההתקפי התעורר לפתע והחל לסכן את שערו של איינוגבה. זה החל עם שער אדיר של גילי ורמוט, המשיך בשער עצמי כיוון שהגנת בני יהודה נבהלה מהימצאות פלט ברחבה. שער שיוסי השיג והזכיר במעט את שערו של אוחנה מול האוסטרים ולקינוח שער של פלט. אכן הצגה, אך אם כבר עשינו השוואה בין השערים של בניון ואוחנה, אבקש לערוך השוואה נוספת בין השניים. אלי אוחנה כזכור חזר מחו"ל לקבוצתו ביתר ירושלים שהיתה בליגה השניה, העלה אותם חיש לליגה השניה ואז זכה איתם באליפות המדינה. מינויו לאחר מכן כמאמן היה ברור מאליו. אבל ראה זה פלא אלי ספג קללות וקריאות להתפטר מפי אותם אוהדים שהרימוהו על כפיים. לא ארחיב על התנהגותו האצילית של אוחנה, אבל אני בהחלט מניח זאת לפתחו של יוסי בניון. בסיום המשחק עם בני יהודה נשמעו קריאות עידוד כלפי בניון והקהל אף קרא לו להישאר, אני תוהה לשם מה? מקום שישי בליגה מספק אתכם? היכולת העלובה במרבית המשחקים מוצאת חן בעיניכם? יוסי הגיע למכבי להשיג שתי מטרות. האחת: שדרוג מקצועי של הקבוצה והאחרת: מכירת מנויים. במשימה השנייה הוא עמד בהצלחה מרובה ובראשונה כלל לא. אני בכל זאת מבקש להבין מהנעלב הסדרתי, (אם אכן הוא משווה את עצמו ולו לרגע לשחקנים מחול) האם הוא מנהיג ברמתו של אליניב ברדה? או טבח (מבשל שערים) כמו בוזגלו? אם היה מבקיע רבע ממספר השערים של זהבי דיינו. אך הוא לא עמד במשימות ונותר לי רק לומר לו טול קורה.
במוצ"ש נערך באשדוד משחק כדורסל בין הקבוצה המקומית ובין מכבי חיפה ושוב ניסתה הקבוצה הירוקה לפעול בנשק היחידי שהיא מכירה, משחק לחימה והגנה חזקה. תוך זמן קצר נראה כי היא אכן מצליחה בכך שהוציאה את כוכב אשקלון תומס מריכוז שאף עבר שתי עבירות מהירות וירד לספסל. לכאורה קיבלנו צבע פרוץ לגבוהים שלנו אך שכחנו כי המאמן בצד השני הוא לא אחר מאשר צביקה שרף שפשוט לעג להגנה שלנו כאשר העלה את וורקמן שהוא חזק יותר מכל שחקן חיפני בחלק האחורי ומהיר מכל שחקן בחלק הקדמי. 18 הנקודות שהשיג כתוצאה מהמהירות הנפלאה שלו, חטיפת הכדורים ומשחק עם אמביציה אין סופית השאיר את הניצחון באשדוד כאשר אף שחקן חיפני לא התבלט, ואפילו ורגאס עם 18 נקודות לא השפיע על רמת המשחק. בשלישי אנו מתמודדים מול קבוצת המעופפים מראשון לציון, אך אני מאמין שהלקחים יילמדו.
באשר למשחק בין מכבי והפועל חיפה. זו הפעם המי יודע כמה שמכבי מגלה עליונות במחצית אחת בלבד במשחק. הפעם זה בא במחצית הראשונה, בה הובילה 0-2. אולם שוב לא הופיעה למחצית השנייה והאדומים השוו ל2-2 וכפסע היה בינם ובין שער ניצחון. שער עצמי של הפועל חיפה היטה את הכף לטובת הירוקים, אולם למרות ההפסד של הפועל אני די מעודד מיכולתם ומאמין שיש סיכוי רב שהאדומים ישרדו בליגה העליונה.
