לכל אחד יש את הדברים הקטנים שמעצבנים אותו אצל בן הזוג האהוב. ליאל אלנקווה מגלה לעולם שלא הכל מושלם גם בזוגיות הנוצצת שלה. וגברים יקרים, אם תצליחו לקרוא בין השורות – או את השורות עצמן, רחמנא לצלן, תקבלו כמה טיפים להתנהגות נאותה בדרך לבת זוג מרוצה.
אז בזוגויות כמו בזוגיות את תמיד המושלמת, את הכל יכולה, את שרואה את העתיד, את שמניעה את הגלגלים, את שלוקחת אחריות, לעומתו…
החלטתי ללקט מספר דברים שהוא עושה שמעירים לי את מערכת העצבים ומעלים בה את הווליום לדיציבלים בלתי הגיוניים.
כי למה להתעצבן אם אפשר לצחוק על זה?!
מכירות את זה שהתעוררתן בבוקר, תקתקתן את הבית, תקתקתן את עצמכן ויצאתם לעוד יום ארוך שסופו לא נראה באופק … ואז הגיע רגע האושר, נכנסתן הביתה בידיעה שהוא כבר הגיע לפני שעות והייתן בטוחות שבמינימום תחכה לכן ארוחות ערב חמימה וטעימה (כי הוא בשלן אלוף ויודע שכל היום תקעת סנדוויצ'ים ומסטיקים ) ושהבוילר יהיה דלוק (כי התרוצצויות וג'יפה). לא ביקשתי קוויאר, למבורגיני וגיגית לרגליים רק בקטנה, מה שאני הייתי עושה בשבילו. ואז פווווף החלום מתנפץ. ארוחת ערב – אין וחצי שעה המתנה עד שיהיו לך מים חמים – יש ויש. והוא? הוא, מסתבר, חזר מהעבודה, יצא עם הכלבה (אווו תודה באמת הוד מעלתך), התיישב על הספה ושיחק פלייסטשיין. מבחינתי, קיבלתי אישור חתום לחטוף ת'חרוף.
אגב, לאחר דיון עם עוד מספר חברות הבנתי שיש תופעה שבאופן גורף מהווה עילה לעיצבון נשי והיא התיישבות הגבר על הספה. זה לא משנה ממש מה הוא עושה על הספה :שיחת עבודה, משחק, בוהה בטלוויזיה. עצם פעולת הישיבה גורמת לעין שלנו לקפוץ, לשפתיים לרטוט ולתיקים בלתי רצוניים בגבה. לכן, איכשהו, תמיד אנחנו מוצאות איך לתזז אתכם משם. אז גברים, להבא, כשאתם יושבים על הספה ואז שומעים: "מאמי.." תדעו שהסינג'ור מתקרב בצעדי ענק.
הפלאפון, אוח הפלאפון… המצאה גאונית! מעבירה לנו את הנסיעות הארוכות ברכילות עם החברות, עוזרת לנו לדעת מה שלום אמאבא, מאפשרת לנו לגלוש בפייס ולראות מה השתנה ב – 3 דקות שעברו מאז שביקרנו שם לאחרונה, שלא נדבר על האינסטוש, הווטסאפוש והקנדי-קראשוש. זה כל כך הגיוני ונורמאלי כשאת עם הפלאפון. אבל כשהוא ליידך ולוקח את הפלאפון ליד… הו אז נשלף הארסנל הפולני: "מה אני לא מעניינת אותך?", "למה תמיד כשאתה איתי אתה עם הסלולרי?", "לפעמים הייתי רוצה להיות הפלאפון שלך ושלא תפסיק לגעת בי".
שופינג, הולכים ביחד לקנות בגדים, באורח פלא תמיד מוצאים לו יותר בגדים מאשר לך, ואז את מודדת, מאושרת שהצלחת להיכנס לשמלה, בטוחה שאת נראית כמו מיס טוויגי יוצאת זקופה, מחכה בקוצר רוח למחמאה ואז הוא אומר: "תגידי, את לא צריכה מידה גדולה יותר?". אז קודם כל לא! אני לא צריכה מידה גדולה יותר – לנשום זה ללוזרים. מצד שני ברור שאני צריכה מידה גדולה יותר, כדי שיהיה לי יותר נח כשאני תולה אותך.
שופינג 2. את כבר נכנסת לקצב, מסע הקניות ממש נושא פרי, את מספיקה להגיע לכל הפריטים הכי שווים בסיילים ואפילו לא עברת מחצית מתקציב הבזבוזים (כולנו יודעות שזה דבר פיקטיבי כן?). פתאום הוא, שנגרר אחרייך עד עכשיו בכבוד, מתחיל לנשום נשימות כבדות, הסוללה בפלאפון שלו נגמרה… ושוב הוא נושם נשימה כבדה ובטעות נפלט לו "אווף". את מבינה שנכנסת למלחמת התשה- אל תתני לזה להשפיע עלייך! קני לו גלידה- זה הפתרון המושלם! זה עובד על ילדים וזה עובד גם על הזן המגודל שלהם.
קניות בסופר. שלחתי אותך עם רשימה, ר-ש-י-מ-ה מפורטת!!!
אז איך לעזאזל חזרת עם קניית יומולדת? פיצה קפואה, בורקסים, חטיפים, שוקולדים, מלא קולה קריסטל (טוב שלא הבאת תותית). זהו, הוא יהרוג אותי עם כל צבעי המאכל האלה. הלכתי להקפיץ שאט של רסקיו.
כשהוא מתגלח וכל הזיפים השחורים הקטנטנים, כמו פירורים, נשארים מסביב לכיור- תגיד לי אדוני, אתה חושב שעמי ותמי ימצאו את הדרך לביתם בזכות הזיפים שלך?!
והנורא מכל– כשאת שואלת אם לדעתו השמנת והוא עונה: "אני מת על זה שיש מה לתפוס" (תמות!!!)
אז מה המסקנה שלי אחרי הכל? פשוט תאהבו, תצחקו ותזכרי- את כל יכולה! ואם לא – יום ספא עם חברה יחזיר לך את השפיות לה את זקוקה.
