לפני כשבוע הרשיע בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל את מועדון בני סכנין בשורת עבירות של השלכת חפצים לעבר השוער של בית"ר ירושלים. ההתנהגות הייתה מבזה במיוחד כיוון שבין היתר נזרקה לנעל לכיוון השוער, כמי שחיים במזרח אנו מכירים את תרבות השלכת הנעליים במרחב החיים שלנו ומבינים את כוונת הביזוי של הזורק. בית הדין התרשם מחומרת העבירות והחליט על פרס שזכייה בלוטו נמצאת בצל לידו. הוא פסק על שני משחקי רדיוס לקבוצה שישוחקו באצטדיון סמי עופר מול שתי הקבוצות מושכות הקהל, הפועל באר ושבע ומבכי תל אביב. מחישוב גס אני מבין כי בני סכנין ימכרו כמות כרטיסים המהווה מחצית מהכנסות הקבוצה בכל העונה. והנה מופיע הקוזק הנגזל אבו יונס וכדרכו הוא מאשים את ראשי הספורט בפגיעה מכוונת בקבוצתו. אזכיר רק כי אין היא מועמדת לירידה ושום סכנה אינה קיימת פרט לרווח נאה, אבל אבו יונס מודיע שיערער ואני מפציר בבית הדין קבלו את הערעור תנו להם לארח בדוחא, אבל סגרו את שני היציעים ואז נשמע את בעלי הקבוצה ממשיכים לבוא בטענות.

אותה  סכנין התארחה בסמי עופר במשחק מול מכבי חיפה. אם הייתי צופה במשחק בין מילאן לאינטל הייתי נהנה מקצב המשחק, ממספר המצבים הרב, מששת השערים שהובקעו. אבל יש בעיה אחת, אני אוהד מכבי חיפה וסאן סירו לא מעניין אותי. רק קבוצתי שעליה גאוותי, אולם גאווה זו נפגעת שבוע אחר שבוע מתצוגות הנפל של הקבוצה. אני מסכים עם רוני לוי, אנו לא מבינים כדורגל, אבל חשבון למדנו בכיתה ב' ושלוש כפול שלוש שווה תשע, על תשעת השערים בשלושה משחקים שהקבוצה ספגה אף אחד לא משלם את המחיר, במיוחד השוער היהיר שספג שערים אלו וחלקם הגדול באשמתו. הוא אפילו לא פוזל לכיוון הספסל כאילו יש לו ביטח לאפודת השוער הראשון. רוני לוי לא מבין את תחושת ההתמרמרות שלנו, אני חייב לספר לו כי אני אוהד הקבוצה מאז גרשוני בשער, צבי בועט העונשין,  אהרון אמר הלהטוטן, מנצ'ל, אלמני עם קרחתו המוכרת וכן בוסטוני וג'וני הארדי. החבורה הזו הייתה עולה על הדשא חדורי מטרה ונתנו את עצמם גם אם לא זכו לתמורה כספית נאותה. אני מבקש מרוני לחזות בשידור חוזר במשחק הכדורסל של מכבי חיפה מול ירושלים, לראות כיצד נראו השחקנים בסיום ולהבין מה אנו מצפים גם מהכדורגלנים.

האכזבה שלי הגיעה גם מכיוון הפועל חיפה, היה זה משחק גורלי שאין חזרה ממנו וזו גם האחת ההזדמנויות האחרות לחזור למאבק על הישרדות הליגה. אולם זכיתי לדור משמים של האדומים ופרט לדור מלול איש מהם לא הצליח להבין מה תפקידו על המגרש. צר לי אך גם אני מתחיל לאבד את האמונה שפעמה בי עד היום הזה. מר כץ הנכבד, הדרך הוא לא החלפת המאמן כל חודשיים אלא בעבודה באיכות השחקנים, ואין לכם את הסחורה הזאת. ביום ראשון נפרדתי סופית מדליה רוזן, נאמר כבר שעזרה תינתן למי שעוזר לעצמו והקבוצה לא עושה זאת. אך יש לך משימה לשמור על משפחתך הקטנה ומלוכדת שלמרות הכאב והצער היה לי העונג להכירן ובראותי אותן אין לי ספק שנר חייך יישאר בלב אוהבייך לעד. מילה אחרונה בקינת דוד.

ונמשיך בסדרת האכזבות, קבוצת הכדורסל של מכבי חיפה יצאה למשחק קשה בהיכל בתל אביב. אולם יש אמרה שלא מפסידים במשחק הגנה, אך למרות הגנה שנתנה את כולה לאורך המשחק, הרי משחק ההתקפה היה רחוק מלהרשים והיא ספגה הפסד במשחק בו לו ניצחה היא הייתה מתמקמת במקום השני.

1 COMMENT

LEAVE A REPLY