לכבוד ראש השנה הבא עלינו לטובה ערכתי השבוע ביקור מרתק באוסף גלויות 'השנה הטובה' מהגדולים בישראל שמצוי בארכיון השומר הצעיר והקיבוץ הארצי ('יד יערי') שם פגשתי את האמן, מבקר האמנות והארכיונאי יובל דניאלי (80) שסיפר לי על שינויים בתפיסת התרבות,, הערכים והגלגולים של התנועה הקיבוצית ושל המדינה דרך אגרות 'השנה הטובה' שמתברר שהן הרבה פחות תמימות ממה שאנחנו חושבים.
לתנועה הקיבוצית יש שני ארכיונים גדולים – 'יד טבנקין' שנמצא באפעל והשני הוא 'יד יערי' ארכיון ארגון השומר הצעיר ותנועת הקיבוץ הארצי. הארכיון נמצא בגבעת חביבה – אחד המרכזים הרעיוניים והאקטיביסטים הגדולים בישראל השייך לשמאל האידיאולוגי. שם ב'יד יערי' (שקרוי ע"ש אדמו"ר התנועה מאיר יערי) נמצא אחד מאוספי גלויות השנה טובה הגדולים ביותר שכולל יותר מ 7000 גלויות מראשית ימי ההתיישבות ועד לימינו אלה.
מסע בין גלויות השנה טובה הוא מסע אוטופיסטי, אידילי מלא תקווה שמלמד אותנו על השאיפות והרצון לתיקון ועל הסמלים של כל תקופה. בספר מהודר שפרסם הארכיון לפני שנים בשם 'בשנה הבאה – שנות טובות מן הקיבוץ' כותב מוקי צור: "'שנות טובות' רצינותן מוגבלת, הפאתוס שלהם תמיד מחייך, הקיטש העממי מודע כי אין הוא בן נצח, השנות טובות מכוונות תמיד לעתיד, והשולחים אותן יודעים: גם בשנה שעברה שלחנו 'שנה טובה' וגם או לא הוגשמו על האיחולים. לא באנו לעלות דמויות מן האוב, אלא להגיח אל תמימותו של כל איש המברך את אהוביו ומאפשר להם לחלום על משאלות".
מי שעורך לי את הסיור בארכיון שקיים כבר ארבעים שנה הוא האמן, הפסל ומבקר התרבות יובל דניאלי (80) שפותח לי אלבומים ישנים, מגירות נסתרות בארכיון הממוזג תמידית וחושף לי "פיסת גלויה קרועה מהמקום שלו' כמו שכתב ריימונד קארבר. אצל דניאלי כמי שאחראי על האוסף החזותי של הארכיון כל גלוית שנה טובה היא סיפור שהחברה מספרת לעצמה וגם הקיבוץ ממנו הוא הגיע : "תסתכל על שנות השישים והשבעים" הוא פותח את אחד האלבומים וחושף לי שלל ברכות שנה טובה מאותה תקופה בה פרחו הגלויות הללו בארץ "אחרי מלחמת ששת הימים אנחנו רואים את הערצת הגנרלים, את הפולחן של הכותל והמקומות הקדושים אותם כבשו מחדש. זה פתאום אתוס חדש שלא הכרנו. תראה את הטקסיות שמלווה את זה" אבל אז הוא מייד מראה לי גלוית שנה טובה משנות השלושים של 'הנוטרים' קבוצת שומרים שהיו גם חקלאים: "תראה כמה שהם היו צנועים ופשוטים". בגלויה אחרת מצויר דמות של אדם שנושא מגל ונשק : "היינו נטועים באדמה והיו צריכים להגן על הישובים מבלי המיליטריזם העודף".
האוסף כולל מבחר של אגרות שנה טובה ששלחו חברי הבריגדה היהודית שלחמו כתף אל כתף עם חיילי בנות הברית במלחמת העולם השנייה. אלו נשארו באירופה בתום המלחמה כדי לעזור לעלות יהודים לישראל: "שנת גאולה וניצחון" איחלו בגלויה שנחתמה 'איטליה, ערב ראש השנה תש"ה. על רקע ציור של שער טיטוס. בגלויה אחרת מאחל ל. בורשטיין "שנת התרחבות ישובינו' על רקע ציור של חומה ומגדל בשנות הארבעים.
דניאלי חקר את תולדות התנועה הקיבוצית דרך אוסף 'השנות טובות' שמצוי בארכיון שהראשון שבניהם הוא שנה טובה וחלוצית שנשלחה לכבוד יום הנוער בצ'כוסלובקיה ב 1924. גלויות השנה טובה של הקיבוצים החלו לצאת באופן תדיר רק עם סיומה של מלחמת השחרור אומנם גם בשנות השלושים והארבעים נשלחו שנות טובות מן ההכשרות במזרח אירופה אך אלו נעשו דרך העיתון 'דבר'.
אך ל'שנות הטובות' הקיבוציות היה תפקיד וסגנון אחר מאלו שביתר המקומות. השנות טובות בתנועה הקיבוצית לא היה בהם מסרים פוליטיים ולא חזון אוטופי אלו היו שנות טובות שמטרתן הייתה 'לפרסם' את הישגי הקיבוצים השונים 'ולשווק' זאת דרך האגרות: "סקרתי למעלה מ 6000 גלויות כאלו" כותב דניאלי בספר שערך על השנות הטובות "מתקבלת תמונה של כרטיס ביקור תעמולתי בו בו התנועה שיווקה את עצמה". דניאלי מראה כמה מוטיבים שחוזרים על עצמם באגרות השנה טובה של הקיבוצים: טבע אידילי, מים ושמיים, בריכת השחייה כסמל סטטוס. 'הדשא הגדול'. חדר האוכל וצילומי אוויר הפסטורלים. "היה בכך גם ביטוי לתפיסת הביחדנס, המשותף הוא מה שחשוב לכם לא מצלמים בתים פרטיים או אפיזודות מחיי היום יום".
