דיתי לין (82) יוצרת כבר ארבעים שנה באמצעות טלאי בדים, אומנות מסורתית שקבלה עדנה בשנים האחרונות ואף קבלה מקום של כבוד בביאנלה האחרונה בוונציה. ביצירות הבדים לין שואבת השראה מנופי ילדותה בקיבוץ כנרת ומחילופי העונות. תערוכת רטרוספקטיבה שלה שאצרה נעמי גורדון חן מוצגת בימים אלו בסטודיו לפיסול של נעמי פארן בקיבוץ יגור

פסיפס מרהיב של תמונות העשויות מטלאי בדים ניבט אלייך בכניסה לסטודיו של נעמי פארן בקיבוץ יגור. זוהי תערוכה מקיפה של אמנית מעשה הטלאים – דיתי לין  שפורשת ששה עשורים של פעילות אמנותית ובמרכזה עומדים ציורי הבדים של האמנית המושפעים מתמונות ילדות וחומרים מהטבע. דיתי לין, אמנית היוצרת משמעות וכוונה בבד מתוך כבוד לאומנות הטלאים המסורתית. ביצירות הבד שלה יש נגיעה נוסטלגית מכוונת שמחברת אנשים ויוצרת משמעות. אמנותה מתבססת על אומנות הטלאים העתיקה, והיא משתמשת בבד כמדיום לציורים שלה.

לין נולדה בקיבוץ כנרת, מקום המפגש של נהר הירדן עם ים כנרת. היא אהבה את המגע ואת התנסויות העבודה בחומרים שונים. היצירה שלה היא ההיסטוריה של חייה. מילדותה המוקדמת ועד היום, יוצרת לין בהשראת תמונות וחומרים מהטבע. היא שואבת השראה מתמונות חייה שצרובות במוחה ובליבה משחר ילדותה, ממראות הטבע, מהזריחות והשקיעות, מהצבעים המשתנים של ים כנרת והירדן, מהעצים הנטועים לחופם ומהפריחות המתחלפות עם עונות האביב, החורף, הסתיו והקיץ. לבית ספר הלכו וחזרו ברגל דרך שדרת הזיתים ועצי התמר ואף אלה השפיעו על יצירתה. בשנת 1980 נסעה עם משפחתה לארצות הברית, שם נחשפה לין לנופים אחרים, מרחבים גדולים של עצים, שעם בא הסתיו שינו את צבעם לכתום, צהוב, חום, אדום, ולפעמים לסגול. עולם הבדים נגלה ללין במלוא יופיו. היא מוצאת בו השראה לספר סיפורים דרך צבעים וצורות, ומציירת בבדים עולם ומלואו. נעמי גורדון-חן, אוצרת גלריית נעמי פארן – פסלים, ברונזה, שיש, אבן ועץ נעמי פארן חיה ועובדת בקיבוץ יגור, מפסלת בברונזה, שיש ואבן ישראלית. כל אחד

נעמי חן גורדון אוצרת התערוכה סיפרה שלא מכבר ביקרה בביאנלה לאומנות בוונציה, המקום בו מוכתבים הטרנדים בעולם האומנות "נפמעתי לראות כיצד אותה אומנות שהייתה נחשבת פעם לפחותת ערך חזרה למרכז הבמה בבחינת להחזיר עטרה ליושנה כך שהביתן הפולני הציג את אומנות עיצוב הטלאים כמייצגת את התרבות המקומית". 

לין חברה באגודה הישראלית למעשה טלאים שם כותבים על אותה אומנות "אמנות מעשה הטלאים (Quilting) המכונה גם עבודת טלאים הינה ביסודה מלאכת חיבור בדים בטכניקות מסורתיות או חדשניות, בעבודת יד או במכונת תפירה ליצירת  שמיכות, כיסויי מיטה, תמונות לנוי, אביזרי איחסון וכו', כיד הדמיון הטוב והיצירתיות של העושה במלאכה. יצירות אלו העשויות שלוש שכבות ומחוברות ביניהן בתיפורי ריפוד מסורתיים או אמנותיים מוצגות כיום במוזיאונים רבים ברחבי העולם ונודדות בין תערוכות מתחלפות

עדויות לעבודות טלאים, חיבור פיסות בד זו לזו ליצירת מוצרים שונים, התגלו לכל אורך ההיסטוריה. הדוגמה הקדומה ביותר נמצאה בקברים במצרים ובסין לפני כ-5000 שנה, ומאוחר יותר, בימי הביניים, כשהכיסויים שימשו לחימום שריון הלוחמים. טכניקה זו שימשה בתי אב רבים במאות ה-13-11 ,כשהאקלים באירופה התקרר באותה תקופה. אז החלו להשתמש בכיסויי מיטה עשויים טלאים, וכן החלו לעצב כיסויי מיטה באמצעות תבניות ודוגמאות. המתיישבים שהגיעו לצפון אמריקה במאות ה-19-18 ,העניקו לה תאוצה ופריחה.

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY