הבמאי יונתן לוי ונעם בורשטיין מעלים בימים אלו הצגה סוחפת על דמותו הצבעונית ומלאת הסתירות של הגאון האקסצנטרי משה קרוי שהיה מנביאי עידן הפופוליזם והשמרנות הליברלית.

לתקופה מסוימת בשנות השבעים משה קרוי היה הדבר הבא: נביא, אינטלקטואל ובן טיפוחיו של דן בן אמוץ ואורח קבע בתוכנות טלויזיה. בראייה לאחור נדמה שהוא הקדים בדור את הולדת השמרנות הליברלית וכן את הקונספירטיבים שעושים לביתם. דמותו התמהונית והאקסצנטרית הילכה קסם על אינטלקטואלים ואמנים אך דרכו הרוחנית הפתלתלה הובילה אותו לפי פחת כאשר הוא עבר לאוסטרליה וחווה גירושין קשים וכן התחבר לגורו מקומי ותורתו הפכה אקזוטית מדי עד לראיון המבהית ברם עברון בו הצהיר על מלחמת בני אור בבני חושך ולאחר מכן מותו הטרגי בעקבות לקיחת כדורים. מכל המרקחת הזו בנה הבמאי יונתן לוי ונעם בורשטיין השחקן הראשי הצגה סוחפת שמרקדת בין החלק הביוגרפי רצוף התפניות לבין הגותו המאחזת עיניים כך שלא סתם בחרו יוצרי ההצגה “משה קרוי – מעבר ליש ולאין” להשתמש בטכניקות מעולם הקוסמות ושילבו אותם באופן די פורץ דרך בהצגה כמו גם שימוש באלמנטים חזותיים אחרים כמו מסך טלויזיה מרצד שהוצמד לראשו של קרוי השחקן עליו מוקרן הראיון אצל רם עברון בסוף שנות השמונים – אז כוכבי הריאליטי היום אינטלקטואלים אף כי תמהונים והם עדיפים בהרבה על הכוכבים הריקים שנהנים מזמן מסך היום. 

ההצגה מעלה מן האוב את דמותו הססגונית של קרוי אבל עוסקת בעצם במחזה התעתועים של התודעה האנושית שמוכנה ללכת שבי אחר מילים יפות ‘ותורות שאינם ניתנות להפרכה” כך שרגע לפני ההתמוטטות הנפשית שהוא חווה מודה קרוי “שאי אפשר לבסס את צדקת של שום טענה”   

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY