היא לא מתכוונת להתחתן לעולם (“כדי לא להרוס את הזוגיות המופלאה”), פילסה את דרכה באקדמיה כאם חד הורית (“בדם יזע ודמעות”) ונחשבת למיתוס באוניברסיטת חיפה, אולי גם בגלל הלבוש החושפני עליו היא ממש לא מתנצלת. בהרצאות שלה ד”ר קרן אור חן מלמדת את כל האמת על קבלת החלטות, הורות שפויה, קשר בין גוף לנפש ואיך להיות באמת מאושרים. ראיון חופשי ממוסכמות חברתיות

בתחילת כל הרצאה שלה, ד”ר קרן אור חן ( 47) מיד מבקשת/ דורשת בעדינות מהקהל שיואיל להתנתק מהמכשיר הנייד  למשך ההרצאה. עד כמה שבעידן הזה קשה לנו בלי לתקתק שעה וחצי בווטסאפ – הבקשה של אור חן מאוד קלה ליישום. זה לא יהיה מוגזם להגיד שמדובר במרצה נדירה, בטח בנוף האקדמי המשמים אבל גם מחוץ לו : קשה להתעלם ממי שנחשבת גם לשנויה במחלוקת במקצת אבל חתיכה אמיתית: שחורת שיער  בעלת רגליים חטובות שתמיד יבלטו במיני (כן, גם לדוקטוריות מותר) , לפעמים אפילו מחשוף שלא מתנצל כלל, תמיד על עקבי סטילטו  ויותר חשוב מכך – האשה הזו תלמד אתכם את רזי האושר וחשיבה חיובית, קבלת החלטות בצמתים שונים בחיים, התמודדדות עם מצבי לחץ, תקשורת בין אישית  ועוד נושאים שבוערים לכולנו בבטן.

– ברור לך שקודם כל אני חייבת לשאול  על סגנון לבושך שיש הטוענים שהוא פרובוקטיבי.

“כן, רואים מחשופים ורואים גוף. יש כאלה שחושבים שיש מידה של אי רצינות בלבושי או ניסיון למשוך תשומת לב אבל אני לא שם, פשוט אוהבת להתלבש, להיראות טוב ולקבל מחמאות. חטפתי הרבה ביקורת על מידת הרצינות שלי בגלל איך שאני מתלבשת אבל אני מאוד שלמה עם עצמי. תמיד הייתי בן אדם אחר ורואה במראה שלי חלק ממי שאני. חטפתי ביקורת על הלבוש שלי, זכיתי שישאלו אותי אם הסטודנטים באים להקשיב לי או להסתכל עלי ועניתי באסרטיביות שגם וגם. זה חלק מהשואו שאני מנסה לתת. לא מתביישת ומקרינה ערך עצמי בבגדים שלי שהם חלק ממני. אני לא רוצה להכנע ללחצים חברתיים”.

– אבל את מרצה באקדמיה, על כל המשתמע מכך.

“מי יודע מה מתאים, לאקדמיה יש חוקים הנוגעים ללבוש? זה שחלק מהמקומות נעשו אפרוריים כי מאמינים שאדם שמלמד צריך להיות בעל חזות אפרורית לא תואם את האג’נדה שלי. לאנשים יש אמונה שאדם אינטלקטואל לא יכול להיות יפה ושיופי הוא שטחי אבל אצלי זה אף פעם לא סתר. אני רוצה להאמין שיש לי סטודנטים שחשים הערכה מאוד גדולה אלי כי אני גם מלווה אותך באופן אישי למשך שנים. הגעתי למה שהגעתי דרך עבודה קשה גם כאם חד הורית ועם הרבה דם יזע ודמעות”.

היא כנה, מספרת בכנות על חייה ובעיני, כמי ששמעה אותה מספר פעמים, גם שמה זרקור חזק על הלכי רוח, ציפיות חברתיות וגם מה שעקום בחברה הישראלית. אומרת את כל האמת בפרצוף על מה זה הורה מאושר באמת ולא כפי שמצפים ממנו, איך אנשים הורסים לעצמם מערכות יחסים או נכנעי לתויות חברתיות מיותרות וצבועות וגם על עצמה: ההשתלבות באקדמיה עם גידול ילד לבדה, ההורים הפולנים שמעולם לא אמרו מילה טובה וגם על הזוגיות המופלאה בהווה,  בלי שום צורך לעמוד מתחת לחופה.

– מעולם לא התחתנת. את לא מאמינה במוסד הזה ?

“לא התחתנתי ולעולם לא אתחתן עם בן זוגי. זה  לא שאני לא מאמינה בנישואים אני בהחלט חושבת שזה יכול להתאים לזוגות מסוימים, לי זה לא התאים במהלך השנים  אנחנו לא צריכים שום מיסוד של היחסים בינינו . לא יודעת אם אתחתן בעתיד. חתונה משנה משהו, פתאום יש מחויבות חברתית, מחויבות הורית. כשהמחויבות הזו לא על הפרק, אני מתחילה בכל בוקר מחדש את הזוגיות שלנו. כל כך טוב לי עם ארז שאני לא רוצה להרוס את זה. מחויבות מוסדית הופכת לפעמים לקושי”.

גם משום הניסיון האישי וכמי שפגשה את בן הזוג של חייה קרוב לגיל 40, לאור חן יש תובנות מעניינות בתחום. “אנחנו במו ידינו מכניסים את עצמנו למקומות הרסניים. למשל להיות דבוק לאקס מיתולוגי שאת כבר לא איתו 30 שנה, הרבה פעמים הוא לא היה כל כך מיתולוגי…או בחורה בת 28 שיוצאת עם גבר גרוש עם 3 ילדים שלא מעוניין בילדים נוספים. בכלל 80 אחוז מהבעיות הנפשיות שלנו קשורות לערך עצמי, אף פעם אי אפשר להיות מאושר כשאתה כל הזמן משווה עצמך לאחרים”.

– את מלמדת איך להכניס יותר אושר לחיים. תחלקי איתנו כמה תובנות.

“מרכיבי האושר בנויים מ-50 אחוז איך שגידלו אותנו, 10 אחוז נסיבות החיים ו-40 אחוז הם הפעולה האקטיבית והמכוונת שאנחנו עושים כי בידינו הכוח לשנות את החיים. דבר שגורם לנו לחוסר אושר זה התמכרות. אני התחלתי לרוץ אחרי גיל 45 ולא רצה מעבר ל-8 ק”מ, יש כאלה שהפכו את זה להתמכרות נהיו חסרי חיים ומשעממים. אף אחד גם לא יכול להיות מאושר אם הוא מכור לעבודה ומגיע חולה.

“מה שכן מביא אושר לחיים זה הכרת תודה, כשאנו מפסיקים לשנות את בני הזוג שלנו אלא נותנים להם כבוד הם כבר משתנים מעצמם. חשוב גם להסתובב עם אנשים שמכניסים לנו אנרגיות טובות ולא משביתי שמחות. חשוב גם לדעת לסלוח, להציב מטרות בחיים ולהנות גם מהדרך”.

היא גדלה בחיפה וגרה בה גם כיום. אם לבן 23 ובן 7.5, את הראשון גידלה לבדה כאמור והשני הוא בנה מיחסיה עם ארז בן זוגה ב-8 שנים האחרונות.  נחשבת לאחת המרצות הפופולאריות באוניברסיטת חיפה וגם מחוץ לה בהרצאות סגורות ופתוחות לקהל הרחב. גוון עורה המולאטי מטעה משהו שכן ד”ר אור חן היא פולניה משני הצדדים, בית טוב אבל הישגי, הורים שתמיד שאפו שהילדה תביא ציון מאה והתאכזבו מאוד מציון 90. וכפי שהיא מספרת בהרצאותיה, מעולם לא אמרו לה מילה טובה בפניה, אבל כן החמיאו לה בפני אחרים כשלא ידעה על כך.

ואולי זה מסביר את השאפתנות קדימה. היא בעלת שלושה תארים : הראשון בפסיכולוגיה ותולדות האמנות, השני בפסיכולוגיה חברתית והנדסת אנוש ואילו בדוקטורט היא נחשפה לתחום קבלת החלטות בתנאי אי ודאות וחקרה את השפעתו של הקשר החברתי ורמת המידע שניתנת על החלטותיו של אדם אחר על קבלת החלטות במצבי אי ודאות.

לאחר קבלת הדוקטורט, קיבלה אור חן תקן מלא כמרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, כמומחית בקבלת החלטות ובתחומי הסטטיסטיקה והמתודולוגיה. במקביל אור חן מרצה בחוגים  לפסיכולוגיה, תקשורת, למשאבי טבע והסביבה, ובבית הספר לרפואה בטכניון בתחומי הפסיכולוגיה. היא משמשת כראש התחום לסטטיסטיקה בבית הספר למנהל עסקים במכללת כרמל ומלמדת במכללות ויצ”ו וגורדון. בנוסף, מרצה קרן בכנסים, ימי עיון ובפני הקהל הרחב בנושאים שונים: האינטראקציה בין הגוף והנפש – שינה וחלומות, התמודדות עם מצבי לחץ, קבלת החלטות בצמתים ובחיים, שיקום הסמכות ההורית, תקשורת בין אישית ועוד.

בסוף אוגוסט תפתח בחוצות המפרץ המכללה לפסיכולוגיה חיובית שד”ר אור חן עמוד בראשה, ובשיתוף עם איש הרדיו רפאל קבסה. שם תוכלו ללמוד במ-6 מפגשים ובמחיר מוזל קורס ייחוד ויישומי העוסק בקבלת החלטות ברוח הפסיכולוגיה החיובית בצמתים המרכזיות בחיינו האישיים ושבוחן את דרכי ההתמודדות איתם.

פסיכולוגית אך לא מטפלת

ד”ר קרן אור חן אינה עוסקת בפסיכולוגיה באופן פרקטי. “מעולם לא שאפתי להיות מטפלת”, היא אומרת, “למדתי להכיר בכישוריי האקדמיים כמו הוראה ומחקר. אני מאושרת שהצלחתי לתעל את הכישורים שלי למקום שאני מרגישה בו עשייה משמעותית של חינוך, לימוד, השכלת תלמידיי והנהלת תחומים בפסיכולוגיה לקהל הרחב”.

שווה גם להקשיב לתובנות שלה בענייני חינוך ילדים. “אנשים הפסיקו להנות הם כל הזמן מצלמים או בנייד. תהיו עם הילדים שלכם באמת!. מנגד, יש זוגות שעושים טעות ויוצאים לחופשה רק עם הילדים, ברור, כי הם פוחדים שלא יהיה להם על מה לדבר. אינני מסתובבת עם תחושת אשמה ועם חרדה מוסרית על כך שאני קרייריסטית ומפסידה שעות עם הילדים. למדתי שהורה מאושר – ילד מאושר! הורה שחווה הצלחה ומלא סיפוק ישדר זאת גם לסביבתו הקרובה”.

לתחום המחקר שלה, קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, היא התוודעה יחד עם המנחה שלה למאסטר ולדוקטורט, פרופ’ רמזי סלימאן, אשר משמש גם כמנטור רוחני שלה במשך שנים, וגם חוקר כל חייו התנהגויות חברתיות . השניים התעניינו בנטילת סיכונים, הבנה של מה מניע אנשים להמר ולקבל החלטות מסתכנות וחקרו באופן יסודי את המניעים האישיותיים התנהגותיים ומצבים שמשפיעים על קבלת החלטות במיוחד במצבים של לחץ זמן ותנאים עמומים. “עד הדוקטורט שלי”, אומרת אור חן, “רוב הכלכלנים ואנשי הפסיכולוגיה החברתית התעסקו באופן דיכוטומי בתחום קבלת החלטות אינדיבידואליות, או בתחום קבלת החלטות בקבוצה. אף אחד לא חקר עד אז מצבים בין אישיים מינימאליים, כמו נוכחות אחת בלבד ולא קבוצה, כמשפיעה על קבלת החלטות ונטילת סיכונים. הצלחתי לבנות קו רצף מיחיד לקבוצה שמסביר על המשתנים השונים המשפיעים על השינויים שחלים בקבלת החלטות במעבר מיחיד לקבוצה”.

– איך הגעת להרצות על גוף נפש, שינה וחלומות ?

“מהיכרותי את פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון כיום, אשר בשנת 1997 בעודו משמש דיקן בית הספר לרפואה, ביקש ממני להחליפו בקורס מבוא לפסיכולוגיה. כך התחלתי ללמד בבית הספר לרפואה וחשתי שליחות אידיאולוגית ללמד על הקשר בין הגוף והנפש והפנמת מהותו. נחשפתי למחקרים אודות המוטיבציות המשמעותיות שקשורות בקשר בין הגוף והנפש – שינה אוכל וסקס והתמקדתי בחקר השינה עד שפיתחתי הרצאה שנותנת טיפים איך ליצור איכות שינה טובה ובכך לייצר איכות חיים נהדרת. שאר הנושאים הגיעו ממקורות שונים”.

היא מרותקת מתחום הפסיכולוגיה החברתית אותו היא מלמדת שנים. לתפיסתה, פסיכולוגיה חברתית הינה “היכולת לקום ממצבים משבריים והיכולת להבנות אופטימיות ולייצר התקדמות וצמיחה כדי להגיע לרווחת חיים ואושר. זה תחום קסום ששנים הפסיכולוגיה הקלאסית לא ייחסה לו חשיבות אקדמית ואני מוצאת שהצמיחה האישית שלי מונעת מעיקרי הבסיס שלו: אופטימיות, הכרת תודה, יכולת לסלוח, שימוש בהומור והתמקדות בדברים מקדמים ולא הרסניים”.

– ומבחינת פרקטיקה?

“לחצים וחרדות, אלה הדברים המרכזיים שמונעים מרובנו לקבל החלטות רציונאליות. אני מתעוררת כל בוקר עם חדוות עשייה אמיתית, מאוהבת במה שאני עושה, מאוהבת בבן זוג תומך ומבין. אני יוצאת ליום עבודה של 12 שעות הוראה ברצף, שאולי יראה לאחרים כמתיש, אבל בעיניי זהו רק עוד יום מאתגר”.

לדברי אור חן, אסרטיביות מתבטאת ביכולת לומר “לא” מבלי להרגיש אשםדווקא התמחותה בנושא השינה והרגליה, הצילה את חיי הזוגיות וההורות של אור חן ובן זוגה. היכולת לזהות עם מי אתה חי בבית ולתעל את החיים בהתאם, הם כלים שעזרו לה לזהות בעיה. הבדלים בין המינים, מסתבר, מתבטאים אפילו בהרגלי השינה שלנו. “שינה וחלומות זה תחום מאוד חשוב שלא מקבל את הכבוד הראוי. אדם שלא ישן טוב זה פוגע בכל היבט בחייו.  צריך להבדיל בין טיפוסים קצרי שינה לטיפוסים ארוכי שינה. קצר שינה נרדם תוך שנייה, הוא ישן מעולה גם אם זה למספר שעות מועט והוא קם בבוקר ללא בעיה. אנשים אלו הם יותר יעילים בתפקוד שלהם ‘מתקתקים’ את היום שלהם. כמו כן, הם הרבה יותר מוחצנים ואסרטיביים.

” טיפוס ארוך שינה לעומת זאת, נרדם הרבה יותר לאט, ישן ממש טוב מעט זמן ומתקשה לקום בבוקר. לטיפוסים ארוכי שינה ישנן שתי תכונות עיקריות: קצב החיים שלהם הרבה יותר איטי, מעין “שאנטי באנטי” כזה. שנית, הם הרבה יותר יצירתיים, בעוד שטיפוסים קצרי שינה הם יותר רציונאליים ולוגיים. ברגע שאתה לומד לזהות את ההבדלים ביניכם ומודע לשוני, מכיר את כללי עשה ואל תעשה, מתי השעה “הנכונה” לדבר עם בן זוגך, או עם ילדיך, מתי כדאי להרפות, החיים יפים יותר. הטעות הנוראית בזוגיות היא הניסיון האובססיבי לשנות את בני או בנות זוגם. “זה לא ישתנה”, פוסקת אור חן, “אז אולי צריך להתחיל לשנות את הציפיות והחיים יראו שונה”.

– אם לא היית באקדמיה, לאיזו תחום היית פונה?

“משחק כנראה. יצר ההופעה והעמידה מול קהל בוער בי. אני מלמדת קהלים שונים ומגוונים. אני מלאת אתגר לרתק, להנגיש, לרגש. יש לי תלמידים שיעידו שחלק מההרצאות שלי הן מופע סטנד אפ, כמובן עם תוכן אקדמי משמעותי. ב-9 לאוגוסט ד”ר קרן אור חן תרצה בביתן אהרון בעמק חפר. להרצאות חודש ספטמבר ניתן להתעדכן באתר שלה.

3 COMMENTS

LEAVE A REPLY