תיכון, כולנו עברנו אותו. יש כאלו המגדירים את תקופת התיכון כתקופה היפה בחייהם, אחרים יגידו לך שהם רק חיכו שזה ייגמר. אבל יש דבר אחד שמשותף לכולם. כולנו מצאנו את עצמינו במהלך התיכון עם איזה "קראש". הידלקות, רצון עז להיות עם מישהו שבכלל לא שם לב לזה. או במקרה שלי, יודע או חושב על זה. בשביל ההגינות נשאיר את שלי בעילום שם ונקרא לו דני. אויי דני… רבים היו הלילות בהם שכבתי במיטה וחלמתי עליו.

את דני הכרתי לקראת סוף כיתה ט. בחור טוב עם חיוך כובש ולב ענק. הוא תמיד היה מוקף באנשים. בעיקר בנות, ובעיקר כאלו שהיו עומדות ומזילות ריר. דני לא היה הבחור החתיך ביותר בשכבה אבל בשבילי הוא היה מספיק. משהו בפשטות שבו כבש אותי. מהר מאוד אני ודני הפכנו להיות חברים טובים. היינו מבלים זמן רב יחד בהפסקות ומחוץ לבית הספר. סיפרנו אחד לשני הכל, וככל שהתחזק הקשר, כך גדל הקראש. בתור נער בארון אתה מנסה לעשות הכל כדי שלא יחשדו שלא יחשבו. אבל איתו, התנהגתי כמו ילדה מטומטמת בת 16. הייתי יכול לבהות בו שעות ,הוא היה כריזמטי מצחיק וכובש ובתוכי כל מה שרציתי זה לספר לו איך אני מרגיש.

עם השנים החברות שלנו הפכה קרובה מתמיד. הייתי בן בית אצלו ,וההורים שלו הכירו ואהבו אותי. הייתי מבלה אצלו זמן רב, הרגשתי שאנחנו זוג אבל שרק אני יודע על הזוגיות הזו. בתוך כל אותן הפעמים בהם בילינו יחד היו את הלילות ההם שהייתי ישן אצלו. הם היו סוג של עינוי,  אבל מהסוג הטוב. כמו שאנשים מרגישים במשחקי שליטה. היינו שוכבים במיטה חצי ערומים, הרגשתי חשוף, כאילו בכל רגע הוא שם עליי את היד שלו ואומר לי שהוא יודע איך אני מרגיש. ושהוא מרגיש את אותו הדבר, ואנחנו נסחפים לעולם משלנו, מלא תשוקה ורגש. מסתירים מפני כולם את הזוגיות שלנו ומוצאים פינות בבית הספר שבהן אף אחד לא רואה. אבל זה לא קרה. הייתי שוכב שם לילות שלמים מסתכל עליו ישן מענה את עצמי במחשבות. מחכה לרגע ההוא שאולי יבוא, אולי בכל זאת

באחת השיחות שלנו דני התחיל לדבר איתי על בחורות, ואני כנער מתבגר בארון זרמתי והצגתי בפניו את מגוון הבנות שאני "חושק" בהן. דני עשה את אותו הדבר וסיפר לי שהוא מתכנן להתחיל עם מישהי שהייתה חברה קרובה שלי באותו הזמן. הקנאה אכלה אותי מבפנים. לא יכולתי לשאת את המחשבה שמישהי אחרת תהיה איתו. הוא שלי! אבל תמכתי, כי לא יכולתי להחזיק בו לנצח. כעבור זמן קצר הם הפכו לזוג. אני מוכרח להודות שהם היו זוג מקסים. אבל החודשים עברו ואני ודני כדרך הטבע התרחקנו. הוא התחיל לבלות יותר זמן עם החברה שלו. ואני? אני נשארתי עם הקראש…

NO COMMENTS

LEAVE A REPLY