לפני שנתיים הזין פרופ' אוהד קינן נתונים לאפליקציה שבודקת תופעות כימיות והמידע שקיבל גרר אצלנו לילות ללא שינה ותסריט אימים שצופה אלפי הרוגים בעת תקלה במיכל האמוניה. כל פניותיו לתקשורת לפרסום המידע נחסם ורק שלקח חלק בחיבור דו"ח האמוניה יצאו הדברים לאור. בראיון עמו מספר המומחה מספר אחד בארץ לכימיה מדוע מיכל האמוניה אינה נכס אסטרטגי לישראל "כל אחד יכול להזמין אמוניה דרך עלי באבא" איך הופתע מעוצמת התגובה לדו"ח ומדוע ישראל צריכה להלאים את המיכל "אם חיפה כימיקלים מאיימת באמברגו אז ישראל תגיב כמו שהיא שהייתה מגיבה לנסראללה או הנייה".
בשבועות האחרונים המלאך הגואל של תושבי חיפה הוא פרופ' אפרורי לכימיה בשם אהוד קינן. האיש שעד לפרסום הדו"ח על מיכל האמוניה לא רבים שמעו עליו מחוץ לקהילה האקדמית כעת הוא מופיע כמעט בכל יום באתר חדשות כזה או אחר. פגשתי אותו לפני מספר ימים איש צנוע, עקבי וחסר מניירות שרק בזכות עקשנותו מיכל האמוניה עומד בפני סכנת סגירה ועוד אחד מהסכנות שמהלכות על תושבי חיפה והמפרץ עומד בפני סכנת התפוגגות.
מה שמדהים בכל הסיפור עם פרופ' קינן שהוא הגיע לעניין ממש במקרה "לפני שנתיים" הוא מספר לי "חבר שלח לי מחקר על תוצאות אמוניה שנשפכת. מהר מאוד חישבתי את הנתונים ותוצאה הייתה הרת אסון – סכנה למאות אלפי בני אדם". קינן סיפר לי איך באמצעות אפליקציה פשוטה שמחשבת מסלולי אוניות ניתן לדעת מתי מגיעה אוניית האמוניה לנמל וההשלכות כמובן ברורות. אבל מה שהיום ברור כמעט לכל מי שקצת מעורה בנושא באותם ימים אף אחד לא ממש רצה לשמוע את הפרופ' המכובד "ניסיתי לכתוב על כך מאמר ואף גוף תקשורת לא רצה לפרסם זאת". אני שומע את קינן ולא מאמין שעד כדי כך חלקים מהתקשורת לוקים בקבעון "חסמו אותי ולא נתנו לא לפרסם. פניתי לכתבים ולא החזירו לי צלצול. צריך להבין שחיפה כימיקלים יש להם אחוז מהתוצר הלאומי הגולמי והם מרושתים עמוק בממסד הישראלי.". כל פניותיו לכתבים נענו בשלילה "היו לי לילות ללא שינה והייתי במצוקה גדולה כיוון שידעתי משהו שאזרחי ישראל לא יודעים ואין לי דרך ליידע אותם בכך".
במשך כל השנים היה סוג של שיווי משקל בין העמותות הירוקות והעירייה מצד אחד ובין בעלי המיכל שניהלו טקטיקה של מלחמת התשה משפטית "היו בניהם התכתשויות במשך 13 שנים כשכל פעם יש דחייה והמפעל יוצא כל פעם בתוכניות גרנדיוזית וכך מצליח להשיג עוד דחייה עד שהגיע הברבור השחור (מונח בכלכלה שמשמעותו גורם יוצא דופן שמפר את המאזן) שזה אני".
שיונה יהב פנה לקינן לחבר את הדו"ח היא לו שלושה שבועות לחבר אותו "כמעט ולא ישנתי עד ורק שעה לפני תום המועד עוד הדפסתי אותו בטכניון" הוא נזכר. הדו"ח שחיבר יחד עם עוד שורה של מומחים היה פצצה מתקתקת ולבקשת המל"ל הוטל עליו חיסיון "יונה יהב החליט בצעד אמיץ להסיר את החיסיון ולערוך מסיבת עיתונאים כך פוצצנו את העסק". היום במבט לאחור יש איזה צדק פואטי בכך שאין גוף תקשורת שלא רץ אחריו "אני מקיים לפחות חמש ראיונות בממוצע ביום" הוא אומר לי כשהוא בדיוק חוזר מפגישה עם שר האוצר והשר לאיכות הסביבה
כעת שהדיון עומד בפני בית המשפט והגשת הערעור טוען פרופ' קינן שאין כל שחר לטענת בעלי המיכל כאילו מדובר בנכס אסטרטגי למדינת ישראל "הסברנו בדו"ח שלנו בצורה מאוד מאוד פרטנית מדוע זה מעולם לא היה נכס אסטרטגי למדינת ישראל. זה איום אסטרטגי ולא נכס". פרופ' קינן טוען שמדינת ישראל לא צריכה בכלל מיכל אמוניה לא בחיפה ולא בשום מקום אחר "מכיוון שכל מי שרוצה דשנים יכול להקים מפעל כזה בנגב במקום שלא מסכן אנשים. ואין צורך לאגור אותו. צריך מיכל תפעולי קטן. את האמוניה ניתן להפוך לדשנים במקום הייצור. כל האחרים שזה יוצא משהו כמו 3% משוק האמוניה ואת זה ניתן לקבל בצורה של מיכליות כביש מדובר על כמות קטנה. אבל הדרך הטובה ביותר זה לקנות זאת אני עצמי בדקתי זאת בעלי באבא או באי ביי אני יכול לקנות בכרטיס אשראי 20 טון במיכל מאובטח. וכל אחד יכול להזמין את זה. לקנות את זה. מי שרוצה להחזיק כמו חברת החשמל שוב לא צריך אמוניה הוא יכול לקנות אוראה שמגיע בצורת גבישים ואותם אתה מפרק לאמוניה".
כשהגשתם את הדו"ח ציפיתם לתגובה כזאת ? "האמת אני קצת מופתע בעוצמת התהודה שקיימת במדינת ישראל. זה מחמם את הלב ונותן תחושה טובה לגבי מידת הדמוקרטיה שיש במדינה והתחושה שיש לאזרחים פשוטים בחברה אפשרות לשנות. אנחנו עומדים עכשיו בפני איום של חיפה כימיכלים שהם לא יספקו את האמוניה לחברות קטנות ובאמצעות אותו אמברגו שהם מתכוונים לעשות ייסגרו בתי חולים ואפילו קמ"ג לא יוכל לעבוד. אני חושב שבמקרה כזה של איום כמו של נסראללה או חמאס זה נותן לגיטימציה למדינת ישראל מתוקף חובתם וזכותה המוסרית והחוקית להגן על עצמה. ומה שמדינת ישראל צריכה לעשות זה להלאים את תכולת המיכל".
