אם הייתי יכול לחזור אחורה בזמן הייתי אומר לעצמי: “אל תעשן”

ממרומי גיל 64, בקריית ים, עם שלושה ילדים ונשוי באושר לזוגתי, אני יכול להודות שאת הטעות הגדולה בחיי עשיתי בגיל 12. טעות שהביאה אותי להיות גם נשוי, וממש לא באושר, למחלת הריאות COPD, שעצרה לי את החיים בגיל יחסית צעיר. טעות שאני משלם עליה היום

בן 12, החזקתי לראשונה סיגריה שעם השנים תהפוך לשתי קופסאות ליום. זה היה כיף אז, מאוד חברתי לעשן. השנים עברו בצורה רגילה, עבדתי כמו כולם וחייתי את החיים כמו כולם. ואפילו בגיל מבוגר יותר עוד הייתי נהנה לשחק כדורסל וכדורגל עם החברים. ולא ספרתי את ההכבדה על הנשימה. אלא שלפני חמש שנים הבנתי שמשהו מאוד לא בסדר קורה לי.

באחד הימים כשניסיתי לעלות במדרגות, הרגשתי שאני לא מסוגל. הייתי חייב לעצור כל כמה רגעים, לחפש אוויר. שלוש הקומות שהייתי עולה בצורה רגילה הפכו להיות מסע של ממש וכשסיימתי את המסע הזה באותו יום גם החלטנו שאני צריך ללכת להיבדק. הגעתי לטיפולו של ד”ר חורי, ובשלה הראשון זה היה להפסיק לעשן. בתחילה בפחתה גדולה ולאחר מכן בכלל. אחרי בדיקות ו-CT ששלח אותי אליהן קבע בנחרצות שאני מתמודד עם COPD. יותר מכך, הבדיקות אף הראו שהריאות נמצאות במצב תפקודי של 40% בלבד. מכאן הטיפול הפך להיות יומיומי במשאפים וסדנת שיקום ריאה שמסייעים לי להתמודד רק שדבר אחד ברור – הריאות שלי כבר לא יחזרו לתפקד כמו שהיו.

צריך להבין, COPD זו מחלה בעיקר של מעשנים. זו מחלה חסימתית כרונית שהמשמעות שלה, גם עבורי, היא הרסנית. פעולות פשוטות שהייתי רגיל לעשות כבר היו בבחינת בלתי אפשריות. אותה עלייה במדרגות לקומה שלישית שנמשכת רבע שעה, הליכה פשוטה ברחוב שכוללת עצירה לנשום כל 50 מטרים, אפילו קשיי נשימה בלילה כשאתה מנסה לישון. אני מנסה להוציא את הראש מחוץ לחלון כדי לתפוס קצת אוויר, אבל הריאות לא רוצות לקחת.

ומעבר לקושי הפיזי, ההשפעה היא גם על המצב הנפשי. המחלה הזו מביאה עמה אורח חיים ירוד, חוסר סבלנות לאנשים שסובבים אותך, מצב רוח לא טוב ברוב שעות היום ומחשבות על השלב הבא במחלה – חיבור לחמצן? הנשמה? רגעים אחרונים? 

תקופת הקורונה הופכת להיות עבורי התמודדות נוספת, מאחר ואני מוגדר בקבוצת סיכון גבוה לסיבוך עם המחלה. בין אם זה אומר שאני מונע מעצמי כמעט בכלל יציאה מהבית, למעט הליכות עם ליצ’י הכלבה שלי, ובין אם אני מתרחק לחלוטין מאנשים. גם החברים והמשפחה יודעים שלא אפשרי להיפגש, ואם מדובר במצבים מיוחדים רק עם מסכה ובריחוק ממני. על כך אפשר להוסיף גם את תקופת החורף בה המחלה הופכת ליותר בעייתית ואפשרית לסיבוכים. 

אם הייתי יכול לחזור אחורה, לפגוש את מחלוף בן ה-12 של שנת 1978, הייתי אומר לו לא לעשות את זה, לא לעשות את הטעות הזו של להתחיל לעשן. הייתי אדם בריא לחלוטין שהחיים שלו הפכו להיות אחרים לחלוטין “בזכות” העישון. כעת, כל שביכולתי הוא רק לבקש מאחרים ללמוד מהטעויות שלי, להיזהר. ואם אתם מעשנים, הפסיקו והקשיבו לגוף שלכם, אל תתעלמו מהסימנים ופנו לרופא המשפחה שלכם. כיום גם הם יודעים ויכולים לאבחן ולטפל ב-COPD. שיעול הוא לא סתם שיעול, קושי בנשימה הוא לא סתם קושי ואבחון מוקדם יכול לעזור לכם. מודעות יכולה להציל חיים. 

הכותב הוא מחלוף אלקלעי, המתמודד עם מחלת הריאות COPD

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY