חמישה אנשי צוות של אח"י דקר ניצלו מטביעתה בזכות העובדה שהועברו לצוללות אחרות מבעוד מועד. בדצמבר 67' חודש לפני שטבעה בדרכה ארצה, קיימו 69 אנשי צוות הצוללת והמשפחות טקס הדלקת נרות חנוכה במספנות פורטסמות' "ראינו שהצוללות הבריטיות מקושטות בעצי חג המולד אז מפקד הצוללת נתן הוראה לבנות חנוכייה" סיפר אל"מ אברהם בן זאב "זבו', קצין המכונות שבנה את החנוכייה והערב לקח חלק בהדלקה של חנוכייה על גבי גשר הפיקוד של הדקר שחולץ מעומק של 3 ק"מ סמוך לאי כרתים
לאחר כחודשיים של אימונים בסקוטלנד חזרה הצוללת אח"י דקר בדצמבר 67' לנמל פורטסמות' באנגליה, נמל הבית של צי הצוללות הבריטי . זו הייתה תקופת חג המולד וחג החנוכה "התקרבנו לכניסה לנמל" נזכר אל"מ אברהם בן זאב 'זבו' קצין המכונות של הצוללות באותם ימים "למולנו התגלה מראה של צוללות רבות שחנו בנמל ועליהן הוצבו עצי אשוח מוארים לכבוד חג המולד. התכנון המקורי היה שאנחנו יורדים בנמל ויוצאים לחגיגות הכריסמס.רענן ניגש אליי (רס"ן יעקב רענן מפקד הצוללת ז"ל) ואמר לי 'תשמע, יש לי משימה אחרונה בשבילך. אתה הולך לארגן עכשיו חנוכייה שנציב אותה על גשר הדקר'. אמרתי לעצמי איך אני מארגן דבר כזה ? הרי כל בתי המלאכה של המספנה סגורים. אבל הוראה של רענן צריך לקיים". בן זאב לקח עמו שני אנשי צוות והם לקטו מכל הבא ליד "אספנו חלק אשפתות, צינורות זרוקים ומה לא. עם אלו בנינו חנוכייה לתפארת".
רב סמל ישראל רוזן שעזר לבן זאב להתקין את החנוכייה נזכר בערגה בימים ההם "זו הייתה חנוכייה מרשימה שהוצבה על גשר הדקר אליו הייתי יוצא ומעשן את הפייפ שלי".
לאחר עבודה מאומצת הושלמה החנוכייה "מפקד הצוללת הוציא הוראה להתייצב בערב להדלקה" מספר בן זאב ונזכר איך משפחות החיילים שהגיעו לבקר הכינו עבורם סופגניות "הדלקנו את החנוכייה ושרנו מעוז צור".
בן זאב יחד עם עוד 4 חיילים שנקראו לשרת בצוללת אחרת הפכו לחמישה היחידים שניצלו מצוות דקר המקורי "זה מעגל שלעולם לא ייסגר" אומר בן זאב על רקע שרידי הצוללת שהוצבו בפתח מוזיאון חיל הים בשנת 1999 "עד שלא נדע מה הסיבה בגלל היא טבעה במעמקים. זהו טקס שגורם לי התרגשות גדולה והזדמנות לפגוש את יתר הניצולים".
אנקדוטה מעניינת בשולי הטקס שנערך עם סא"ל א, סגן מפקד שייטת הצוללות ומנהל מוזיאון חיל הים היה כאשר שמואל לם, מסגר במקצועו חילק לנוכחים חנוכיית שעיצב בדמותה של הדקר "אין לי לכאורה שום קשר אישי לצוללות" הוא מסביר "אבל בגיל עשר נשבתי בדמותו רב טוראי אלי קדוש שהיה חוזר כל סוף שבוע לגבעת שמואל עם המדים הלבנים הבוהקים. הוא היה בשבילנו גאווה מקומית וכאשר שמעתי שהוא מבין הרוגי דקר נצבט לי הלב". לפני 14 שנים הקים לם בתמיכת העירייה את פארק דקר בלב גבעת שמואל, שם הציב פסל ענק מברזל של הצוללת ומאז ובכל יום זיכרון נערך הטקס הרשמי של חללי דקר במעמד ראש העיר ומפקד שייטת הצוללות "המשפחות השכולות נכנסו לי ללב" מסביר לם את מסירותו יוצאת הדופן לאותו פרק כואב בהיסטוריה של צה"ל
שהותיר 69 משפחות שכולות "אחי הגדול יוסי פרחי שירת על הדקר ומצא שם את מותו" סיפר לנוכחים, יהודה פרחי, אדריכל חיפאי שמתנדב בעמותת 'דולפין' של יוצאי הצוללות "הוא שירת בקומנדו הימי ואימי שהייתה חרדה לגורלו ביקשה שיעבור למקום בטוח יותר . כשהוא עבר לצוללות היא הניחה ששם יותר בטוח עבורו ומאז האסון היא לא סולחת לעצמה".
יּוֹסִי פרחי הָיָה הָרוּחַ הַחַיָּה וְהָעַלִּיזָה בַּצּוֹלֶלֶת "דָקָר"- בְּלֵיצָנוּת ,שִׁירָה וְחַיֵּי חֶבְרָה
"הוא הִנְחָה אֶת מְסִבַּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּ1967 בְּפוֹרְטְסְמוּת, וּמְסַפְּרִים שֶׁמֵּסִבָּהּ זוֹ ,הָיְתָה אַחַת הַמֻּצְלָחוֹת בְּיוֹתֵר, הַמְּפַקֵּד הַקְּצִינִים וְהַצֶּוֶת הָיוּ מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָנוֹת .מֵרֹב צְחוֹק"
באופן מצמרר קיבל פרחי דרישת שלום מאחיו יוסי
36 שָׁנִים לְאַחַר טביעת הַצּוֹלֶלֶת.
בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה גילתה משפחתו מכתב שֶׁשָּׁלַח מֵאַנְגְּלִיָּה אותו כתב בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה -1967 ,וּבָהּ רָשַׁם … "אֲנִי מְאַחֵל לָכֶם שָׁנָה טוֹבָה וּמְקַוֶּה לְהִתְרָאוֹת עִמָּכֶם – בְּקָרוֹב".
פרחי מפנה את תשומת לבי לפסוק ס"ט (בגימטרייה 69, כמספר חללי האסון) בתהילים: "הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ. טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי. יָגַעְתִּי בְקָרְאִי נִחַר גְּרוֹנִי כָּלוּ עֵינַי מְיַחֵל לֵאלֹהָי. רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי…"
בסיום ההדלקה סיפר תת אלוף הדר קמחי שהגיע כשהוא על כיסא גלגלים מפאת גילו. קמחי היה באותם ימים מפקד שייטת הצוללות "אנחנו מדליקים נר שני חמישים שנים אחרי האסון הנורא וזהו כבוד גדול עבורי ועבור משפחות הנופלים"
