המשיח כבר כאן (והוא מגיש פסטה סיציליאנית): המהפך של שוק תלפיות

רנסנס בלב הדר: סיפור המהפך של שוק תלפיות – המקום שבו השפים מחפשים משמעות, האמנות מחליפה את ההזנחה. מראמן בלב השוק ופסטה סיציליאנית ועד למבצרי הבאוהאוס של גרשטל המתעוררים לחיים: כך הפך שוק תלפיות למעבדה חיה של התחדשות עירונית, שבה דמויות ססגוניות, יזמות צעירה ותקציבי עתק של שימור יוצרים פסיפס אנושי וקולינרי שמשאיר אבק לכל מה שהכרתם

הבוקר שלי בשוק מתחיל בפרדוקס שרק חיפה יכולה לייצר. אני נעמד מול דוכן ביצים ותיק ברחוב סירקין. מעל הדוכן, על שלט צהוב עז שדהה מעט בשמש, דמותו של הרבי מלובביץ' מכריזה בביטחון: "המשיח כבר כאן". בתוך הדוכן, חבוי למחצה מאחורי מגדלים אינסופיים של תבניות ביצים לבנות, יושב הסוחר הוותיק. האור החיפאי, שנופל בזווית חדה על זקנו ועל הקירות המתקלפים, יוצר תמונה שנראית כאילו נשלפה משנות ה-50. זוהי האותנטיות של תלפיות – המקום שבו האמונה הפשוטה והמסחר הבסיסי ביותר עדיין מחזיקים מעמד מול זרמי המודרנה הגועשים.

אך המודרנה נמצאת ממש מעבר לפינה, והיא לובשת צורה של קערת מרק מהבילה. פחות מעשרה מטרים מהמשיח הצהוב, הווייב משתנה בקיצוניות. אני מוצא את עצמי מול "ראמן תלפיות". תחת פנסי נייר צהובים וציורי קיר של דמויות אנימה צבעוניות, יושבות שתי נשים לארוחת בוקר של ציר עשיר בלב השוק. הגרפיטי שעל הקיר הסמוך, המציג דמות חולמנית עם אוזניות גדולות על רקע אורבני, מספר את הסיפור של חיפה החדשה: צעה, יצירתית, ולא מפחדת משילובים בלתי אפשריים בין מזרח למערב.

המהגרים מהמרכז: מחפשים נשמה, מוצאים בית

בעשור האחרון הפך השוק למגנט עבור שפים ובעלי עסקים שנטשו את המרכז הממוסחר והצפוף לטובת ה"נשמה" החיפאית. הם מגיעים לכאן לא רק בגלל שכר הדירה השפוי יותר, אלא בגלל ה"גרוב" המקומי – חוסר הפורמליות המוחלט שמאפשר ליצור מבלי להשתעבד למותגים. "האורחים עוד לא השתלטו על המסיבה", אומר טל פרידמן מ"קפה טלק", ומתכוון לכך שהשוק מצליח לשמור על אופיו הפראי גם כשהוא הופך ליעד תיירותי נחשק.

הבשורה המרעישה ביותר בסיור הנוכחי היא ההשתלטות הקולינרית של רחוב לונץ. המסעדן שי אראל (הבעלים של "התאילנדית בשוק") הפך את הרחוב למעצמה של טעמים בינלאומיים. גולת הכותרת היא "האיטלקייה בשוק" שנפתחה בראשית השנה. מדובר במסעדה צמחונית-סיציליאנית שמתמקדת בירקות הטריים ביותר מהבסטות הסמוכות ובפסטות יבשות איכותיות. על המטבח מנצח השף הצעיר גיא בלאו, בן 24 בלבד, שמביא תפריט נטול בשר ופיצות, אך עשיר בחומרי גלם מקומיים. מנות כמו ספגטי לימון, פסטה פסטו, ושומר צלוי עם איולי אנשובי וריקוטה טרייה הפכו תוך רגע ללהיטים. בצמוד אליה נפתח בית הקפה "מליסה", המגיש קפה איטלקי ומאפים מעשה ידיו של בלאו.

כשאני מסתכל על השולחנות עם המפות הלבנות הנשפכים לרחוב, אני רואה את האורות של "פו 26" הווייטנאמית ואת "טאקו טיה" המקסיקנית נדלקים. זהו פסיפס טעמים שמזכיר את שווקי הסטריט-פוד של ברלין, הכל תחת שמשיות פסים צהובות-לבנות של דוכני הכנאפה שמגישים מתיקות חמה בלב ההמולה.

סירקין 21: הבית רומנו של הצפון

אני נכנס למסדרון המוצל של סירקין 21, המבנה שהפך ללב האמנותי של השוק. לוח המודעות בכניסה, עמוס בפליירים של אירועי תרבות, סדנאות ואירועי "יוצאים לשינוי", מרגיש כמו פורטל לעולם אחר. בתוך החלל המעוצב של "Milé Mala" (מילא מעלה), המעדנייה המקומית של השפית רבקה ויזנפלד, האווירה רגועה וחמה. אני מתבונן בדלפק העץ המרשים, עליו מונחים מאפים טריים שנראים כמו יצירות אמנות קטנות, והתאורה התעשייתית עם הצמחייה המשתלשלת מהתקרה יוצרת ניגוד מרהיב לקירות הבטון החשוף בחוץ.

השוק הוא בראש ובראשונה סיפור של דמויות:

• השפים של "קלרה": חגי ושחר שפר שהביאו את האווירה היוונית עם המוסקה של אמא קלרה ותמנון על פחמים.

• פז מ"קיסר": שהביאה ממובאי את תנורי הטנדורי הבוערים על בולי עץ וממלאת את הרחוב בריח של קארי אמיתי.

• המבשלה בתלפיות: שמייצרת בירות בוטיק לא מסוננות שזורמות לצד כריכי פרנה קובנית.

• יואל התימני: שמחזיק כבר 40 שנה את דוכן הירוקים המפורסם עם הזעתר והמרווה הכי טריים באזור.

אמנות, וינטג' וחלומות מעץ

הסיור ממשיך לעולמות התרבות. גלריית "מזח" מייצגת עשרות אמנים חיפאים, בעוד שחנויות כמו "פרלה נינה" ו"גלריה פלא" מקדמות אג'נדה של קיימות עם בגדי יד שנייה ומותגי על נוסטלגיים. במעלה הרחוב, "תיאטרון בית 9" מציע חוויה תיאטרלית של בובות וסדנאות גילוף בעץ, ו"יער הפיות" של אורן לוי מזכיר לנו שגם בלב החיספוס העירוני יש מקום לקסם ותמימות.

שימור המורשת: 70 מיליון ש"ח של חזון

בלב המהומה עומד מבנה השוק המקורה שתכנן האדריכל משה גרשטל ב-1937. המבנה, נכס אדריכלי בסגנון הבינלאומי (באוהאוס), עובר כעת שימור מקיף בהשקעה של כ-70 מיליון ש"ח מצד עיריית חיפה. העבודות כוללות שחזור של חלונות הבאוהאוס האייקוניים וחידוש החזיתות, כשהמטרה היא להחזיר את דוכני הפירות והירקות לקומת המסחר ההיסטורית ולהפוך את הגג והמעברים למרכזי תרבות תוססים.

כשאני יוצא מהמתחם המקורה, אני חולף על פני כניסה ישנה עם קשתות אבן וסורגי ברזל מעוטרים – תזכורת לימים שבהם חיפה הייתה פנינה ארכיטקטונית מנדטורית. הניגוד בין קירות הבטון החשופים עמוסי הגרפיטי לבין הקשתות ההיסטוריות המטופחות הוא שמייצר את המתח הוויזואלי המרתק של השוק.

שווה לנסות:

האיטלקייה בשוק ספגטי לימון או שומר צלוי 45-85 ש"ח
קלרה המוסקה של קלרה או תמנון 55-95 ש"ח
קיסר טאלי הודי או קארי דגים 50-80 ש"ח
מילא מעלה מאפה ארטיזנלי וכוס יין טבעי 25-60 ש"ח
המבשלה בירה בוטיק ופרנה קובנית 30-65 ש"ח
ראמן תלפיות מרק ראמן קלאסי 65-75 ש"ח

שוק תלפיות נמצא ב"סוויט ספוט" שלו – הוא מספיק משופץ כדי להיות מזמין, אך מספיק מחוספס כדי להישאר אמיתי. התמהיל האנושי של סטודנטים, אמנים, סוחרים ותיקים ותיירים מהמרכז יוצר אנרגיה שלא קיימת בשום מקום אחר בארץ. זהו בדיוק הזמן לבקר, לטעום ולתעד, לפני שהשיפוץ המסיבי יהפוך את הפראות החיפאית למשהו מלוטש ומסודר מדי. המשיח אולי כבר כאן, אבל הוא בטח יושב עכשיו על כוס בירה ב"מבשלה" ומחכה למנה של פסטה סיציליאנית.