החוש השישי

ממעמקים הצליחה להתרומם. קיטרו
ממעמקים הצליחה להתרומם. קיטרו

האישה הכי ידועה כבר שנים בעולם המיסטיקה, הוציאה לאור בימים אלה את סיפור חייה המוטרפים. אונס, נטיות אובדניות, תאונת דרכים קשה, דלקת קרום המוח ועוד כל כך הרבה דברים. ריקי קיטרו פותחת את הלב על ומגלה: “אני לא רוצה לעשות את מה שאני עושה”

זה שנים רבות שדמותה השנויה במחלוקת של ריקי קיטרו, מככבת בעולם המיסטיקה המקומי. אין מי שלא נתקל בה בתכניות הטלוויזיה השונות או בתכניות הרדיו, בהן היא מרבה לייעץ ולתת את דעתה הלא תמיד קלה לעיכול. בספר הביכורים שלה, “רואה”, שיצא החודש לאור, לצד משנתה על החיים וסודות מארגז הכלים הפרטי שלה, חושפת קיטרו את סיפור חייה הקשה ומראה שגם מהתהומות הכי עמוקים ניתן להתרומם. “זה כבר כמה שנים טובות שהוא נמצא על הפרק”, היא מסבירה בראיון מיוחד ל”חיפה טיימס”, על צאת הספר. “הוא התבשל המון זמן בראש לפני שהתחלתי בכלל את תהליך הכתיבה. רציתי שיראו מאיפה הגעתי. יש הרבה אנשים שמכירים את סיפור החיים שלי או יותר נכון חלקים ממנו, אבל המטרה היתה לשים את הכל במקום אחד. תחנה אחרי תחנה מה עשיתי ומה קרה לי שהביא אותי לאן שאני היום. ומה אני היום. זה לקום ולהילחם גם כשאת לא יכולה פיזית. להתרומם מתוך תהומות נפשיים ובסוף לעמוד על הרגליים מול הכל”.

 

ילדות מחרידה

קיטרו ידועה בתור אחת שלא חוסכת מאנשים ואומרת הכל בפנים, בצורה הכי ישירה שיש. מסתבר שגם כשמדובר בדברים הקשים שעברה. היא לא מגמגמת, לא מסתירה ולא מייפה, ישר נכנסת לביצה הכי עכורה, כשהיא מעלה את סיפור האונס המתמשך שלה על ידי השכן שלה: “זה היה מגיל שבע עד שמונה וחצי בערך. היה לי שכן, פדופיל, גבר נשוי עם שני ילדים, אשה יפה, הולכים לטייל בשבתות. היינו חבורה של ילדים שהולכים אליו פעמיים בשבוע. הוא היה מכניס אותי לחדר, משעין אותי על המיטה ופשוט מקיים בי יחסי מין, אונס אותי, מכניס את איבר המין שלו. הוא היה נותן לי עשר אגורות כל פעם”.

איך ילדה בת שמונה מתמודדת עם דבר שכזה?

“מבלי להבין באמת מה קורה לי נכנסתי למנגנון של הרס עצמי. הייתי חותכת הכל, גוזרת, אם זה דברים מסביבי כמו ספרים ועד הגוף שלי. הייתי חותכת את הידיים שלי בסכין גילוח. בגיל 11 עברתי תאונת דרכים של כמעט מוות. הלכתי להיפגש עם חבורת ילדים, ביד היתה לי שקית ממתקים. אני זוכרת שאמא שלי ואמרה לי ‘תיזהרי ממכוניות, יש נהגים לא זהירים’. חצי שעה אחרי זה אמרו לה שנדרסתי. מבחוץ לא ראו כלום חוץ מפצע קטן והייתי בהכרה ודיברתי, לא הבנתי שמבפנים אני כולי שבורה. זה זעזוע מוח, ריאה קרועה, צלעות שבורות, כולי הייתי שבורה. הייתי מאושפזת תקופה ארוכה בסכנת חיים, ישנה בישיבה, חודשים של התאוששות.  אחרי התאונה שוב התפרץ ההרס העצמי, הייתי מקיאה מכל דבר שעמד מולי, או דרש ממני התמודדות. איבדתי את הביטחון, שריתי ברחמים עצמיים. לא יכולתי לעשות את כל מה שבני גילי עשו, למרות שעשיתי הכל כדי להיות חלק ולא לפספס. המשכתי ללכת לבית הספר, נלחמתי למרות שנשארתי כתה פעמיים”.

זה משפיע עד היום?

“מדובר על השלכות בריאותיות ארוכות טווח. רגליים ופרקים שהתעוותו. הרגל הימנית שלי קצרה יותר, כל הגוף שלי פגום. באשפוז האחרון  הרופאים לא הבינו איך אני הולכת בכלל. עברתי דלקת קרום המוח, תסחיפים ריאתיים, הגוף שלי נשאר מאוד פגוע. אני סובלת מפיברומיאלגיה, אוסטופורוזיס, דלקות מפרקים, הגב שלי מודבק עכשיו. כל כך הרבה שזה סיוט רק לקום וללכת”

מאיפה מוצאים כוחות להמשיך?

“באותו הרגע את אומרת ‘למה דווקא אני’ ולמה לי זה קורה. בהמשך עברתי עוד הרבה עליות ומורדות. היה לי עסק מאוד מצליח וירדתי מנכסיי. שמונה שנים חייתי בסתר, ברחנו מנושים, בלי חשבונות בנק. בשנה הראשונה הילדים היו אצל סבא וסבתא שלהם, ראינו אותם כל כמה שבועות, מכרנו את הבית בכדי לשלם את החובות, ישנו על הרצפה. אין לך כלום, את לא קיימת. חזרתי להקיא ואיבדתי את כל השיניים שלי בהדרגה. היום שואלים אותי איך לא ידעתי, איך לא ראיתי. לא הייתי אז מה שאני היום”.

ואיך בכל זאת הגעת להיות מה שאת היום?

“בתקופה הקשה שעבדנו יום ולילה, בכדי לשלם את כל החובות ולחזור לחיים נורמאליים, שמעתי על אשה בשם בת-שבע שמטפלת בטיפול אלטרנטיבי. הגעתי אליה, היא ישבה בחצר שלה כאילו אין שום בעיה בעולם. הסתכלתי עליה קצת מוזר והיא הסתכלה בחזרה ואמרה לי ‘אה? מה את מסתכלת? את נועדת לעזור לאנושות’ ואני חושבת מאיפה היא נפלה עלי, אין לי גרוש על התחת אין לי בית, אין לי חיים. היא התעקשה ואמרה שכל מה שעברתי בחיים היה בית ספר. עברתי אצלה שנה של טיפול ולמידה וכמו שהיא ראתה דברים היא אמרה לי גם את תראי. תמיד הייתה לי אינטואיציה וראיה של אנשים אחרים. ידעתי איך לדבר עם כל אחד, בכל הרמות. בתקופה ההיא בעלי גילה לראשונה, למרות שאנחנו יחד מגיל 17, על הטראומה המינית שעברתי”.

 

המציאה שפת קריאה חדשה

ריקי מחליטה לפנות למקום של קריאה. קריאת אנשים. “למדתי אצל מישהי קריאה בכף היד והיא אמרה לי שיש לי את החוש השישי”, היא נזכרת, “אצלה עשיתי כל מיני חיבורים, בין הטראומות ליצר ההרס. הגעתי למיסטיקן שאמר לי ‘עוד מעט תלמדי מי את, עברת דברים שאף אחד לא יכול לעבור ואת תעשי דברים שאף אחד לא עושה’. זה נכון, אף אחד לא עובד כמוני. אני המצאתי שפה חדשה של קריאה בקלפים שאני מתכננת לפרסם אותה. דרך זה אני יודעת לאבחן כל דבר בעולם. התהליך הראשוני היה של לימוד. קראתי אלפי אנשים במשך שלוש שנים, לא לקחתי כסף על זה. ורק אחרי שהרגשתי בטוחה ביכולות התחלתי לקבל אנשים. אחרי חודש באה איזה פסיכולוגית שפנתה לערוץ שתיים ואמרה להם ‘יש פה מישהי שאומרת דברים שאף אחד לא אומר’ וזה נכון. עד אז מיסטיקאים אמרו רק את הדברים שאנשים רצו לשמוע”.IMG-20151207-WA0014

 

רוצה שיאהבו אותי

קיטרו עשתה במהלך הדרך כמה כותרות. כשחזתה את מקום תפיסתו של בני סלע, כשחזתה את ההתקפה הטרוריסטית על צרפת ועוד. כל זה לא חסך ממנה את חיצי הביקורת, על הדרך שבה היא אומרת את הדברים ומה שהיא מרשה לעצמה להגיד. אבל היא כבר לא מתרגשת: “זה התפקיד שלי ואני מאוד זהירה. אני יודעת שכשמישהו מגיע אלי הוא מגיע משמיים לא ממני. הגיע אלי גבר שהיה אמור לעבור כריתת אשך ואני קיבלתי לא. כל המשפחה יצאה כנגדי ובסוף הוא הביא עוד ילדה לעולם”.

לא עולה לך בראש “בשבילה מה אני צריכה את זה”?

“אני לא רוצה לעשות לפעמים את מה שאני עושה, אני לא רוצה שישנאו אותי, אני רוצה שכולם יאהבו אותי. אני אומרת את הכל כדי למנוע, לא כדי שזה יקרה. כתבו עלי דברים איומים, הכי קשים בעולם. אבל אני אומרת שכשאנחנו בוחרים לדעת, אנחנו בוחרים לפעול, אנחנו בוחרים לשנות. אז הדרכים שלי הן לא תמיד דרכי נועם, אני לא אישה חייכנית שתייפה את המציאות. אני מטיחה את דבריי אבל אני עושה את זה לא בשביל להרע אלא בשביל לסייע”.

 

1 COMMENT

LEAVE A REPLY